אהבה עצמית- המחויבות המקודשת: גירסת הדפסה

אהבה עצמית: המחויבות המקודשת

ד"ר פינקי פיינשטיין

פרק 1: המקור, הסיבה והדרך לכל מקום

אהבה עצמית היא אחת המשימות החשובות ביותר בחיי האדם ואחד האתגרים המשמעותיים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כל מה שקיים ברשות האדם, כל מה שיוכל לעשות, לשנות ולהתמודד עימו – נגזרים מרמת האהבה העצמית שלו.  אהבה עצמית היא הבית הפנימי,  המנוע הראשי ,הבסיס ליציאה לכל מקום והתנאי לקיומה של כל אהבה אחרת שיחפוץ האדם לחוש ולהעמיק בה .

ספר זה ייגע בהיבטים מגוונים של המושג “אהבה עצמית” מתוך מטרה לקרב את הקוראים והמאזינים אל האמת על אהבה עצמית, וחשוב מזה: אל היכולת לקיים עם עצמם מערכת יחסים שמושתתת על כמויות הולכות וגדלות של אהבה נקייה, אמיתית, אמיצה ולא מתפשרת .

אהבה עצמית היא אתגר אוניברסלי. ככול שיותר אנשים יאהבו את עצמם באמת, כן יופחתו המלחמות, העוני, הקשיים, הזיהום הסביבתי, המחלות ,הסבל והכאב.  ככל שאנשים יאהבו את עצמם יותר הם יהיו נינוחים ,ממוקדים במה שבאמת נחוץ להתפתחות שלהם ועסוקים פחות במאבקים מיותרים או בגרימת נזקים לעצמם ולסביבתם.

אנחנו יוצאים לדרך עם השאלה המסובכת ביותר אך החשובה כל כך: מה זו אהבה ?על שאלה זו קשה לענות ואולי אף לא ניתן לענות תשובה שלמה ומלאה, אך שאלה זו והתהיות שהיא מעלה חשובות מאוד בדרך של האדם אל האמת שלו, אל הבריאות הנפשית שלו ואל יכולתו לבנות בתוכו מרחב שיאפשר לו לנוע באופן מהנה ומספק יותר במסלול החיים .

בתוך תוכנו איננו זקוקים לשאלה הזו כיוון שאנחנו כבר יודעים היטב מהי אהבה.  הבעיה היא שמה שקיים בתוכנו אינו נגיש לנו באופן שוטף ואינו נמצא בסל הכלים שבו אנחנו משתמשים ביום-יום. עמוק בפנים יש לנו חוכמה רחבה, עתיקה, עמוקה וחסרת גבולות. עמוק בפנים אנחנו יודעים כל מה שנחוץ לנו לדעת על אהבה, אך כאשר אנחנו נמצאים כאן, על האדמה הזו, בחיים האלה, יש לנו נטייה ברורה לשכוח את מה שהלב החכם שלנו יודע ובמקום זה אנחנו מייצרים ספקות, פחדים ושלל התנהגויות וצורות חשיבה שמרחיקים אותנו מאוד ממה שישנו שם בשקט, מאחורי הרעשים ,עמוק בתוך הדנ"א הרגשי שלנו .

וזו בדיוק הסיבה שאנחנו מתכוונים להקדיש משאבים רבים כדי להכיר את האהבה העצמית,  לתרגל אותה,  ליישם אותה,  להבין אותה,  להגביר אותה ולהעצים אותה. אנחנו נעשה את זה משום שרק מתוך חוויית אהבה עצמית תהיה לנו יכולת להיזכר ולהתחבר מחדש אל האהבה המקורית שנמצאת בתוכנו,  שהביאה אותנו לכאן ושמלווה אותנו בשקט,  מאחורי הקלעים, מיום לידתנו ועד פרידתנו מסבב חיים זה .

אם אהבה חשובה לך אז אהבה עצמית אמורה להיות יעד מספר אחת שלך, משום שרק באמצעות אהבה עצמית אפשר לגעת היטב וללא הפרעות במהות המקורית, האדירה, חסרת הגבולות ועתירת האנרגיה – במהות האהבה. כאן, כבני אדם, כבני תמותה, יש לנו מגבלות המאפשרות לנו לחיות כאן אך גם מצמצמות את עומק החוויה שאנחנו מסוגלים לשאת .אחת מ”תופעות הלוואי” של מגבלות אלה היא התרחקות רבה מהיכולת להכיל, לשאת ולעבוד עם אהבה

הדרך היחידה שבה אפשר לצמצם במידת מה את המגבלות האלה בלי להפר את האיזון הרגשי הקיים או את התפקוד הנחוץ לקיום החיים היא על ידי טיפוח הדרגתי ועקבי של אהבה עצמית, תוך כדי תרגול, רענון אמונות יסוד, יישום ועוד הרבה הרבה תרגול. אהבה עצמית מאפשרת לנו לעבור שינויים בקצב הנכון ולרענן את היכולות הרגשיות שלנו בלי שנחווה ערעור או טלטלה מהותיים.

אהבה או היעדרה,  היא המקור,  הסיבה והדרך לכל דבר,  גם אם לא רואים זאת בהתבוננות ראשונית. בסתר ליבנו אנחנו קמים בבוקר כדי לחפש את האהבה שלנו, עובדים בשבילה, נפגשים עם אנשים למענה, מזינים את עצמנו מתוך חיפוש אהבה, עוברים דירה מחיפוש אהבה וגם משנים סטטוס משפחתי, אם זה מה שנחוץ כדי להמשיך בדרך לעבר האהבה.

אהבה קשורה גם באופן שלילי לדרך שבה מתרחשים דברים, וזאת עקב ההתרחקות ממנה והמחסור שלה. במידה רבה של בטחון אפשר להניח שכל דבר בחיי האדם והקהילה שקשורים בפגיעה,  בחולי,  בסבל,  בסכסוכים ,במצבים תקועים או בהסתבכויות מסוגים שונים קשורים במחסור באהבה .כאשר אהבה נוכחת דברים זורמים טוב יותר וגם נוטים להתפתח, להשתנות לטובה, להתעדכן ולהשתפר. כאשר אהבה חסרה קורים כל הדברים ההפוכים –  מאמץ יתר,  אובססיביות,  אי הבנות,  חוסר הקשבה,  חוסר אמפתיה ,מיקוד יתר במה שמפחיד ולבסוף גם גילויי אלימות בין אדם לסביבתו, בין אדם לחיות וכמובן בין אדם לאדם .

מכאן נגזרת המחויבות הגדולה כל כך שיש לאדם – להכיר את האהבה מבפנים, מהמקום האותנטי והנקי ביותר שאפשר ,מתוכו. אדם שלא יכול לאהוב את עצמו מגביל את יכולתו לאהוב אחרים. אדם שלא יכול לאהוב את עצמו מגביל את יכולתו לתת לאחרים מהמקום הנכון, הבריא והמעצים .אדם שמתקשה לאהוב את עצמו מצפה מהסביבה להרגיש כמותו ולהשפיע על הזולת שלא לאהוב את עצמו .

אם יש לך משאלה שברצונך להגשים, אהבה עצמית היא הגורם הראשון שתרצה לגייס כדי שיהיו לך סיכויים טובים להצליח בדרך החדשה שלך.

אם יש דברים שנחוץ לך לשנות אותם, אהבה עצמית היא הכוח התומך והמייצב שתאפשר לך להתגבר על ההתנגדויות לשינוי ותעניק לך את שאר הרוח והאופטימיות לעשות את המעשה הנכון למרות החששות ואי הוודאות.

גם אם כרגע זה עלול להישמע קצת לא ברור או לא הגיוני, אני מציע לך לחוש את האפשרות הזו: אהבה היא המקור, הסיבה והדרך לכל מקום .

המוח ההגיוני שלנו דורש ובצדק, את ההוכחות ואת ההסברים המדויקים כדי שנסכים עם כל מיני הנחות, הצהרות או תפיסות עולם. ברגע זה שבו אנחנו רוצים לטפח אהבה עצמית משום שברור לנו שזה הדבר הנכון לעשות ,נוכל להרשות לעצמנו פסק זמן רק לתקופה הקרובה ולהגות מושג שלא תמיד אפשר לתת לו גיבוי מדעי מלא: אהבה היא המקור, הסיבה והדרך לכל מקום.

זה אומר שאהבה שלחה אותך לכאן כדי לקרוא או להאזין לי. זה אומר שאהבה הביאה אותך לאן שהביאה אותך,  כולל למקומות הלא רצויים כביכול והלא נחמדים לכל הדעות. אהבה היא הסיבה שאנחנו נפגשים כאן והיא גם הסיבה השקטה והנסתרת לכל דבר אחר שמתרחש או לכל דבר שמתפרק, עקב היעדרה או עקב השפעתה המיטיבה שגורמת למה שכבר לא בתוקף להתמוסס ולהשתנות .

אהבה היא הדרך והמסלול לחיים טובים יותר וזה אולי כבר ידוע לך. אך מה שהופך אהבה לכלי מעשי ולכוח נגיש בידי האדם הוא האהבה העצמית .האהבה העצמית היא כרטיס הכניסה שלך למרחב הבריא והחכם ביותר עלי אדמות. היא שלך, היא שלנו ואנחנו כאן כדי לגרום שהיא תהיה חלק בלתי נפרד מחיינו ואף מחיי הקרובים אלינו.

תירגול:

חיוכים למראה 1

אחד הכלים החשובים בהשבת האהבה העצמית לאדם .מפאת חשיבותו ויעילותו הגדולה של כלי זה יוזכרו חיוכים למראה פעמים רבות במהלך הספר,  הן בתרגילים והן בחלק מפרקי הקריאה .המראה מייצגת את המפגש של האדם עם עצמו ואת הדרך שבה הוא מתייחס אל עצמו, רגשית. אני ממליץ לך לתרגל חיוכים למראה ,נסתפק כרגע בחיוכים קצרים בלבד,  חיוכים נבוכים,  חיוכים שטחיים,  חיוכים סתמיים,  כדי להתחיל להתרגל,  כדי להתחיל להיזכר .

תקשורת פנימית

מרחב עצום לתרגול ולשינוי באהבה עצמית. מהי השפה המדוברת בינך לבין עצמך? הבה נקדיש תשומת לב לבדיקת הנושא הזה. האם ביטויי אהבה הם חלק מהדיבור שלך לעצמך?

טיפוח עצמי

מה נחוץ לך כעת, בר השגה ובכל זאת לא סיפקת אותו לעצמך יותר מדי זמן? איזו מחווה מפרגנת יכולה להעלות חיוך על שפתייך בימים אלה?

פרק 2: איך קוראים לאלוהים שלך?

המושג “אלוהים”  בהקשרים מסוימים יכול להיות מקור למתחים ,לוויכוחים, לאי הבנות ואף לאלימות בין בני אדם.

יש אנשים שתפיסת עולמם חילונית ומעדיפים לשלב פחות מושגי “אלוהים” או “אלוהות” במחשבותיהם, בשפתם או בדברים שאליהם הם נוטים להתחבר. חלקם אף חריפים מאוד וחד משמעיים ברתיעתם משרבוב עניינים שרק מזכירים להם התייחסות שיש בה מהממד התיאולוגי .

יש אחרים שתפיסת האלוהות שלהם לא ממש מוגדרת והם אינם שוללים דבר. יש כאלה שמגדירים עצמם סוג כזה או אחר של “דתיים”, ומכאן גם נגזרת במידה רבה תפיסת עולמם לגבי המושג “אלוהים .”

וישנם אנשים, ואני ביניהם, שרואה במושג “אלוהים” מין תפיסת עולם אישית מאוד, פרטית מאוד שאינה עוקבת אחרי כללים כאלה או אחרים או הגדרות מדויקות של הדרך שבה “אלוהים” אמור להיות, ותפיסת עולם זו אינה נוקטת פעולות מסוימות כמו תפילות וטקסים.

אך אנחנו לא כאן בנושאים האלה, לכאורה לפחות. אנחנו כאן כדי להכשיר את הקרקע לטיפוח אהבה עצמית באופן העמוק והמועיל ביותר שאפשר .

בדרך לשם אנחנו שואלים את עצמנו “מה זו אהבה?” ולא תמיד יודעים לענות תשובה מפורטת ומדויקת.  בדרך לשם נשתדל לפתוח את הלב ולא לסגור אותו.  נשתדל להרחיב את החלל הפנימי שלנו בבואנו לחקור את מושגי האהבה אצלנו ובכלל. נשתדל להתרחק ממיתוסים מגבילים, מדעות קדומות מצמצמות ומסטריאוטיפים שרק מנציחים את הפחדים שלנו .

למה אלוהים נכנס לשיחה הזו? מה תפקיד המושג הזה שמייצג את מה שגדול ונרחב מאיתנו כשאנחנו מעמיקים את הדיון על אהבה ומכינים את עצמנו למסע שמעניק לנו את יסודות האהבה העצמית ?

פשוט מאוד, למען האמת. פשוט ומאתגר.

לעת עתה ברצוני להציע לך את מה שאולי כבר שמעת בעבר, אך חשוב לברר אותו כדי ללטש את מושגי האהבה שלנו. אני רוצה להציע לך לחבר בין המושג “אלוהים” למושג “אהבה” ולהניח, רק לצורך הדיון וההתפתחות שלנו, שבמידה רבה שני המושגים האלה חד הם. אלוהים זה אהבה ואהבה זו אלוהים .

ואכן פעמים רבות אהבה, כמו אלוהים, נתפסת בעינינו גדולה מהחיים .

לעיתים קרובות נדמה שאהבה אף פעם לא באמת מושגת וקשה “להחזיק ”בה למשך זמן רב. אהבה, כמו אלוהים, יכולה להימצא כמעט בכל מקום, אם מחפשים אותה ואם מתבוננים מספיק טוב. גם אצל האויב שלך יש אהבה וגם אצל מי שעכשיו כועס עליך, התרחק ממך, זלזל בך, פגע בך, נפגע ממך או פשוט נעלם. בכולם שוכנת אהבה כזו או אחרת, ואפשר למצוא אותה אם פותחים את הלב, מרככים אותו קצת ומרשים לעצמנו להרגיע את המתח הרגשי שנבנה מול אנשים מסוימים .

אהבה, כמו אלוהים, חוצה גבולות ונמצאת לא רק בבני אדם. יש אהבה בקרב חיות, ואפילו צמחים מגיבים באופן חיובי לביטויי אהבה. אהבה, כמו אלוהים, היא במידה רבה אין-סופית, אין לה התחלה ואין לה סוף. היא הייתה כאן לפנינו ותישאר כאן אחרינו .

אהבה, כמו אלוהים, היא מושג שקשה מאוד להבינו ודעות רבות סובבות אותו. אהבה, כמו אלוהים, מעניינת מיליוני אנשים ומייצגת, כמו המושג “אלוהים”, כמיהה אנושית למשהו נשגב יותר, רחב יותר, גדול יותר ומכיל יותר.

אהבה יכולה לייצג לאנשים מסוימים את המקום שבו הכאוס שמשקף את חיי האדם בכדור הארץ מקבל פרופורציות, הסבר פשוט יותר והכוונה לגבי הדרך הנכונה, וכך גם בשביל לא מעט אנשים, משמשים מושגי אלוהות .אנחנו זקוקים לאהבה, ואנחנו זקוקים כנראה לאיזה שהוא אלוהים משלנו ,בין אם הדבר הגיוני ובין אם זה נראה לנו המצאה גדולה ומטופשת.

נוסיף ונרחיב את המושג הזה שלימים עשוי לסייע מאוד במסענו להגברת אהבה עצמית. ההתעכבות הזו בענייני אלוהות ואלוהים לא נועדה לשכנע ,להשפיע או להציג דרך כזו או אחרת שאמורה להיות הדרך הנכונה כביכול להתייחסות למושג המאוד רגיש וטעון, אלוהים .

ישנם אינטלקטואלים חילוניים שמציגים את האמונה באלוהים כסוג של יצירת “חבר דמיוני”. התייחסות זו יש בה לעיתים גוון של התנשאות או של זלזול ולפעמים היא משקפת גם מבוכה של אותם אנשים אינטליגנטים כאשר הם פוגשים מושגים שאינם עולים בקנה אחד עם הדרך שבה הם מבינים את חייהם ובכלל. מושגים אלה נתפסים אצלם חסרי בסיס ולכן גם מיותרים.

אך בשבילנו,  במסע הזה, “חבר דמיוני”  הוא אחד הדברים החשובים והקריטיים כדי להבין מהי אהבה,  וכדי לצמוח מתוכה לאהבה עצמית שהולכת וגדלה, הולכת ומתרחבת, הולכת ומתעצמת, הולכת ומתגבשת לכלי ריפוי עצמי מהמשובחים ומהחשובים ביותר שאדם יכול להעניק לעצמו.

בשבילנו,  ללא כל קשר לתפיסות האמונה שלנו,  המושג “חבר דמיוני ”שנמצא בתוכנו ואוהב אותנו ללא תנאי ובאופן הולך וגדל, “חבר” שאפשר להתייעץ איתו,  לבכות לו ואולי אפילו כאשר אנחנו מתפתחים יותר ,להקשיב לדברי האהבה שלו, בשבילנו הדבר רק מקדם את האינטרסים שלנו ואת פתיחת הלב שלנו למושגי האהבה.

אז איך קוראים לאלוהים שלך?

האם זה אלוהים רך ומלטף? האם זהו אלוהים שמכיר אותך באופן מלא ,על כל החלקים שלך, ולמרות זאת אוהב אותך, תומך בך, מכיל אותך, מקבל אותך ומזין אותך?

אני מאמין שהיכולת לחוש אהבה היא גם היכולת לחוש את האלוהים שבתוכנו,  את המופלא,  את האוניברסלי,  את האין-סופי והעצום שקיים אי שם בפנים. כאשר נתקדם לאהבה עצמית יהיה זה אותו אלוהים פנימי שדרך המעשים והמחשבות שלנו יבטא אהבה חסרת גבולות וטוטלית כלפינו. האהבה שלו אלינו תהיה כאהבתו של הורה שמתענג על ילדו ועושה הכול כדי לספק לו את התנאים לצמיחה משמעותית ולחיים מספקים. כל זאת ללא קשר לאמונתך או לאי אמונתך.  הדברים אינם תלויים בהיותך חילוני, מסורתי, חרדי או אתיאיסט, כדי לאתגר את הנפש בהתמודדות עם ההשוואה בין שני המושגים “אהבה” ו”אלוהים".

נרצה או לא נרצה, הנפש שלנו נגעה פעמים רבות בענייני אלוהים ואף גיבשה לעצמה תפיסת עולם.  אי שם,  בפנים,  יתקיים תמיד סוג של דיון בנושא הזה, ותהיות רבות יוסיפו לצוץ, וכך צריך להיות .

אנחנו לא מוכרחים להמשיך ולשאול את עצמנו שאלות לגבי שילוב המושג הדתי הזה (כביכול) בדרך לטיפוח אהבה עצמית. אנחנו יכולים לשכוח ממנו ולהתקדם הלאה,  וזה יהיה בסדר גמור ולא יפגע בתהליך.  אך יש בינינו אנשים שזקוקים למיקוד ולהשוואה בין הרגש המופלא מכולם ובין מה שמבטא את הגורם הגדול מהאדם. בשבילם כדאי שהשאלה הזו שמובילה באופן שקט להכרת האהבה, תמשיך להישאל: איך קוראים לאלוהים שלך?

תירגול

חיוכים למראה 2

מי האדם שאת פוגשת כמה פעמים ביום מול המראה? האם האדם הזה זקוק ליחס מיוחד?  מה קורה כאשר אותו אדם מוזנח ואינו מקבל תשומת לב אוהדת? הבה ננסה להאריך את משך החיוך למראה לעשר שניות ולראות מה יקרה.

תקשורת פנימית

מה דעתך, גם אם מצב הרוח לא ממש נחמד, להרגיל את עצמך לומר לעצמך ביטויי אהבה ישירים? איך מרגישה נפש כאשר נאמר בתוכה המשפט “אני אוהבת אותך” יותר פעמים במהלך היום?

דאגה עצמית

האם יש משהו שבזכות כוונות האהבה העצמית שלך אפשר אולי להפחית,  לצמצם או להפסיק בזמן הקרוב?  איזה דבר שפוגע בך כבר לא הכרחי ואפשר להחליט להימנע ממנו ככל האפשר, משום שאנחנו בוחרים לאהוב את עצמנו?

פרק :3 שיאי העונג, כאן ועכשיו

אחד הדברים שמעסיקים בני אדם יותר מכול הוא העונג. פרויד כתב הרבה על תפקידו המכריע של העונג ועל החיפוש אחריו בחיי האדם ובתחושת היציבות הרגשית. הוא ראה בעונג גורם הקשור למימוש דחפים בסיסיים בעיקר בתחום המיניות. אך האדם מפותח הרבה יותר מהחיה, ואת העונג שלו הוא יכול לקבל ולהפיק גם ממקורות מגוונים ועמוקים שאינם כוללים את סיפוק תאוות הגוף .

בשביל האדם, אחד ממקורות העונג הטהורים, הבריאים והנקיים נמצא בחוויה המלאה ורבת העוצמה שמגיעה עם חיבור פנימי לרגש האהבה. ככל הנראה לא קיים עונג חשוב ומשמעותי יותר עבור האדם מאשר עונג הכרוך ברגש המבוקש ביותר עלי אדמות. אהבה עצמית, מהבחינה הזו, היא יכולת ייחודית שקיימת בתוך האדם להתחבר אל מקורות עונג שנמצאים בתוך היחיד, עוד לפני שחבר לאדם אחר, עוד לפני שנגע או קיבל מגע, עוד לפני שדיבר, יצר קשר, טעם, מישש או נישק .

אין מספיק מילים לתאר את העונג הגבוה כל כך,  המספק והמרפא שמתלווה לרגעים שבהם אדם מצליח באמת ובתמים,  באופן נקי,  פשוט וישיר, לאהוב את עצמו. ברגעים כאלה האדם נרגע מהרעב לצרכים אחרים הקשורים לחיפוש עונג ושקט נפשי. ברגעים כאלה האדם מתחבר אל עצמו ונפרד מכל תחושת חסר, דאגה, חשש או מצוקה. העונג שבאהבה עצמית הוא חסר מידה, חסר תקדים ולא ניתן להשוואה עם כל סוג של עונג אחר ,אלא שכדי לזכות בעונג הזה יש לעשות דרך משמעותית שמציבה את האהבה העצמית במקום הראוי לה ומעודדת את התרגול ואת הטיפוח שלה .

כאשר אדם מתחיל לזהות את האהבה הקיימת בו, כלפי עצמו, אין לו גבולות. התחושה הזו של אהבה עצמית היא כמו סוג של אוויר נעים ומתוק שהולך ומתרחב מבפנים, מחמם את הגוף והנפש, מנחם כל פינה של כאב ומשכיח כל תסכול של אי קבלת אהבה או תשומת לב מהסביבה. כאשר אדם מתחיל לממש את היכולת הטבעית לאהוב את עצמו, בלי לבזבז משאבים על הצורך לרצות אחרים או לשתף אותם בחלקים מהעונג הפרטי שלו הוא הופך לבעל הבית של העונג שלו, לאדם שחש שליטה חיובית ביכולת להעצים את חייו וביכולת לייצר שמחה, יש מאין .

חשוב לציין כבר בשלבים מוקדמים של התהליך:  אהבה עצמית אינה מְְבדלת או מבודדת את האדם מסביבתו ואינה מייתרת את מקורות העונג המופלאים שהסביבה מעניקה לאדם כמו למשל המגע עם אדם אחר, קשרי אהבה ועונג חושי מכל סוגיו. ההיפך הוא הנכון. אהבה עצמית יכולה לאפשר לאדם לחוות את כל אלה ממקום יציב יותר, רב עוצמה וכזה שמסוגל להכיל עונג וסיפוק רבים יותר בלי להתמכר או לפתח כלפיהם תלות, ניכור או חשש.

ככל שאדם מתרגל אהבה עצמית וככל שהוא מצליח לחוות אותה באופן מלא הוא גם לומד להכירה כסוג של מקור ובסיס לכל סוגי העונג האחרים. אהבה עצמית מלמדת את האדם לחוות באופן מלא, לאבד גבולות באופן המדויק בלי לאבד שליטה, ולשוב אל הבסיס היציב והבוגר, לאחר שהאינטנסיביות של העונג חולפת לה ונמוגה.

כאן המקום להדגיש את חשיבותו של החיוך אל המראה. חיוך אל המראה הוא פעולה פשוטה לכאורה,  פעולה שטומנת בחובה מנות עצומות של עונג, אם מתמסרים אליה וחוזרים עליה למרות הציניות והחשש, למרות הספקות ולמרות הדעות הקדומות.

חיוך למראה יכול להציג בפני האדם, באופן מידי וחד משמעי את מידת האהבה העצמית הקיימת כעת או את מידת היכולת לטפחה ולהעצימה. אך חשוב לציין כי חיוך אל המראה גם יכול לפתח את היכולת הזו, ללא קשר למידתה כרגע. חיוך אל המראה יכול מאוד לסייע לנו להפוך לאנשים שבאמת אוהבים את עצמם. חיוך פשוט, בלי קושי גדול, אל עצמנו, דרך המראה. ועונג רב.

כאשר מחייכים אל המראה במשך כמה שניות אפשר אולי להרגיש תחושה קצת נעימה אך לא מעבר לזאת.  כאשר מחייכים 20-15 שניות ברציפות ההתנגדויות מתחילות להתפוגג. כל כך פשוט. כאשר מחייכים אל המראה 30 שניות ואף יותר, הביקורת העצמית המוגזמת, הצורך לברוח ושאר הפחדים חולפים, וברגע מסוים מתחילים להופיע זרמי עונג של אהבה עצמית. האדם מתחיל להיזכר רגשית שקיימת אהבה בתוכו, ואז הוא יכול להתחבר לעובדה שהאהבה הזו היא סוג של זרם חיוני שמחדש את האופטימיות, את התקווה ,את החמלה העצמית, את ההומור ואת השקט הנפשי .

כאשר מחייכים אל המראה לפחות דקה שלמה ברציפות, וזה כולל גם את החזרת החיוך במקרה שזה התעייף, יכולה להופיע התרגשות אותנטית ומשמעותית מאוד, התרגשות שלעיתים מחפשים אחריה תקופות ארוכות במגוון מקומות ולא בהצלחה רבה. בסופו של דבר זה מה שאנחנו מחפשים בלי שנשים לב לכך. אנחנו מחפשים אותם רגעי חיבור שלמים ומושלמים שבהם הנפש מרגישה שהגיעה הביתה, שהיא מלאה ומיוצבת ואין לה שום סיבה להיות בלחץ, בדאגה או באי שקט.

ככל שאומנות ומיומנות האהבה העצמית הופכות למחויבותּ עקרונית ומעשית יותר בחיי האדם, הוא מבין את חשיבותו הגבוהה של העונג ואת היכולת להגיע אליו בתדירות גבוהה יותר ובאיכות משובחת יותר .

אדם שאוהב את עצמו מבקש בשבילו, ובצדק, זמני עונג תדירים וזמינים .אדם שאוהב את עצמו אינו מסתבך בנקיפות מצפון על שהוא מתענג בחייו יותר מאשר בעבר ואינו עורך חשבונות בנפשו על מידת העונג שחווים אנשים אחרים. אדם שמזהה את מקומה של האהבה העצמית בחוויית העונג מבין סוף סוף כי מניעת העונג מעצמו לא תשרת אחרים, וכל מה שיוכל לעשות למענם הוא לעודד גם אותם למצוא את האהבה העצמית שלהם.

אנשים רבים מאוד מתקשים להפנים את המסר החד, הפשוט והמשמעותי כל כך, המסר של ההכרח להגביר את חוויות העונג החיוביות בחיי היום-יום כתנאי לחיים בריאים, מספקים ומעצימים יותר. כאשר אדם חווה עונג חיובי הגוף שלו מתארגן מחדש,  מרפא את עצמו,  מרגיע את עצמו,  מאזן את עצמו ומחדש את עצמו.  אדם שלא יכול לפרגן לעצמו מידות הולכות וגדלות של עונג הוא אדם סובל יותר, מכווץ יותר ופגיע יותר. כשבוחרים בנתיב האהבה העצמית, שהוא נתיב מחייב שדורש החלטה בוגרת ועקבית של הענקה לעצמי וטיפוחו, בוחרים גם בדרך שיש בה פחות כאב, פחות סבל ,והרבה יותר אפשרויות לשמחה ולשחרור קונפליקטים ממושכים.

וזה התפקיד – למצוא בתוכנו ובעצמנו את העונג המיוחד שבהחייאה ובמימוש האהבה הקיימת בנו,  ללא קשר לנוכחות אדם אחר,  ללא קשר למה שניתן למישהו או למה שנקבל ממישהו. אהבה עצמית בוקעת מתוכנו ,מתעצמת בזכות יוזמות האהבה העצמית שלנו, ממלאת אותנו עונג נכון שלא מאפשר התרסקות או מפח נפש, ומלמדת אותנו כיצד לחוות את החלקים החיוביים של החיים בדרך הנכונה והמזינה .

חיי האדם רצופים אפשרויות של עונג שלילי הקשור בהתמכרויות ובפגיעה. פעמים רבות נגלה שהנטייה לחוויות עונג שלילי קשורה באופן הדוק למחסור באהבה עצמית. מחסור זה גורם לאדם לחוש תמיד תלוי בסביבה כדי לחוות עונג, ונטול בטחון עצמי ביכולתו לחוש סיפוק מתמשך ויציב. חיוכים למראה ,חוזרים ונשנים והולכים ומתארכים, מתחילים להשיב את האדם אל יכולות העונג החיובי שלו, עונג שיהיה תמיד זמין, ויהיה ניתן לשבח אותו ולהגביר את האפקט שלו מפעם לפעם. זוהי האהבה העצמית וזו הסיבה לכל מאמץ שנקדיש כדי להשיגה ולפתחה מעתה ועד עולם .

תירגול

חיוכים למראה 3

מדוע מחווה קטנה כזו היא כה חשובה? מפני שהיא יוצרת מציאות ,היא קובעת מציאות.  המראה מזכירה לנו שאנו נוכחים ויש לנו רגשות. המראה משקפת לנו גם את המסכות שלנו. כמה פעמים ביום חייכת אל המראה?

