אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בדימוי העצמי של האדם, בביטחון העצמי שלו וביכולתו להעריך את עצמו ולטפח את תרומתו הייחודית והמשמעותית לעצמו ולסביבתו הוא מידת החיבור שלו לחוכמתו הטבעית כשבתוך זה גם נמצאת מידת המודעות שלו לקיומה, בכלל.
במציאות היום, בצורת הלימודים שילדים ואנשים נחשפים אליהם בדרך כלל, שהיא צורה מצומצמת שנשענת בעיקר על היכולת האנושית לספוג מידע חיצוני, להסתגל אליו ולעשות כלפיו התאמה אישית, נוצר במהרה מצב בו מעטים מצליחים להפגין בקיאות בנושאי הלימוד ומכאן גם להיחשב כ"חכמים" או כ"מוצלחים". כולנו מכירים את שיטת המבחנים והציונים, שמותירה רבים כל כך מאחור, עם תחושה לא מוצדקת של חוסר יכולת ו/או חוסר משאבים אישיים בעלי ערך.
החברה הבריאה זקוקה לכמה שיותר אנשים שיפגשו את חכמתם הטבעית, שיכירו אותה, שיזהו אותה, שיגדילו את צורות הביטוי שלה, שיקבלו לגביה הערכה והזדמנות לא רק לבטא אותה אלא באמצעותה להוות גורם אנושי משמעותי בקהילה. האדם זקוק למפגש עם החוכמה שלו על מנת להכיר בערך האמתי שלו, על מנת לבנות לעצמו מסלול חיים משמעותי וייחודי בו יוכל להעניק לאחרים את המתנות המיוחדות איתן הגיע לעולם.
הלימודים הפסיכו-קריאטיביים מתאפיינים בכך שאין בהם כל אלמנט של השוואה או תחרותיות. המרחב הלימודי מזמין כל אחד לפגוש את אתגרי הלימוד בדרך שלו, בקצב שלו, בצורה שלו ובהתאם לסיפור האישיות היחודית שלו. יותר מזה: מטרת הלימודים הפסיכו-קריאטיביים וכל הגירויים ואמצעי הלימוד היא לסייע לאדם למצוא בתוכו את החוכמה האינסופית שלו, זו שיש בה סקרנות, יצירתיות, מקוריות ומשיכה לכיוונים בהם היא יכולה לחגוג את קיומה, להתרחב, לחקור את עצמה ולספק לאחרים את הדרך שלה לתפוס, להבין ולפרש את מציאות החיים.
הלימודים הפסיכו-קריאטיביים מדגישים את העובדה שלכל אדם יש דברים משמעותיים ללמד אחרים, ושכל אינטראקציה לימודית מהווה מרחב שבו כולם לומדים משהו מכולם, וכך לא רק שכל אחד מוצא עצמו מתרחב ומחכים בתוך המרחב הלימודי הפסיכו-קריאטיבי, כך גם האנרגיה הקבוצתית שנבנית ביניהם, אותה חכמה קולקטיבית שמצויה בחיבור ביניהם, הולכת ומתרחבת גם היא, במקביל.
הלימודים הפסיכו-קריאטיביים מספקים מצע לשינוי וטרנספורמציה של שיטות הלימוד וההתחברות הלימודית הקיימות ממקום שיש בו מידה כזו או אחרת של תחרותיות כמניע ללימוד והצטיינות למקום שבו סקרנות, תשוקה ועונג מתהליך הלימוד מובילים כל אחד לחכמה הטבעית האינסופית שבו, זו שאין כל קנה מידה תחרותי למדוד אותה, והדבר היחיד שמעניין בה הוא מידת ההתרחבות האישית שחווה האדם ויכולתו לקיים הפריה הדדית עם אחרים, כשכל אחד משמעותי ומיוחד בהביאו את הגוונים הייחודיים שלו לשדה הלימודי.
אותו "מניע תחרותי" הופך, במרחב הלימוד הפסיכו-קריאטיבי, לתשוקת התרחבות בלתי פוסקת, אותה פוגשים התלמידים בכל שיעור מסוג זה. מהבחינה הזו, ה"תחרות" הקיימת באופן קבוע היא בין מצב הידע הנוכחי, בו מצויים התלמידים, ובין מצב הידע החדש, אליו כל אחד מגיע, תוך כדי המשך תהליך הלימוד ומפגש עם החכמה האינסופית שקיימת בכל אדם, שמזמינה להיכנס לתוכה ולחקור אותה שוב ושוב, באופן ניצחי.
המורה הפסיכו-קריאטיבי מקבל לידיו תפקיד משמעותי מאד. לסייע לכל תלמיד ותלמידה שמגיעים אליו לפגוש את הגשרים הפנימיים לעבר חכמתם הטבעית האינסופית, את הכלים לחקירה יצירתית מלאת תשוקה ושמחה, לבד ובמשותף, אחר תשובות לשאלות מסקרנות ואת היכולת לטפח, מבפנים, דימוי עצמי של יכולת, חוכמה, מקוריות ומסוגלות.
