ציור אינטואיטיבי

"אני נינה.הציור האינטואיטיבי עבורי הוא סמן ודרך חיים.הציור אינטואיטיבי עבורי הוא מסע של נסיעה בזמן.הציור אינטואיטיבי עבורי הוא מפגן הקסמים שלי.הציור האינטואיטיבי עבורי הוא מכתב

"בציור אינטואיטיבי מתגלות התשובות לכל השאלות. שם אין ספקות.ציור אינטואיטיבי זהו אקשן משנה חיים, פותח תודעה.את נכנסת ויוצאת בצד השני של המערה." במילים האלה תיארה

"ציור אינטואיטיבי בשבילי זהו השער לעולם האמת.השער אל הלב שלי, אל השורשים העמוקים ביותר.מרחב שמכיל את כל כולי ללא ביקורת.ציור אינטואיטיבי בשבילי זה זמן שאני

"ציור אינטואיטיבי בשבילי זה התרגשות מעומק הבטן.ציור אינטואיטיבי בשבילי הוא מפגש אנושי.ציור אינטואיטיבי בשבילי זה שחרור בכל הרבדים.ציור אינטואיטיבי בשבילי זה פתח לשפע.ציור אינטואיטיבי בשבילי

"ציור אינטואיטיבי בשבילי זה כמו לפתוח פקק.כמו תנועה שמתחילה לנוע אחרי פקק ארוך.כמו לצייר את החיים מחדש.לגלות שאני יכולה יותר.מאפשר לי לשחק.שמחה.פריצת דרך." אלה המילים

אין דבר שמגביל אותנו יותר מאשר הפחד לטעות.הוא גורם לנו ללכת על בטוח, לחזור על אותם דפוסים, להצטמצם.אבל במקום שאין טעויות – אין גם חופש,

ביסודו של כל חופש אמיתי נמצאת התשוקה.זה הרגע שבו משהו בוער בי ומבקש ביטוי, מבקש צבע, מבקש צורה.כשאני מתמסר לתהליך של ציור אינטואיטיבי, אני לא

ציור אינטואיטיבי הוא לא רק עוד טכניקה אמנותית, אלא מרחב של חופש.חופש במובן הכי פשוט: חופשה מהעומס, מהלחץ, מהצורך לתפקד ולהוכיח כל הזמן. מול הדף

ציור אינטואיטיבי הוא דרך בטוחה לביקור במעמקי הלב.המילים האלה נשמעות אולי פשוטות, אבל הן נוגעות במקום הכי עדין והכי רגיש שקיים בנו. המעמקים האלה –

כמה פעמים שמעתם או אולי אמרתם לעצמכם: "עדיף לא לפתוח את זה. עדיף לא לגעת במקום ההוא, כי אם אתקרב – אני עלול להתפרק".הפחד הזה

אנשים רבים שמגיעים לסדנאות ציור אינטואיטיבי שואלים: "אז מה זה אומר הציור שלי? מה פירוש הצבעים האלה? מה המשמעות של מה שציירתי?"והתשובה היא: אין פירוש.

דמיינו לכם חיים שנראים אחרת ממה שאנחנו רגילים לראות סביבנו.חיים שבהם הגבולות בין חלום למציאות דקים הרבה יותר, כמעט נמסים.חיים שבהם הדמיון שלנו לא נחשב

אם יש כוח אחד שמצליח לעצור אותנו שוב ושוב – זה עודף הביקורת העצמית.היא מתגנבת כמעט לכל מקום: למה לא עשיתי טוב יותר, למה זה

יש רגע מרגש שפוגשים כמעט בכל סדנת ציור אינטואיטיבי: אדם נכנס בפעם הראשונה, מקבל דף ריק וחבילת צבעים. בשלב הזה כמעט תמיד עולה מבט מהוסס: