סיפורה של אהבה עצמית

הסיפור הפסיכו-קריאטיבי #5: סיפורה של אהבה עצמית

סיפורה של אהבה עצמית הוא סיפור מתוק ומרגש, ממש סיפור מהאגדות. זה סיפור של אהבה, ולא רק של אהבה – לא גם עצמאות וחופש באהבה. אהבה עצמית היא סיפור כוחו הטטבעי והמולד של האדם לייצר מתוכו ולמצוא בתוכו את הדבר הנחשק והרצוי ביותר בתולדות הקיום – אהבה. אהבה עצמית היא המקום והדרך לניעור האדם מהסיפור הישן והשיקרי שבו מתואר שאהבה היא דבר שאתה יכול רק לקבל ממישהו חיצוני או שהוא יכול לקבל זאת ממך במידה ואתה "אוהב אותו". אהבה עצמית היא למעשה מהפיכה תודעתית שמחברת את האדם לאמת גבוהה – האהבה נמצאת בתוכך, היא שוכנת בפנים וממתינה להפעלה וליישום בינך לבינך. האהבה היא שלך, היא בבעלותך, היא נכס פרטי שלך והיא לשירותך ללא תנאי וללא מגבלה.

אהבה עצמית היא הדוגמה הגבוהה ביותר לעיקרון הטבע הבריא. נולדנו עם אנרגיית אהבה בתוכנו, זו האנרגיה האלוהית ששוכנת בתוך כל אדם ולכן כל אדם, ללא קשר לרקע ולנסיבות בהן צמח, מכיל את הפוטנציאל למצוא את האהבה בתוכו, דרך כלים ותרגול של אהבה עצמית.

אהבה עצמית היא במידה רבה "עבודת האל" משום שהיא מממשת את העיקרון שהאל, הבורא, אוהב את כל ברואיו. וההיפך הוא הנכון. במידה רבה אי אהבה עצמית כמוה כהתנכרות לבורא, משום שלא יתכן שאדם לא אוהב את עצמו בעוד הבורא אוהב אותו ללא תנאי ובכל מצב.

אהבה עצמית היא למעשה טיפוח היכולת לחוות את אהבת הבורא, את אהבת כל היש את האהבה שנמצאת בכל רמות הקיום. מכאן שזו פעולה רוחנית ברמה גבוהה בעוד שאינה דורשת מהאדם מאמצים רבים או התעלות יוצאת דופן.

אהבה עצמית היא סיפור של מערכת יחסים, של קשר בין אדם לבין עצמו, מערכת יחסים שבכל מקרה קיימת רק שפעמים רבות אין בה הרבה אהבה, חיבה, פירגון, עידוד ותמיכה. במקום הזה, מי שלומד על אהבה עצמית, חוקר אותה והחשוב מכל – מטפח אותה ומתאמן בה, לומד להכיר טוב יותר את מערכת היחסים שהוא מקיים עם עצמו ומגלה דרכים להפוך את מערכת היחסים הזו לנעימה יותר, מזינה יותר, מהנה יותר ועמידה יותר.

אהבה עצמית היא סיפור של היכרות קרובה. לא ניתן להכיר מישהו, באמת מבלי לאהוב אותו. במקום בו לא תתקיים אהבה תתקיים שיפוטיות. במקום שבו מתקיימת שיפוטיות אין כל יכולת להכיר. האדם שמשתפר באהבה עצמית משתפר גם בהיכרות עצמית. האדם שמשתפר בהיכרות עצמית לומד להיות מודע יותר לתפקידו האמתי בחיים שכן הוא לומד לקבל באהבה את כל חלקיו, ומכאן גם לתפוס כיצד חיבור כל חלקיו הוא מעשה אלוהי עם כוונה לתפוקה ייחודית של שירות כזה או אחרת לאנושות.

אהבה עצמית היא ביסודו של דבר סיפור של צניעות,  של אינטימיות אמיצה ושקטה בין אדם לבין עצמו. היא המקום בו האדם אינו תלוי באחרים כדי לחוות אהבה או כדי לקבל אישור להיות מי שהוא. את האישור הזה הוא לומד להעניק לעצמו באופן הולך ומתרחב.

אהבה עצמית היא סיפור של חיוך צנוע שאדם מעניק לעצמו בפוגשו את פניו במראה. חיוך זה הוא חיוך של "אני רואה אותך, אני זוכר אותך, אני מכיר אותך, אני אוהב אותך". את כל זה האדם מעניק לעצמו במחווה פשוטה, סמלית ורבת עצמה. חיוך למראה. אהבה עצמית היא גם סיפור של מילים אוהבות, שנאמרות מאדם לעצמו בקול רם או בשקט, היא סיפור של תמיכה עצמית, של בחירות והחלטות שנובעות מאהבה עצמית וכבוד עצמי.

אהבה עצמית היא סיפור של הדרך הפסיכו-קריאטיבית, שמתוך האהבה שיש בה יכולה להיוולד היצירה הרגשית הייחודית של האדם, יצירה שנמתכת באופן מלא על ידי אהבה עצמית שמאפשרת לה להתפתח בדרכה ולמצוא את אופי השירות הייחודי שהיא יכולה לספק, לבני האדם.

אהבה עצמית היא סיפור אהבה, אהבה מתמשכת, אהבה מתחדשת, אהבה זמינה, אהבה שהיא הבסיס לכל האהבות האחרות.

דילוג לתוכן