תקשורת פנימית. מכתב אהבה עצמית 1

אהבה עצמית היא מיומנות מיושמת. מה דעתך לכתוב כעת מכתב אהבה ואהדה כלפי עצמך, בכתב ידך, בגודל של חצי עמוד עד עמוד ?

מכתב כזה יכיל רק תמיכה, אהבה, הבנה ואמפתיה לעצמך .

כבוד לגעגועים שלך

לאיזה דברים בחייך התגעגעת אך שכחת להתייחס אליהם בזמן האחרון?  מה אפשר להשיב לחייך כעת מתוך אהבה עצמית, ללא מאמצים גדולים ?

פרק : 4 נרקיסיזם, אגואיסטיות וכל שאר הקשקושים

לפני שאעסוק בפירוט במושגים שגויים, מעוותים ומבלבלים על אהבה עצמית וכן בשלל הסטריאוטיפים והדעות הקדומות על הדבר הנפלא ביותר שאדם יכול לעשות למען עצמו, אקדים ואומר את מה שממש לא מובן מאליו ,לא מספיק ידוע, לא מספיק מוכר ולא מספיק מדובר:

קיים פחד אישי וציבורי מפני אהבה עצמית. לפחד הזה אפשר לתת הסבר חלקי, אך חלקים ממנו ייוותרו לא ברורים ואולי אף ניתנים להבהרה רק דרך התייחסות רוחנית ומקיפה לתופעה. אך לפני שננסה להבין את הפחד הזה,  נרצה להתבונן בו,  להכיר אותו,  להכיר בו ולא לברוח מקיומו או מההשלכות מרחיקות הלכת שלו: בני אדם פוחדים לאהוב את עצמם, בני אדם לומדים להירתע מלאהוב את עצמם. אנשים חוששים לעשות את הדבר החשוב והקובע ביותר בחייהם:  להעצים את הרגשות החיוביים שלהם ,בראש ובראשונה כלפי עצמם, כלפי האדם החשוב ביותר בחייהם.

פחד זה,  שכאמור אפשר לחקור אותו ולעסוק בו,  כאשר הוא אינו מספיק חשוף ואינו נושא להתמודדות ולעבודה, קובע חלק ניכר מהצורה ומהאיכות של חיי האדם,  בלי שהאדם ישים לב לזאת.  מחסור באהבה עצמית מוביל את האדם לסוג של התמכרות שבה הוא לא שם לב כלל למחסור הזה, והוא חי במעגלים צרים של צמצום ותסכול בעודו חושב שאי אפשר לחיות באופן מיטיב יותר. הפחד מפני אהבה עצמית מעצב אנשים שאינם מודעים כלל לאפשרות קיומה של החוויה הזו, ובוודאי לא לדרך שבה אפשר להעצימה, לטפחה ולהיעזר בה ככלי מופלא להתמודדות טובה יותר עם אתגרי החיים .

זה הזמן להסביר ולהדגיש שדווקא ברגעים הקשים,  המתסכלים והכי נמוכים שלנו, יש ביכולתנו להיעזר באהבה עצמית כדי לשפר את המצב, לא רק לאותו רגע, אלא גם כדרך לשפר את האופן שבו נתמודד בהמשך בזכות התקדים שאנו יוצרים, כשאנחנו מקדישים קצת תשומת לב חיובית לעצמנו בליבו של משבר. הנפש זוכרת לטובה מחוות קטנות של אהבה, כמו חיוך גנוב למראה, דווקא כאשר אנחנו כועסים, עצובים או אפילו מיואשים. אותו מאמץ קל להשיב אהבה עצמית נרשם במערכת, מחזק את האדם לטווח ארוך ומקצר את משך המשבר הנוכחי.

אך כל עוד אנחנו פוחדים מאהבה עצמית, ומּפַּחַַד זה נותרים בורים וחסרי תובנה לגביה, האהבה העצמית לא תהיה בהישג ידינו ואנחנו נסבול יותר מכל קונפליקט, מכל אי הבנה ומכל חיכוך שיתקיים בכל מקרה, בינינו לבין מה שהחיים מציבים בפנינו. עלינו לטפל בפחד הזה הן על ידי הסברים, והן על ידי עצם תרגול האהבה העצמית, שכן במקום שבו מתקיימת אהבה אין שום אפשרות ַלַפּחד להתקיים .

אז מה זה נרקיסיזם?

נרקיסיזם הוא תופעה רגשית שתוארה לפני שנים רבות וקשורה גם במיתוס ספרותי, על זה שהתאהב מאוד בעצמו, וכשראה את בבואתו בנחל ביקש להתקרב אליה כל כך עד ש…  טבע.  אפשר להבין שגם מיתוס זה הוא השלכה של הפחדים האנושיים מפני אהבה עצמית, השלכה שיוצרת עיוותים, הגזמות ואי דיוקים רבים.

הנרקיסיסט הוא אדם ריק בתוכו. הוא אדם כואב וחסר שאין בו כמעט אהבה או אמון באהבה. הנרקיסיסט במצוקה גדולה כל כך, וכה חסר באהבה או בהערכה עצמית, עד שהוא ממציא לעצמו סיפור על זה שהוא נפלא, מקסים ומשמעותי.  הנרקיסיסט מבקש ואף תובע תשומת לב מופרזת מהאחרים    

ומתנהג במין חשיבות עצמית מוגזמת לא משום שיש בו אהבה עצמית רבה ,אלא בדיוק להיפך, משום חסרונה העמוק והבלתי ניתן למילוי. הנרקיסיסטים הם הדוגמה הגרועה ביותר לאהבה עצמית והם גם אחת הסיבות לזה שאנחנו פוחדים כל כך לאהוב את עצמנו, שמא נהפוך גם אנחנו לכאלה.

אך בדיוק ההיפך יקרה: ככל שנאהב את עצמנו יותר כן נחוש מלאים יותר ,רגועים יותר, נינוחים יותר, בטוחים יותר ופחות זקוקים לאישור החברה כדי להתקיים או לחוש משמעותיים יותר או אהודים יותר.  מי שרוצה להתרחק מהנרקיסיסטיות של עצמו )ובכל אחד יש קצת ממנה…(  יכול לעשות דבר אחד: לתרגל ולהעצים אהבה עצמית, ללמוד כיצד ממלאים את עצמנו ברגשות חיוביים ומלאי אור, מבפנים, מהמקור השופע שקיים מאז ומתמיד בתוכנו .

אם כן,  אהבה עצמית לא רק שאינה נרקיסיסטיות אלא מייצגת את ההיפך הגמור ממנה. הנרקיסיסט הוא אדם שסובל מריקנות רגשית. ומנגד ,אדם שאוהב את עצמו נהנה מהתמלאות רגשית ומכוח להתמודד באופן יעיל ויצירתי יותר עם אתגרי החיים .

ומה בין אהבה עצמית לאגואיסטיות?

כמה פעמים שמענו את עצמנו או את האחרים נוזפים או ננזפים עקב מעשים או בחירות שיש בהם גוון או מאפיין של אגואיסטיות, כלומר: חשיבה יתרה על האינטרסים שלנו, לעיתים אף לפני האינטרסים של אחרים ?

ובכן, זה אחד השקרים היותר גדולים שהמצאנו לעצמנו, בעיקר ברמה החברתית.  זהו שקר שמטשטש את המציאות הרגשית האותנטית של כל אדם ואדם, שקר שמשרת צורך חברתי מעוות של שמירת כל אנשי השבט או הקבוצה נאמנים לקודים החברתיים תוך הזנחת הצרכים האישיים שלהם .כך, לפי תפיסות רבות, החברה תוכל להמשיך ולהתקיים בזכות תרומתם העקבית של האנשים שמעדיפים כביכול את טובת הכלל על פני טובתם האישית.  זהו המסר ברמות ציבוריות,  משפחתיות וקבוצתיות,  בדבר מה שאמור להיות, שנכון להיות ושָנָאור להיות. וזה לא. זה קשקוש, קשקוש מעוות ואף מסוכן.

שכן, כל אדם, בכל מקום ובכל מצב הוא בראש ובראשונה אגואיסט. כל אדם בנוי לחשוב על עצמו לפני הכול,  וזה נכון וראוי.  ֵאֵם שמקריבה את עצמה לטובת ילדיה עושה זאת כי אחרת לא תוכל להישיר מבט אל עצמה במראה. היא פועלת לפי הערכים שלה. כל אדם, גם האלטרואיסט והמתנדב הגדולים ביותר, עושים את כל מה שהם עושים… למען עצמם, תחת מעטה של תרומה לסביבה. הם עושים את זה כי כך נכון וראוי מבחינתם, כי זה מה שיגרום להם להרגיש שהם אנשים טובים וזה מה שהנפש שלהם רוצה לעשות. זו בחירתם והיא תמיד מונּעת מצרכים ומערכים אגואיסטיים, ואין בזה שום פסול.

נוכל להתבונן באותו נושא מזווית ראייה חשובה ומעשית עוד יותר:

אם החברה שבה אנו חיים או כל קבוצת התייחסות שלנו רוצה באמת בטובתנו,  כדאי שהיא תסייע לנו להעצים ולפתח את האהבה העצמית שלנו.  אם החברה שטיפחה בנו את החשש מאגואיסטיות אכן מעוניינת שנשרת אותה באופן הטוב ביותר, רוצה שלא נתרחק ממנה ולא נעזוב אותה ,ושנעניק לה מהמיטב שבנו,  כדאי שהיא תפסיק לדרוש מאיתנו הוכחות חוזרות ונשנות לנאמנות ולהתחשבות בזולת, ובמקום זאת כדאי שתעודד אותנו ליתר הערכה עצמית, ליתר התחשבות עצמית, ליתר חמלה עצמית וליתר הבנה עצמית.

רק אז תהיה התוצאה הרבה יותר טובה.  אדם שאוהב את עצמו חש מלאות,  שביעות רצון ו…  תשוקה להעניק,  לעזור ולהשפיע לטובה.  אדם כזה יתרום ממרצו לאחרים בשמחה בלי להקריב את צרכיו. אדם כזה, שהוא אגואיסט באופן החיובי של המילה, הוא האדם הטוב ביותר בשביל עצמו ,בשביל משפחתו ובשביל החברה שבה הוא חי. זהו אדם שמבין את עומקה של אהבה עצמית וזהו האדם שכולנו נרצה להיות כמותו, האדם שמנתב באופן נכון רגשות חיוביים פנימה, ומשם יוכל לצמוח נהדר החוצה .

