סיפור פסיכו-קריאטיבי #10: ההוכחה החווייתית.
המרחב הפסיכו-קריאטיבי הוא סוג של "לונה פארק" עם מתקני שעשוע, משחק והרפתקה שרק הולכים ומשתכללים עם הזמן. כשאנחנו באים למרחב כמו "לונה פארק" אנחנו מעוניינים לעבור חוויה משמעותית. אנחנו מעוניינים להתרגש, להיות מופתעים. אנחנו באים עקב צורך להרגיש דבר מה שרק המרחב החווייתי יכול להסביר אותו. כאן, במקום בו אנחנו מדברים את השפה הפסיכו-קריאטיבית אנחנו מדברים בשפה חווייתית, נעים בתוך השאלות החווייתיות וחוקרים את החוקים, המנהגים והאמצעים לשחק עם החוויות, לתפוס את הסיפור שלהן ואולי החשוב מכל — לעשות בתוכן מהלכי טרנספורמציה מרגעים של חוויות "כבדות" או "שליליות" לעבר חוויות מרוממות, מרחיבות, מזינות, מרגשות ומשמחות.
זהו היופי של המרחב הפסיכו-קריאטיבי, שמאפשר לאדם לנוע בתוך ה"לונה פארק" החווייתי שלו ולעצב אותו בכל פעם מחדש כך שוא יהיה נעים יותר, יצירתי יותר, מרגש יותר ומהנה יותר. העובדה שהדבר הזה אכן אפשרי ומעשי מרגשת מאד ומעניקה את הסיבה המרכזית לפעילויות המגוונות של המכון הפסיכו-קריאטיבי.
הוכחה חווייתית היא אחד המושגים שצמחו בתוך הפעילויות האלה, כסוג של "מתקן מיוחד" בתוך אותו "לונה פארק" שאנחנו חוקרים ופועלים בתוכו, כאן, במרחבי החוויה. הוכחה חווייתית היא סיפור מיוחד, סיפור שבו אנחנו מצליחים להגיע למצב של שילוב "מוח ימין" (אינטואיציה, דימיון, יצירתיות, רוחניות, רגשות) עם "מוח שמאל" (חשיבה אנליטית, ארציות, סדר, גבולות, היגיון לינארי, מבנה ותכנית).
הוכחה חווייתית היא אירוע אישי ששונה במהותו מהמושג המקובל כ"הוכחה", כיום. מדובר בחוויה של ידיעה, של מסקנה עמוקה, פנימית שהאדם חווה שלגביה, עבורו, אין כל עוררין. הוא "הגיע" אחרי תהליך פנימי, אחרי שאלות ותנועה חווייתית יצירתית רוחנית ורגשית להכרה מסוימת בנושא מסוים, הכרה שבה התחברה אצלו תובנה חדשה שיש בה תחושה של שלמות ואולי גם תחושה של "סגירת מעגל".
הוכחה חווייתית היא סוג של "ידיעה מוחלטת" ש"מוח שמאל" מכיר באיזור שלו, בכל מה שנתפס כ"אכסיומה" או כ"קונצנזוס שאין לגביו כל ויכוח כעת". אלא שהפעם מדובר בחוויה דומה שמצויה באיזור הפנימי, בין אדם לבין עצמו, כאשר במקרה הזה לא נדרש ולא נחוץ שום קוננזוס חיצוני על מנת לאשר את קיומה של אותה הוכחה. ההסכמה והקונצנזוס מתקבלים בתוך מרחבי "מוח ימין", בתוך ה"אנחנו" שנמצא בתודעה האישית, ללא כל צורך להסביר או להדגים או להביא לכך שעוד אנשים יסכימו עם התוקף של אותה הוכחה חווייתית.
הוכחה חווייתית היא רגע של עונג. היא רגע בו דברים מתחברים לתשובה אחת, נקיה ושקטה. הוכחה חווייתית היא רגע של חופש, שכן באותו רגע האדם לא זקוק לשום אישור כדי לדעת שהוא יודע. הידיעה כבר נמצאת בתוכו, היא "הגיעה" ואין לו, בתוכו, כל ערעור או ויכוח לגביה. הוא יודע שהוא יודע, לאחר שלפני כן הידיעה הזו עוד לא התגבשה לרמה של "הוכחה חווייתית" בתוכו.
כל סוגי הפעילויות הפסיכו-קריאטיביות, לימודי המשולש הפסיכו-קריאטיבי, הגמילה מהתמכרויות, הדרכת ציור אינטואיטיבי, אימון פסיכו-קריאטיבי, הוראה פסיכו-קריאטיבית, כתיבת ספר, חיבור לחוצנ/ית שבפנים, שמחת השפע, כל אלה כלים שמיועדים להניע את האדם לפתח ולטפח בתוכו את היכולת להגיע בתדירות הולכת וגדלה לרגעים של "הוכחה חווייתית" שיש בה רגעי קשר משמעותיים מאד בין החלק הארצי באדם לחלק הרוחני הגבוה שלו. באותו רגע אין יותר נתק ואי הבנות בין שני החלקים, התיקשורת זורמת אז באופן פתוח ומכאן גם העונג והשמחה שמתלווים לרגעי ההוכחה החוויתית.
