ציור אינטואיטיבי הוא דרך בטוחה לביקור במעמקי הלב.
המילים האלה נשמעות אולי פשוטות, אבל הן נוגעות במקום הכי עדין והכי רגיש שקיים בנו.
המעמקים האלה – עולם הרגש הפנימי – הם לעיתים קרובות טריטוריה מאיימת. כולנו נושאים איתנו זיכרונות כואבים, חוויות שלא פוענחו, טראומות קטנות וגדולות שלא העזנו להביט בהן בעיניים פקוחות. כדי לשרוד, אנחנו לומדים להדחיק, להסתיר, לסגור את הדלת. וכך אנחנו ממשיכים לתפקד, כביכול "בשיווי משקל".
אבל המחיר כבד: מה שמודחק לא נעלם.
להפך – הוא מנהל אותנו מאחורי הקלעים. הפחדים הבלתי מודעים, הכעסים שלא ניתנים לביטוי, תחושות האשם שלא קיבלו מקום – כל אלה בונים חומות פנימיות שמרחיקות אותנו לא רק מהכאב, אלא גם מהאוצרות הגדולים ביותר של הנפש שלנו.
כאן נכנס הציור האינטואיטיבי.
הוא לא דורש מאיתנו להיכנס בדלת הראשית של הכאב. הוא מזמין אותנו למסע עקיף, עדין, משחקי. לא דרך מילים או מחשבות אלא דרך צבע, תנועה ויד חופשית. הציור הופך למעין גשר בטוח – דרכו אפשר להתקרב אל מעמקי הלב מבלי לקרוס.
זהו סודו של הציור האינטואיטיבי: הוא מאפשר לגעת באמת הפנימית מבלי לשקוע בה, לגלות את מה שמסתתר מבלי להיבהל, להרגיש יותר חיים מבלי להרגיש חסרי אונים.