תרגול:

הערצה עצמית

מושג שיכול להישמע מפחיד,  ילדותי ולא ראוי.  אך עמוק בפנים כולנו רוצים לחוש מדי פעם בפעם נערצים.  אנחנו אפילו זקוקים לזה. רשמו לעצמכם חמישה משפטים (לפחות) שמתחילים במילים “אני ממש מעריצה אותך על זה ש…” ואם זה קשה או מביך כתבו עוד יותר!

לעצור ולנוח כשנחוץ

רבים מאיתנו מנהלים אורח חיים לחוץ מדי,  לעיתים ללא סיבה מוצדקת.  חלק מהמניעים הוא בריחה מעצמנו.  כדי לאהוב את עצמנו עלינו לאזור אומץ ולפגוש את עצמנו, לעצור, לנוח, להתבונן בחיים במשך עשר דקות סתם כך, ואולי לחוש קצת דגדוגי אהבה עצמית שמגיחים מתוך עצמם .

מי הם האנשים שלידם את חשה נוח יותר עם עצמך?

 האם את מבלה מספיק זמן בקשר איתם? מי הם האנשים שלידם את חשה בנוח פחות עם עצמך? האם את שוחקת את עצמך בחשיפה מוגזמת אליהם? מה אומרת האהבה העצמית שלך לגבי זה ?

פרק 5: מי שאוהב את עצמו לא באמת אוהב אחרים?

בדיוק להיפך. בדיוק להיפך.

מי שאינו אוהב את עצמו מביע רגשות כלפי אחרים מתוך ריקנות יחסית ,מתוך אי הבנה בסיסית לגבי חוויית האהבה ופעמים רבות מתוך מניעים נסתרים שהקשר בינם לבין אהבה לא קיים כלל וכלל. נדמה כי רוב האנשים מרגישים נוח יותר לאהוב אדם אחר מאשר את עצמם. זו נורמה חברתית שמרחיקה את האנשים מהידע,  מהכלים ומההבנה של חשיבות האהבה העצמית .

אהבה עצמית היא היסוד לכל סוגי האהבה. היא השורש, המטען הבסיסי והדוגמה הפנימית למהותה של אהבה, לחוקים שלה ולאפשרויות המעורבות בה. כל אלה מקבלים צורה וכיוון כאשר טיפוח אהבה עצמית מהווה יעד חשוב של האדם .

אדם שאינו מקדיש תשומת לב, מיקוד, תרגול ומוטיבציה לאהבה עצמית ,ימצא את עצמו,  כך או אחרת,  מעורב במעשים,  במערכות,  בהסכמים או במצבים שפוגעים בו שוב ושוב.  הסיבה לזאת פשוטה:  אין חלל ריק בנפש האדם.  במקום שבו חסרה אהבה עצמית נוצר סוג של “בור”  רגשי שהופך במהרה למקור לרגשות שליליים ששואבים את האדם בהכרח לנתיבים של כאב וסבל. היעדר אהבה עצמית משמעו קושי בהערכה עצמית, קושי בהזנה עצמית, קושי בתמיכה עצמית, קושי באמונה בעצמי ועוד .

אדם שחסר אהבה עצמית מוביל אותו בהכרח לפגיעה הולכת ונרחבת בדימוי העצמי ובעקבות זאת למעורבות כזו או אחרת בפגיעה באיכות חייו במישור הבריאותי, המשפחתי, הכלכלי, התעסוקתי או אחר, מביא עימו את החסרים שלו לכל מקום שאליו הוא הולך ולכל מגע שמקיים עם אחרים.

אדם כזה כשירצה לאהוב אדם אחר ולפתח איתו מערכת יחסים, ייאלץ לבזבז משאבים רבים מדי על התמודדות עם היעדר אהבה עצמית וכל השלכותיה.  לאדם כזה לא נותר הרבה להעניק ומן הסתם יכולתו לספק אהבה באופן מלא ויציב לאדם אחר תיפגע מאוד.

וכדאי שלא נתבלבל.  אנשים בעלי מודעות לאהבה עצמית נמוכה וגם היישום שלה נמוך וכן אופי נוכחותה, התנהגותם לעיתים מבטאת מסירות ונתינה נרחבים שבוקעים מהם בתוך מערכת יחסים. אנשים כאלה, שמוכנים לתת מעצמם ואף להקריב את עצמם למען אדם אחר, כאשר בו זמנית מידת ההערכה העצמית שלהם נמוכה ואף נתפסת כלא חשובה וכמיותרת, יגרמו בסופו של דבר לנזק הן לעצמם והן לכל מי שבא עימם במגע של אהבה כביכול .

האדם שחסר אהבה עצמית יבטא זאת כך או אחרת בכל מקום שאליו יגיע .הוא לעולם לא יוכל להסתיר לחלוטין את החור הגדול, והוא ואחרים יסבלו מהמצב הזה.  לקרוא למערכת כזו “אהבה”  זו בעיה עקרונית בהבנת נפש האדם ובדרך שלו להתחבר לסביבתו .

לעומתו, האדם שאוהב את עצמו יותר ויותר, שמתמיד בחיוכים למראה ,בדיבור עצמי שיש בו כמה שיותר אהבה, תמיכה וסובלנות, שמתמיד בתמיכה עצמית ובפעילויות שמטפחות את העצמי – מגיע לקשר כשהוא עשיר בתוכן פנימי שקשור באהבה, בעבודה הפנימית הכרוכה בה, בשפה האמיתית שלה ובחוויות המיוחדות שהיא מביאה עימה, כאשר פוגש האדם אותה, בתוכו .

נכון,  מי שאהבתו העצמית הולכת ומתגברת,  עשוי להיות לא נחמד לפעמים ואף נחרץ. אדם כזה יכול לסרב למה שרבים אחרים יסכימו לעשות או לשהות בו, כאשר הדברים לא יעמדו בקנה אחד עם הערכים הפנימיים שלו לגבי מה ראוי ומה אינו ראוי להיות או להשתתף בו. אדם כזה עשוי לתפוס את הנורמות ואת הדרכים המקובלות לעשות ולקיים דברים כלא רלוונטיות בשבילו,  כשהן אינן מסונכרנות עם האהבה העצמית שלו ועם  הדרישה הפנימית להתאים בין הצרכים האישיים שלו לבין מה שקורה בכל מקום שאליו הוא מגיע.                         

ולכן אנשים שאהבה עצמית היא מושג זר ומאיים עבורם, עלולים לתפוס את האנשים שאהבה עצמית היא ערך עליון ומרכזי בשבילם ככאלה שלא באמת אוהבים אותם ולא באמת מקדישים להם את תשומת הלב הראויה ,ולעיתים הם רואים בהם אנשים לא כל כך נורמליים או שאינם שייכים לאנשים הסבירים שהם פוגשים בדרך כלל .

אצל אנשים שאהבה עצמית אינה מטופחת ואינה נחשבת,  לא יכולה להתקיים אהבה בין-אישית כל עוד הם מרוכזים בצרכים שלהם ושמים אותם במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם. אנשים אלה יתלוננו שאתם כביכול לא אוהבים אותם. אתם תצטרכו לבחור אם אכן כדאי לכם להישאר בקשר עם אנשים אלה שבשבילם דרך הריפוי והשינוי שלכם אינה נראית חשובה או מהותית .

כאשר אהבה עצמית מתפתחת מתרחשים שינויים חיוביים רבים בקצב ובסגנון שמתאימים לאותו אדם.  אהבה עצמית גורמת לאדם עם הזמן לאהוב חלקים גדולים בסביבתו משום שהאהבה שצומחת בו נוטה לנוע החוצה ממנו, באופן טבעי. הוא הופך גדוש באהבה וידיד קרוב שלה, משום שהיא מצויה בתוכו והוא מסוגל לפגוש אותה, לחוש אותה ולהיעזר בה ,וזאת ללא כל תלות בנוכחות אדם אחר, באישורו של אדם אחר או בשביעות רצונו של אדם אחר .

אהבה עצמית,  בעודה מתפתחת ותופסת מקום גדול יותר באישיות ,מחליפה אט אט את הפחדים, את ההיסוסים, את הספקות ואת הנטייה הנפוצה מאוד לפגיעה עצמית על ידי התמכרות לסגנון חיים לא מפרגן ולא מטפח.  היא הופכת לחוויה אישית,  פרטית ובלתי ניתנת להסרה.  אהבה עצמית ניתנת לשחזור מהיר ולהעצמה על ידי תשומת לב וכמה מחוות פשוטות.  היא מהווה הזנה משובחת וכלי מושלם לסיוע בהתמודדות עם אתגרי החיים. כאשר היא הולכת ומתגברת בקרב האדם היא מעצימה את הביטחון העצמי שלו ואף מכוונת אותו באמצעות הערכים הברורים שלה ,להתקשר לאנשים המתאימים יותר, הנכונים יותר, עם אלה שיוכלו להתחבר באופן הנכון עם מי שמגיע למערכות יחסים מצויד באהבה עצמית ובקשר פנימי מיטיב שאינו תלוי באדם אחר .

איפה נכנס הבלבול? במקום שבו אנשים מצפים מאלה שנכנסים לקשר אינטימי איתם להיות תלויים בהם. פעמים רבות, בלי להודות בזאת, היינו רוצים שאדם שאוהב אותנו לא יהיה בעל עמוד שדרה חזק מדי ושלא יהיו לו דעות מוצקות מדי או רצונות מגובשים מדי. אנשים כאלה, כביכול, לא יוכלו להתמסר לאהבה, לא ישושו להעניק מעצמם, לא יתפשרו, לא יוותרו ולא יקיימו משא ומתן בנושאים שיש בהם קונפליקט ואי הבנות .

