הסיפור הפסיכו-קריאטיבי #3: סיפורה של ביקורת עצמית מוגזמת
הביקורת העצמית המוגזמת היא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים בסיפור הפסיכו-קריאטיבי. למרות היותה מוגזמת ואף מזיקה כפי שאפרט בהמשך, יש לבע"מ ערך גבוה במרחב הפסיכו-קריאטיבי שכן היא זו שמייצרת את המחסומים ואת השיבושים שהכלים הפסיכו-קריאטיביים נועדו להתמודד איתם ולשנות את מידת השפעתם על צמיחת האדם ודרכו להתמודד עם האתגרים שלו. תודות לבע"מ נפתחה הדלת לשפע של ידע, אפשרויות, כלים ודרכים לצמיחה, ריפוי, טרנספורמציה, מימוש עצמי, הבנה עצמית, יצירתיות, אהבה עצמית ועוד.
הביקורת העצמית המוגזמת היא מוגזמת. ומכאן אפשר להתחיל לנוע, רק מתוך ההכרה וההסכמה שמדובר בתופעה מוגזמת שחורגת בהרבה מהמוניטין שמוענק לה בדרך כלל. הביקורת העצמית המוגזמת יוצרת בתוך האדם חוויה מוגזמת של "אני לא בסדר" בכל מיני נסיבות, חוויה שיש בה גם כאב, בושה, רגשי אשמה, אכזבה עצמית, פגיעה בערך עצמי, העצמת פחדים, הימנעות מיוזמות חיוביות, פגיעות גבוהה לביקורת חיצונית, שיפוטיות עצמית מוגזמת ועוד.
רק כאשר מתקיימת ההבנה הפנימית שמדובר בתופעה "מוגזמת" ניתן להתקדם ולחוות את המתנות המשמעותיות של הסיפור הפסיכו-קריאטיבי. במידה רבה ניתן להציג את הבע"מ כ"חשיכה הרגשית" שיש בכל אדם, חשיכה שבסופו של דבר התפקיד שלה לסמן היכן חסר האור, היכן חסרה תשומת הלב הנכונה, היכן חסרה אהבה, סלחנות, חמלה עצמית, אמפטיה עצמית, תקווה, משחקיות, תעוזה, הרפתקנות, עונג, היכרות עצמית ועוד שלל חוסרים שהביקורת העצמית המוגזמת "מסמנת", דרך ההגזמות שלה, על חסרונן.
כאשר ההבנה הזו לא מתקיימת נתון האדם באופן שוטף לבע"מ מבלי שיהיה ער לכך, מבלי שיבין שהחלק הזה בתוכו, אותו "שוטר" פנימי, מפריז בפעילות המגבילה והמענישה שלו. במצב כזה מתקיימת התרגלות מוגזמת לשיפוטיות עצמית ולספק עצמי. האדם רואה אז את הבע"מ שלו כמרכיב בלתי נפרד מהזהות שלו, אך לא כמוגזם או כבעייתי אלא כחלק לגיטימי שתפקידו, בכל עת, לסייע לו, כביכול, "להימנע מטעויות או כשלונות" וכאשר אלה קורות להשרות בו חוויה ממש קשה של "אני לא בסדר וחשוב שלעולם לא אשוב להתנהג ככה".
הבע"מ מפרידה בין האדם ובין הזרימה הטבעית הפסיכו-קריאטיבית שלו, מבפנים החוצה, מרגש לביטוי יצירתי, מתשוקה לביטוי אותנטי, מחלום להגשמה. הבע"מ מעצימה באדם את הקשיים הרגשיים שלו, את החרדות שלו ואת נטיות הדיכאון שלו בכך שהיא מייצרת קושי על קושי, כלומר – כאשר האדם סובל רגשית באה הבע"מ וגוערת בו על מצבו, גורמת לו להרגיש לא בסדר על זה ש… הוא מרגיש לא טוב. וכך האדם מוצא עצמו נתון הן לקושי רגשי והן לחוסר סובלנות פנימית למצבו, מה שרק יאריך ויעצים את הסבל וימנע את מימוש הכלים להשתחרר ממנו.
הדרך הפסיכו-קריאטיבי מזמינה את האדם לפגוש את הביקורת העצמית המוגזמת שלו, להכיר אותה, לזהות אותה, ללמוד כיצד להפסיק להאמין לדבריה והכי חשוב – ללמוד כיצד לצמצם אותה הן מבחינת השיח הריגשי הפנימי והן מבחינת השראת הזרם הפסיכו-קריאטיבי, שכאשר הוא פעיל הבע"מ לא יכולה לעצור אותו או לבלום אותו. כאשר הזרם הזה מתרחש זוכה האדם לתחושות עונג ולרגעי חופש מהבע"מ ומכאן הוא יכול לצמוח ולהתפתח דרך המשך תרגולים וגילויים של מקומות ודרכים בהם הוא יכול לצמצם את הביקורת העצמית ובמקומה להעניק לעצמו חופש ביטוי, הגשמה ויצירה.
