ביסודו של כל חופש אמיתי נמצאת התשוקה.
זה הרגע שבו משהו בוער בי ומבקש ביטוי, מבקש צבע, מבקש צורה.
כשאני מתמסר לתהליך של ציור אינטואיטיבי, אני לא רק משחק עם צבעים – אני פוגש את המקום בתוכי שרוצה לחיות באמת, שרוצה להרגיש, לאהוב, ליצור.
תשוקה וביטוי הם שני צדדים של אותו מטבע.
כאשר אני מחובר לתשוקה שלי, אבל אין לי דרך לבטא אותה – היא נחנקת.
וכאשר אני מבטא משהו שאין בו תשוקה – הוא יבש וריק.
ציור אינטואיטיבי מחבר ביניהם: הוא מאפשר לתשוקה לצאת החוצה, להתפרק על הדף, לקבל קווים, כתמים וצבעים.
כל ציור אינטואיטיבי הוא עדות לכך שהתשוקה האנושית איננה אויב.
להפך – היא דלק של יצירה ושל חיים.
ככל שאני מתאמן יותר, כך אני נותן לתשוקה מקום רחב יותר, חופשי יותר, וכך מתגלים בי חלקים חדשים שעד אז נותרו כלואים.