אך זהו רק בלבול וטשטוש מושגים. כי הכול כאן הפוך, הפוך באופן קוטבי .דווקא האנשים שנכנסים לקשר אינטימי ויש בהם חיבור עצמי טוב וגבולות ברורים בנוגע למה שהם מרשים שיהיה במקומות שבהם הם מעורבים, הם אלה שיש סיכוי לקיים עימם קשר מזין שיכול לפרוח ולשגשג .דווקא האנשים שלא יהיו מוכנים לפגוע בעצמם ושלא יקריבו את עצמם על מזבח הקשר, הם אלה שיוכלו לוודא כי מערכת היחסים תתנהל על פי עקרונות של כבוד, הערכה וטיפוח הדדי. דווקא אלה מסוגלים לאהוב יותר משום שהם מכילים בתוכם שפע של אהבה ולא תלויים באחר כדי לפגוש אהבה בתוכם. אנשים כאלה יכולים ליהנות יותר מאהבה שמגיעה אליהם ,ולעולם לא יחששו מ”בזבוז” משאבי האהבה שלהם, כי הם יכולים לחדש אותם בכל רגע שיבחרו. בואו נחפש את אלה שאהבה עצמית חשובה להם ואת אלה שאהבה עצמית כבר מבעבעת בתוכם.  הם בני הזוג המשתלמים יותר. הם אלה שאיתם נוכל למצוא אהבה, להעצים אהבה ולעשות אהבה שיש בה ערך ותרומה אישית משמעותית .                                                        

תרגול:

סיכוני אהבה עצמית
ישנם דברים בחיים שיוכלו לזוז רק אם ניקח סיכון כלשהו. לפעמים אם נכנה אותם “סיכונים של אהבה עצמית”  הם ייעשו מאיימים פחות. 
מהם סיכוני האהבה העצמית שיכולים כעת לצאת לדרך ,למען עצמך?

לאהוב את השטויות שלי
לכל אדם יש את השטויות שלו והוא מכיר אותם טוב יותר מכל אחד .לעיתים השטויות שלנו גורמות לנו מבוכה. לעיתים הן הדרך היחידה להיחלץ ממצבים קשים.
איזה מהשטויות שלך נחוצות מאוד כרגע ויוכלו לבוא לידי ביטוי מתוך אהבה עצמית וכבוד לאמת שלך ?

ביטויי הערכה עצמית

 אין זה מובן מאליו שאנו זקוקים באופן שוטף להערכה רבה. מי שמבקש לאהוב את עצמו יותר מוכרח להכיר בצורך הזה ולספק אותו לעצמו בתדירות גבוהה יותר.
השלימי את המשפט “אני מאוד מעריכה אותך יקירתי על ש ”…12 פעמים ברציפות בכל יום במשך שלושה ימים.
תוכלי גם לומר את זה סתם לעצמך, ויותר טוב במהלך חיוך אל המראה …

פרק 6: נתק משפחתי, חברתי וסביבתי. האמנם?

אחד הדברים המעסיקים אנשים שחוששים מפני הגברת אהבה עצמית בחייהם, בין אם יהיו מודעים לכך ובין אם לאו, היא האפשרות שהעצמת הקשר של אדם עם עצמו תגרור התרחקות ואף נתקים מהאנשים הקרובים ,מהמשפחה,  מהחברים ומהסביבה.  לכאורה,  לפי תפיסה זו,  יש “מחיר ”לאהבה עצמית והוא כרוך בזאת שנאבד או נקלקל מערכות יחסים שליוו ומלוות אותנו זמן רב .

מדוע אנחנו מגיעים למחשבה,  לחשש או להערכה הזו שאהבה עצמית מתגברת פירושה התרחקות, התבדלות, נפרדותּ או אפילו פרידה? מה הקשר בין הדברים? כיצד המוח האנושי המתוחכם מגיע למסקנות האלה שמונעות ממנו באופן חוזר ונשנה ליהנות מהמתנות החשובות ביותר של החיים ,מתנות שמגיעות כאשר יותר אהבה זורמת בגופו של האדם?

ככל הנראה הדבר נובע מהקודים הפנימיים שמרכיבים מערכות יחסים רבות שעליהן גדלנו או שסובבות אותנו.  אם נתבונן מקרוב,  כמעט בכל מקום אנחנו יכולים לפגוש, תופעות של ציפייה ואף דרישה שהאדם יוותר על חלקים מהצרכים שלו, מהתשוקות שלו, מהמאוויים שלו ומההעדפות שלו כתנאי שתתקיים חברה,  כתנאי שמשפחה תיוותר על כנה,  כתנאי שחברותּ לא תתפרק .

אמנם יש מידה לא קטנה של צדק בתפיסת העולם הזו ובדרך הנפוצה הזו, להבין וליישם מערכות יחסים. כל עוד האדם אינו יכול לשאת ולתת באופן יעיל וכל עוד אינו קשוב לצורכי הסביבה שלו ואינו פועל בהתאם, הוא לא יוכל לקחת חלק במערכות יחסים מהותיות, מזינות ויציבות. חשיבות הפשרה וההקשבה הסובלנית להבדלים,  וחיפוש הדרך שבה כמה אנשים יוכלו לחלוק חלל אחד בלי שהדבר יבוא על חשבון אחד מהם, מהווים את אבני הבניין לקיומה של קבוצה ולקיומה של מערכת חברתית.

אך כאשר דרישות אלה נעשות מוגזמות וכאשר הן עוברות את גבול היחיד ומסרסות את דרכו, את קולו המיוחד ואת הגישה האישית שלו כלפי כל דבר ודבר, המסגרת המשפחתית הופכת לעוינת את התפתחות היחיד. למצב כזה ,שבדרך כלל אנשים אינם מודעים לו, יש מחיר כבד מאוד מבחינת היחסים של אדם עם עצמו, שהולכים ונפגעים עם הזמן. וחמור מזה: גם מערכות חברתיות שבהן היחיד הולך ושוכח את הנתיב המיוחד לו ואת האמירה שהוא ורק הוא יכול לומר לעצמו ולסביבתו, סובלות מפגיעה כרונית ומהפרעה באיכות המסגרת החברתית, ביציבותה וביכולתה להתמודד עם אתגרים שונים.

ואכן,  ישנם מצבים שבהם בעקבות התפתחות בריאה שאדם מסוים עובר, התפתחות והתפכחות, ובמהלכן הוא מפסיק לוותר על מה שחשוב לו ומסגל לעצמו דרך חיים שבה הוא קשוב יותר, באהבה, לסדרי העדיפויות האמיתיים שלו שבהם מתרחשים שינויים במערכות יחסים כאלה או אחרות. אנשים בקרבתו של האדם הזה המתקשים להכיל את השינוי ולזהות את הטוב והמועיל שבו, נתקפים בפחד ועלולים להגיב באופן לא נעים ואף להתרחק מאדם כזה, לפחות באופן זמני.

לעיתים,  כאשר אהבה עצמית מתגברת ונעשית נוכחת וקבועה,  חלק מהאנשים שעימם היינו בסוג מסוים של קשר,  הופכים פתאום פחות רלוונטיים משום שהשהייה בחברתם נעשית פחות נעימה,  פחות מזינה ,פחות תומכת בתהליך ההתפתחות ולעיתים אף סתם משעממת.  במסגרת התפתחות האהבה העצמית אנחנו יכולים למצוא את עצמנו אותנטיים יותר ואמיצים יותר, ומתוך זה אנחנו יכולים לשנות סוגים מסוימים של קשרים או של התקשרויות שמתבררים כסותרים את נתיב הנפש לריפוי,  לשינוי חיובי, לצמיחה ולגילוי עצמי.                                                                                     

אך מה שקורה ברוב המקרים, בין אם מיידית ובין אם לאחר זמן מה ,הוא ההיפך בדיוק. ככל שאדם אוהב את עצמו יותר קל לו להיות סובלני יותר לחלקים הלא הרמוניים בקרב משפחתו, בקרב חבריו, שכניו ועמיתיו .האהבה העצמית מעניקה לו מרחב פנימי של גמישות ויצירתיות שמחליפים אט אט את המקומות שבהם קיימים מחסומים או קונפליקטים מתמשכים עם אנשים מסוימים בקרבתו .

ככל שאהבה עצמית מתפתחת והופכת להיות יציבה ועקבית יותר,  כן האנשים מסביב “נכנעים”  לה ולומדים להתנגד פחות לשינויים שהיחיד עובר. הרי בסופו של דבר, אם מישהו אוהב אותנו באמת, למה לו לחשוש מזה שנרגיש טוב יותר עם עצמנו ושנייצג טוב יותר את האינטרסים האמיתיים שלנו? ומנגד, מה רע בזה שאנשים שמתקשים לראות אותנו שמחים ונינוחים יותר יתרחקו להם ויתבצרו בתוך אמונותיהם החשוכות בנוגע לְְמה מותר ומה אסור לאדם לומר לעצמו או לעשות עם עצמו?

אהבה, בכל צורותיה הבריאות והמזינות, אינה יכולה לעולם להיות דבר “רע”. אהבה היא התגלמות הטוב, מקור הטוב וביטוי הטוב עלי אדמות .אהבה היא הדרך אל הטוב, היא התשובה של הטוב והיא המסלול הבטוח למה שיותר טוב בחיים.  אהבה היא ההישג הגבוה ביותר,  היא הנחמה המועילה ביותר,  היא תמצית הביטחון העצמי,  המרכיב החשוב ביותר בבריאות הנפש והגוף והמקור הטוב ביותר לריפוי ולשינוי.

לטווח ארוך,  ככל שאהבה עצמית מתפתחת אצל היחיד ובסביבתו ,הופכים החיבורים הבין-אישיים חיוביים יותר, ישירים יותר ופתוחים יותר .אדם שאוהב את עצמו ומסוגל להכיל בהצלחה גם את הצדדים הפחות יפים והפחות אסתטיים שלו, מפתח בתוך עצמו גם יכולת להכיל, לאהוב ולקבל בהבנה ובסובלנות את החלקים התקועים, הלא חביבים והלא נחמדים אצל זולתו. אדם כזה הוא נכס יקר לסביבה, בעודו ממשיך לשים את עצמו בראש סדרי העדיפויות שלו,  אך בו זמנית מסוגל להעניק יותר מתנות והשפעה חיובית על סביבתו.

בבואנו לטפח את האהבה העצמית שלנו,  שזו המחויבות הגדולה ביותר שקיימת בפני האדם הבוגר, ללא כל צל של ספק, עלינו להישיר מבט אל העובדה המצערת במקצת אך הבלתי נמנעת: ישנם אנשים שפוחדים מאוד מכל תופעה ,ביטוי או הלך רוח הקשורים בטיפוח הקשר הפנימי. אנשים אלה עלולים להימצא במשפחתנו, בקרב חברינו, בעבודה ובעוד מקומות שאליהם נגיע. אנשים אלה מבינים מעט מאוד מהי אהבה עצמית באמת, אם בכלל, ושבויים בדעות קדומות שמפרידות בינם ובין הדבר הטוב ביותר שיוכלו להעניק לעצמם אי פעם .

