אין דבר שמגביל אותנו יותר מאשר הפחד לטעות.
הוא גורם לנו ללכת על בטוח, לחזור על אותם דפוסים, להצטמצם.
אבל במקום שאין טעויות – אין גם חופש, אין תשוקה, אין יצירה אמיתית.
בציור אינטואיטיבי אנחנו מתאמנים בדיוק על זה: על האפשרות לטעות, ואפילו לחבק את הטעות.
כל קו שנמרח, כל כתם צבע שלא "התאים" – הופכים להיות חלק מהיצירה.
המקום שבו במציאות היינו עוצרים, מתביישים, מוחקים – בציור אינטואיטיבי אנחנו ממשיכים.
וכשאנחנו ממשיכים, מתרחשת תנועה פנימית עמוקה: הפחד מתכווץ, והחיים מתרחבים.
אנחנו מגלים שהטעות אינה אויב, אלא מדרגה.
שדווקא היא מאפשרת לנו לפרוץ את המחסום, לגלות מרחב חדש בתוכנו, ולהיות יותר אמיתיים עם עצמנו.
כך הציור האינטואיטיבי מחנך אותנו מחדש: לא להיבהל מהטעויות, אלא להשתמש בהן כחומר גלם של היצירה ושל החיים עצמם.
