"בציור אינטואיטיבי מתגלות התשובות לכל השאלות. שם אין ספקות.
ציור אינטואיטיבי זהו אקשן משנה חיים, פותח תודעה.
את נכנסת ויוצאת בצד השני של המערה."
במילים האלה תיארה סיון מסט רגע של טרנספורמציה.
ואכן, ציור אינטואיטיבי הוא לא רק חוויה אסתטית – הוא מסע.
יש רגעים שבהם נדמה שכל החיים מלאים שאלות: מי אני באמת? מה אני רוצה? לאן אני הולך? לפעמים השאלות האלה מצטברות למעמסה כבדה, ואנחנו מסתובבים בתוכן בלי תשובה.
אבל בציור אינטואיטיבי קורה משהו אחר: השאלות עדיין שם, אבל הדף, הקו והצבע לא מבקשים מאיתנו לענות עליהן במילים. במקום זה, הם מאפשרים לנו לנוע פנימה – לתוך המערה.
המערה הזו היא עולם הנפש. לפעמים חשוך שם, לפעמים מפחיד, לפעמים נדמה שלא נמצא את הדרך החוצה.
אבל כשאנחנו מתמסרים לתהליך – משהו נפתח.
אנחנו נכנסים עם ספקות, עם בלבול, עם פחד.
ויוצאים מהצד השני אחרים: בהירים יותר, מחוברים יותר, יודעים משהו על עצמנו שלא ידענו קודם.
זו לא ידיעה אינטלקטואלית, זו ידיעה חווייתית.
פתאום התשובות נוכחות – לא כמשפטים כתובים, אלא כתחושה עמוקה, כאמת פנימית.
וזה הרגע שבו מבינים שציור אינטואיטיבי הוא באמת "אקשן משנה חיים".
כי כל מפגש כזה הוא לא עוד חוג אמנות – הוא שער טרנספורמטיבי.
שער שפותח תודעה, שמאפשר לנו לפגוש את עצמנו מחדש, ולעבור אל מרחב שבו אין ספקות.