אנשים אלה עלולים להביע את עמדתם באופן ישיר או עקיף וחלקם אולי חשובים ויקרים לנו,  יציבו בפנינו אתגר חשוב בדרך להגברת אהבה עצמית ובדרך לכינון מערכת יחסים פנימית שבה יש מחויבות להקשבה ,לסובלנות, לאמפתיה ולתמיכה. הם עשויים לגרום לנו להתמודד טוב יותר עם המחסומים שלנו ועם החששות שלנו מפני אהבה עצמית עמוקה יותר .אנשים כאלה יעניקו לנו סוג של מבחן שבו הנפש תבדוק אותנו עד כמה אנחנו נחושים להפוך לאנשים שבאמת אוהבים את עצמם או שאנחנו עדיין לא בשלים לזאת.

אך כאמור, רוב החששות או הבעיות הפוטנציאליות אינו מתממש. אהבה עצמית גורמת בעיקר לשינויים מבורכים, גם אם על הדרך היא דוחפת לאיזה שהוא פירוק או סיום שמזמן עמדו על הפרק אך נמנעו עקב פחדים משינוי ומצמיחה. אהבה עצמית משבחת את המשפחות, מפרקת את הקונפליקטים ,מייתרת את מלחמות האגו ועוזרת לאדם להגיע אל המקומות החברתיים עם נטייה מופחתת לתלות באחרים וביכולתם להעניק לנו תשומת לב או אהבה. אהבה עצמית היא אחד הכלים החשובים ביותר ליציבותה של כל מסגרת חברתית, וזו עובדה שאנשים רבים טרם הפנימו. אנחנו כאן לומדים כיצד הדבר יכול לעבוד, ואת המסר הזה נוכל להפיץ הלאה, מתוך האהבה העצמית הבריאה והמתפתחת שנגלה ושנטפח בתוכנו .

תרגול:

בריחה באהבה
בהרבה מקומות והקשרים המושג “בריחה” נתפס כעדות על חולשה ועל חוסר התמודדות במצבים שבהם ראוי כביכול להתמודד למרות הקושי. אך לעיתים מוכרחים לברוח כדי להציל את עצמנו, ויפה שעה אחת קודם. ואם אנחנו באמת אוהבים את עצמנו, זה מה שעלינו לעשות. האם יש משהו בחייך שיש לשקול בריחה ממנו מתוך אהבה אמיתית לעצמך?

תמיכה בעת פגיעה
 עלבונות הם חלק בלתי נפרד מהחיים,  בעיקר במערכות יחסים קרובות. לפעמים כל מה שנותר לנו לעשות ויוכל לעזור לנו להחלים מפגיעות אישיות מביכות הוא הגברת אהבה עצמית דווקא ברגעים הראשונים לאחר תחילת האירוע. האם זכור לך עלבון כלשהו שאם היית מתמודדת אתו באמצעות אהבה עצמית המצב היה משתפר?

מה חסר לך בבית ויעשה לך טוב?
אהבה עצמית פירושה שיפור קבוע של איכות החיים גם בדברים הקטנים. התבונני סביב, ממש עכשיו.
מה יכול להשתנות או להתווסף בביתך ותוכלי להרגיש עם עצמך טוב יותר? איזה שינויים קל לעשות מתוך אהבה ממש בקרוב?

 

פרק 7: מה עשית היום למען עצמך, באמת?

אהבה עצמית היא פרויקט וכך יש לראות אותה תמיד. אהבה עצמית היא דרך חיים שאליה מתחייבים, מתמסרים ומפנים תשומת לב, פנאי וכוונה. אהבה עצמית היא זוגיות לכל דבר ועניין, וכמו בכל מערכת יחסים שאנחנו רוצים שתתפתח ותשגשג, עלינו להשקיע בה באופן שוטף, לתחזק אותה ,להעצים אותה, להזין אותה ולטפח אותה.

אהבה עצמית, הקשר של אדם עם עצמו, היא מרחב שיכול להתפתח ולהתקיים רק אם נעשית עבודה מתאימה באופן קבוע, עבודה שהופכת את התיאוריה למעשה,  את הפנטזיה למציאות ואת האתגר לעובדה ישימה וקיימת. אהבה עצמית היא דבר שעושים.  יוזמים נכון,  מגיבים נכון,  מחליטים נכון,  בוחרים נכון,  הכול לאורה של אהבה עצמית,  למענה וכתוצאה של הכוונתה. אהבה עצמית לעולם לא תוכל להישמר רק כרעיון טוב או כגישה מומלצת לחיים. אהבה עצמית מתרחשת, מתעצמת, נבנית ומתגשמת מתוך מעשים ברורים,  מתוך השפעה על הקיים באופן שיגרה את כוחות הנפש לאהוב מבפנים את מה שיש.

מה שמעודד הוא שהעבודה הנדרשת כדי לקיים, לטפח ולהעצים אהבה עצמית פשוטה למדי, ואפשר אף לומר: פשוטה להחריד. פשוטה כל כך עד כי מזעזע לראות שכה הרבה אנשים משקיעים אנרגיות רבות במסלולים ובמרחבים שמניבים להם מעט תועלת,  ואילו היו משקיעים הרבה פחות משאבים לטיפוח אהבה עצמית הם היו נשכרים הרבה יותר.

אם היו אומרים לכם שמוכרחים לחייך למראה כל יום כדי למנוע מחלות מסוכנות ואולי אף להאריך את תוחלת החיים שלכם, האם הייתם מתמסרים לעבודה הפשוטה של חיוכים למראה, עבודה שאינה דורשת כמעט כל מאמץ מלבד הפעלה זמנית מאוד של כמה שרירים סביב השפתיים?

אנחנו יודעים שכדאי לצחצח שיניים לפני השינה. מדוע? כי אמרו לנו שזה ישמור על השיניים שלנו.  הצחצוח כבר הפך לנורמה,  וקשה היום למצוא אדם שמסוגל ללכת לישון בלי שיצחצח את שיניו לפני השינה. ומה יותר מאתגר אותנו? לצחצח שיניים או לחייך אל המראה? לצחצח שיניים או לומר לעצמנו מילות אהבה על בסיס יום-יומי ומחייב ?

ככל שנכנסים לעניין עמוק יותר, התדהמה יכולה לגדול עוד ועוד. הרי בסופו של דבר אין לאדם דבר חשוב יותר מלהרגיש טוב עם עצמו ובכלל .ויתרה מזו,  אין לאדם דבר חשוב יותר מלחפש את התחושה המתוקה והמנצחת של אהבה בתוכו. אך האדם כמעט אינו עושה דבר כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו ואינו עושה דבר כדי להעצים את חוויות האהבה שבתוכו.

ומדוע?

ראשית כול, משום שאינו מודע לאפשרות הזו וליעילות הגבוהה כל כך של תרגול אהבה עצמית.

ושנית, משום שהוא פוחד. אנשים פוחדים לחייך אל עצמם מול המראה ופוחדים לומר לעצמם מילות אהבה. הם התרגלו לצמצם את כל מה שקשור לביטויי אהבה או לתחושות אהבה רק למקום מסוים מאוד וכלפי אנשים ספציפיים מאוד. מפחיד אותם לבטא ולייצר אהבה אל עצמם וזה נראה  להם מיותר ואולי מוזר. אך אנחנו נמשיך לצחצח שיניים מדי בוקר וערב ,כי כך צריך לעשות .

אהבה עצמית היא דבר שעושים ואחר כך מרגישים. אהבה עצמית מתבטאת לא רק בעבודה של חיוכים אל המראה )וכן, זה בהחלט מוזר לכרוך מושג כמו “עבודה” עם מושג כמו “חיוכים”, אבל יותר מוזר להרגיש רע כי לא עושים את עבודת האהבה העצמית(. אהבה עצמית מתבטאת גם בפרגון עצמי, בתמיכה עצמית, בסליחה עצמית, בדיבור אוהב אל עצמי, בהערכה עצמית ובגיבוי עצמי. כל אלה מוכרחים להתבצע באופן פיזי, כלומר את הפרגון, הסליחה, ההערכה והגיבוי העצמי עושים באופן שהחושים יכולים לקלוט, אם על ידי דיבור עצמי, כך שנשמע את עצמנו ואם באמצעות כתיבת הדברים כך שנוכל לקרוא אותם .

בסביבה שבה יש מאיתנו ציפיות רבות לעשות למען המשפחה, העבודה והחברה, מצטמצם לא אחת העיקרון המהותי שגורס שהאדם מוכרח לעשות למען עצמו, למלא את עצמו ולהעצים את עצמו, כדי שיוכל אי פעם להעניק דבר מה משמעותי לאנשים אחרים. אדם מוכרח לשאול את עצמו בסופו של כל יום:

“מה עשיתי היום למען עצמי”?

שאלה זו אמורה להישאל מתוך כנות ואומץ.  שאלה זו אמורה לדרוש מענה רציני,  הולם וישיר שיתאר את מה שבאמת מתרחש במהלך היום .כאשר אדם עושה דברים למען עצמו הוא לא יוכל לשכוח את זה ובוודאי יזכור את המעשה הזה בסופו של אותו יום. אהבה עצמית אינה מצב חולף שעובר מתחת לרדאר של התודעה שלנו. אהבה עצמית נצרבת היטב ומותירה זיכרון חיובי ומעורר תקווה.

• אז מה עשית למען עצמך היום?
• כמה הקדשת בשביל מה שנחוץ לך יותר מכול כעת?
• עד כמה נאבקת על העקרונות שלך מול גורמים שמנסים לדכא אותם?
• האם טיפלת בנושא שהוזנח זמן רב ועיכב אותך מלהתקדם למקום טוב יותר?
• האם סירבת היום לדבר שאינו נכון ואינו מתאים לך יותר ?
• מה עשית למען עצמך היום?
• האם בחרת בדרך שונה מהרגיל למען עצמך ?
• האם ניסית דברים שמעניינים אותך רק משום שהם מעניינים אותך ?

