התשובה לכך פשוטה: אלוהים. רוח הקודש. היקום. העולם. החיים.
ובמלים אחרות: מי שמספק לי את השפע הוא כוח גדול ממני, בן האדם. כוח זה מבקש להזין אותי בשפע רב ככל שנחוץ לי ועליי ללמוד כיצד לשחק נכון כדי לקבל את מה שאני זכאי לו ומוכן בשבילי ממש עכשיו.
ישנם אנשים שיסתייגו, ובצדק, מאמירה כזו. בעיקר אנשים שפחות מתחברים להקשרים רוחניים נרחבים סביב העשייה שלהם. מבחינתם המשוואה פשוטה יותר: הכל תלוי באדם שעושה את העבודה, במוטיבציה, בכישרון שלו, בידע שלו וגם בנתונים סביבתיים, כמו העדפה, מידת חשיפה, מזל ועוד.
אך כדי להיכנס לתפיסה עמוקה יותר של שפע, שמחבר רוח, רגש ויצירתיות, שלושה מרכיבים שמשפיעים באופן קריטי על כל דבר בחיי האדם, מומלץ לחכות קצת עם ההגיון הנ"ל ולפתוח את הלב להסתכלות קצת יותר רוחנית על מושג השפע. מאוחר יותר אפשר לחזור להסתייגויות ככל שרוצים…
במידה רבה המושג "שפע" מייצג, ברמה עמוקה, את מושג ה"אלוהים", ללא כל הקשר דתי או סביב אמונה כזו או אחרת.
אלוהים אינו נחשב כאן למהות נפרדת מהאדם אלא להיפך: האדם הוא חלק מאלוהים ואלוהים מצוי בתוך האדם. וכך: החלק האלוהי היצירתי והמקורי שבאדם שבאדם, זה שמחובר לכל היש, לאלוהים הרחב, אם נרצה, הוא זה שאמור לכוון ולהניע אותנו לחיי שפע.
החיבור בין החלק הזה לבין "אלוהים הכללי" קיים ופעיל כל הזמן. אך החיבור בין ה"אני האנושי" או ה"אישיות" לבין החלק האלוהי שבנו נמצא תחת הפרעה יחסית מעצם הקיום האנושי וכל הפרעת שפע מייצגת ריחוק מוגזם שיש לאדם מהחלק האלוהי והשופע בתוכו.
