הסיפור הפסיכו-קריאטיבי #1: רגשות הם חומר גלם ליצירה
נראה שהדרך הנכונה להתחיל את הסיפור הפסיכו-קריאטיבי היא בהנחת היסוד שרגשות הם "חומר גלם" יצירתי ושרגשות יש בהם, אם כן, כוח פוטנציאלי להנעת שינוי ולהזיז מציאות ממקום אחד למקום אחר, תנועה שאם מנוהלת באופן הנכון באה לידי ביטוי במה שנוכל להגדיר כ"יצירה חיובית" או מ"יצירה טרנספורמטיבית" או כ"יצירה מרפאה".
הנחת היסוד הזו, כשלעצמה, מהפכנית, ואולי מהפכנית מדיי, בקרב ציבור בעל נטייה גבוהה להתמכרויות שמקורן, תמיד, ריגשי. המכורים ירצו להישאר במין השתאות עד כדי חוסר אונים מול התופעה הזו, שלעולם אינה מוסברת, לעולם מפתיעה ולעולם לא לגמרי צפויה – רגשות. ומכיוון שכל אדם נושא בתוכו לא מעט התמכרויות, קל לראות כמה מאתגר להביא את הטענה הזו, שההתמכרויות שלהם נובעות בעיקר משום שלא הבינו את תכלית הדברים האלה שהם מרגישים – תכלית יצירתית.
ואולי יש בכך סוף סוף נחמה, למי שבכל זאת מוכן להתעלות מעבר להתמכרויות שלו ולחוסר היכולת לנהל את עולם הרגש, שמעולם לא נזקק לניהול – ההכרה בכך שכל הדברים האלה שאנחנו מרגישים הם בעצם קריאה ליצירה, קריאה ליציאה ליצירה.
ויתרה מזאת – כאשר נלמד להפוך את הרגשות שלנו לפעולה יצירתית נגלה שאנחנו כבר לא חוששים יותר מהם, פחות מרגישים חסרי אונים אל מולם ובוודאי שפחות זקוקים לנסות להבין אותם – כי זה לא העניין. אין מה לנסות "להבין" אנרגיה יצירתית. כל מה שיש לעשות הוא…ליצור איתה, לפעול איתה בהתאם למה שהיא מביאה, בהתאם להזמנה שהיא מזמינה. כאשר עושים זאת היא כבר לא מציקה יותר, כבר לא מטרידה יותר ובמקום זאת הופכת מענגת יותר, מסייעת יותר ומאפשרת התפתחות, התרחבות ושינויים חיוביים באופן מתמשך.
זהו האתגר הפסיכו-קריאטיבי, ובתוכו מצויים אתגרים רבים, כולם הזמנות להתפתחות, ריפוי, שינוי וטרנספורמציה. בתוך האתגר הזה ישנו אתגר של אהבה עצמית, ישנו אתגר של צמצום ביקורת עצמית, ישנו אתגר של הכרת הצורך היצירתי שקיים בכל אדם רק שהושתק מגיל ילדות, ישנו אתגר הייחודיות, אתגר השונות, אתגר התנועה אל הלא נודע, אתגר הכרת האינטואיציה ושיתוף הפעולה איתה ועוד אתגרים שיצוצו תוך כדי תנועת הסיפור הפסיכו-קריאטיבי.