 

לא רבים מבינים לעומק עד כמה עשייה למען עצמי חשובה לבריאות הנפש ולבריאות כל מסגרת חברתית שאפשר להעלות על הדעת. כאשר אדם אינו עושה מספיק למען עצמו הוא נכנס למצב של הזנחה עצמית. מכאן קצרה הדרך לשלל ויתורים או פשרות מוגזמות שמזיקות לו ומרחיקות אותו ממה שחשוב לו. ההזנחה העצמית הזו שבאה לידי ביטוי בצמצום עשייה למען העצמי, נפוצה למדי ואף נחשבת לסוג של נורמה תרבותית .

אך זו אינה חייבת להיות דרכנו. אנחנו מְִגְדלי האור שמדגימים כיצד אפשר לחיות טוב יותר ובריא יותר. אנחנו אלה שמתעקשים לחקור את האהבה בתוכנו, שלא מוותרים על יוזמות ומעשים שנועדו לטפח את העצמי, שלא חוששים שאחרים יכנו אותנו “אגואיסטים” או “נרקיסיסטים”. אנחנו אלה שנשאל את עצמנו מדי יום ונישיר מבט:

מה עשיתי היום למען עצמי? כיצד האהבה העצמית באה לידי ביטוי אצלי היום? ולבסוף, מה בכוונתי לעשות למען עצמי מחר? שאלות אלה מטפחות אהבה עצמית ומעניקות לה תוקף ולגיטימציה.  שאלות כאלה הן חלק מהחומרים החשובים ביותר במסע הזה .

 תרגול:

ללכת נגד הזרם
ישנם מצבים שבהם אהבה עצמית פירושה חריגה מהמקובל ומהמצופה בחברה שמסביב. ישנם מצבים שבהם לאהוב את עצמי פירושו ללכת נגד הזרם למרות התגובות הלא נעימות בסביבה. קחי מנה גדולה של אהבה עצמית ובדקי אם הגיעה השעה למרוד את המרד הקטן שלך, באהבה .

לטייל עם עצמי, להיות עם עצמי בטבע
אין צורך להסביר ולהכביר במילים. טיול לבד בטבע הוא אחד הכלים החשובים ביותר לטיפוח אהבה עצמית. ושלא יהיו אי הבנות – לבד (עם עצמך כמובן!!!)

זיהוי מאמץ מיותר
בעבודה?  בבית? באיזה מקום נמצאים המאמצים המיותרים שלך ששוחקים אותך שוב ושוב? ואם תזרימי קצת יותר אהבה עצמית, התחשבות עצמית ודאגה עצמית, היכן תוכלי להפחית כמה אחוזים מהמאמץ ולהתחשב יותר בכוחות האמיתיים שעומדים לרשותך היום?

פרק 8: העבודה שכדאי לעשות כדי שלא לעשות עבודה קשה יותר

זהו אחד המסרים החשובים והמבלבלים ביותר שראוי להכיר ולהתמודד עימו במסע הזה. אפשר להתפלא ולהשתומם מהעובדה שמסר זה, מצד אחד נכון כל כך וחשוב, ומהצד האחר נדיר מאוד למצוא אנשים שחיים לאורו או שמנצלים את אפשרויות שיפור איכות החיים המהותיות כל כך שמתלוות ליישומו של מסר זה .

מסר זה בא להציג את אחד הפרדוקסים החשובים בחיי האדם ולהסביר את הדרך שבה אנו משמרים את הבעיות שלנו, נתקעים במצבים של סבל מיותר ומתרחקים מאפשרויות של שינוי מבריא, התפתחות וצמיחה. כל עוד מסר זה אינו מופנם ומיושם הלכה למעשה ייוותר האדם במרחק גדול מדי מהכוחות הטבעיים שלו לרפא את עצמו ולהפיק מעצמו את הדברים הטובים ביותר שגופו ונפשו מסוגלים להפיק .

אין זה פשוט להתמסר באופן מחייב וקבוע לעבודת האהבה העצמית .מדובר בהתמודדות לא פשוטה שמחייבת את האדם לגייס מתוך עצמו, בכל רגע אפשרי, את הכוח לחייך אל המראה גם כשהמצב לא נחמד או לא מתאים לחיוכים. מדובר בהרגל חדש של יצירת שפה פנימית שכל הזמן תשוב ותזין את האדם בתכנים של אהבה, עידוד, תמיכה, פרגון, אמון ותקווה. מדובר בעבודה. מדובר ביוזמה ובהשתדלות .

דיבור פנימי של אהבה עצמית הוא דבר שעושים ושבוחרים לעשות בכל פעם מחדש. אנחנו יכולים לוותר עליו ולהניח לקולות הביקורתיים והעוינים להשתלט על התודעה שלנו. אך חשוב לדעת שאנחנו יכולים לפעול בצורה אחרת.  אנחנו יכולים להזרים לעצמנו קולות חדשים של רוך,  של הכלה ,של סובלנות ושל אמפתיה, קולות שאט אט ימלאו עוד ועוד חלקים בחלל הפנימי שלנו ויעצבו אותו מחדש לסוג של מרחב מזין ובטוח שבו נוכל לנוח ,להשתקם, להתארגן מחדש, להתרענן ולהשתפר בכל תחום שנחפוץ בו .

העבודה הנדרשת כדי לקיים ולהגביר אהבה עצמית,  עבודה שלעולם אינה מסתיימת ושתמשיך להיות מאתגרת ולא תמיד נוחה כל כך,  היא הדבר שכדאי לכל אחד מאיתנו לעשות, תוך הצבת המשימה הזו בראש סדרי העדיפויות שלנו. והסיבה לכך פשוטה וברורה,  ולמרות זאת עם ההסברים המשכנעים ,נמצא שלא אחת נעדיף לשכוח מהעבודה הזו ומהסיבות המוצקות לעשותה ,סיבות שכולם יקבלו אותן.

מדוע מומלץ לעשות את העבודה הנדרשת,  שלעיתים לא נוחה כל כך בהתחלה, עבודה שתשמר, תטפח ותגביר אהבה עצמית? פשוט משום שכל דרך אחרת לקיים את החיים תהיה קשה יותר, כואבת יותר, מסובכת יותר ,משעממת יותר ומאכזבת יותר.

פשוט, לא?

כשאנחנו אוהבים את עצמנו, כמעט כל דבר בחיינו נעשה אפשרי יותר ,זורם יותר, מעניין יותר, יצירתי יותר ומגרה יותר. זה קורה כאשר אנחנו מזרימים אהבה מתוכנו אל תוכנו. אנרגיית האהבה מגבירה את זרימתה בנו ויחד עימה מגיעים חמימות, אופטימיות, תשוקה, תקווה, התלהבות ועוד דברים טובים .

כשאנחנו אוהבים את עצמנו, בעיות הופכות לאתגרים ומצבים תקועים הופכים לנושא לטיפול ולשינוי מידי.  כשאנחנו לא אוהבים את עצמנו הביטחון העצמי שלנו נמוך, הדימוי העצמי שלנו נפגע, אנחנו משתעבדים לציניות,  לחוסר אמון, לשמרנות יתרה,  לפחדים,  לנורמות ולציפיות הסביבה מאיתנו . ובסופו של דבר: החיים הרבה יותר קשים כאשר אנחנו אוהבים את עצמנו פחות. נכון שמדובר במשפט מובן מאליו ?

ומדוע על אף שלא ניתן להתווכח עם העובדות, רוב האנשים יימנעו מלעשות את העבודה הלא מסובכת של טיפוח אהבה עצמית והגברתה באופן קבוע?

גם לשאלה זו יש לצערנו תשובה פשוטה למדי,  תשובה מקצועית חדה וברורה,  שאנשים רבים אינם מכירים אותה ואינם מודעים להשלכות החשובות שלה .

כאשר אנחנו מתרחקים מעצמנו ומהיכולת המולדת שלנו לאהוב את עצמנו, אנחנו נסחפים, בלי שנבחר בזאת, למרחבים בתוכנו שאינם שונים בהרבה מכל התמכרות שאפשר להעלות על הדעת. מכאן נובע שאנחנו לא רק נמנעים מלתרגל ולטפח אהבה בתוכנו, אנחנו גם מתמכרים למצב הזה ,למצב של אי אהבה עצמית, למצב של אי הכרת היכולת לקיים בתוכנו מערכת יחסים מזינה ותומכת, למצב של התנכרות לחלק מאבני היסוד של כל סוגי האהבה באשר הם:  הכרת האהבה בתוכנו,  עם עצמנו,  כחוויה אישית ,פרטית, איכותית ורבת עוצמה והשפעה .

וזהו המסר:  כדאי לעשות באופן שגרתי ומחייב את עבודת האהבה העצמית ולהתמודד עם הרגעים שבהם היא מאתגרת יותר ליישום, משום שכל דרך אחרת לקיים את החיים היא כואבת, קשה ומסובכת יותר, גם אם בהתחלה היא נדמית כקלה וכנוחה יותר .

כשאנחנו פחות אוהבים את עצמנו אנחנו נאלצים לברוח מעצמנו.

הרי אם אין בתוכנו מקום שנעים לנו להיות בו, האם לא יהיה זה סביר שנרצה לברוח מעצמנו ברוב שעות היום?

• אז יש כאלה שיברחו לעבודת יתר.
• יש כאלה שיברחו לאכילת יתר.
• יש כאלה שיברחו לבעיות במערכות יחסים.
• יש כאלה שיברחו לשימוש מוגזם בחומרים שמשכיחים את רוב חוויות החיים.
• יש כאלה שיברחו לסוגים אחרים של פגיעה עצמית והתמכרויות.
• יש כאלה שיברחו אל התסכול, אל אי ההגשמה העצמית, אל הכעס, אל השחיקה, אל המרמור, אל הציניות, אל הפסימיות והעייפות.

 

כך זה עובד והבחירה נתונה כל כולה בידינו:

עושים את העבודה הנדרשת לקיום ולטיפוח אהבה עצמית או שהחיים נעשים קשים יותר ומתגמלים פחות.  או שעושים את העבודה הנכונה או שהחיים נעשים עבודה קשה יותר ומשתלמת פחות .

וזהו המסר, והוא חשוב כל כך:

אהבה עצמית היא הדרך החסכונית,  היעילה והאמינה ביותר לקיים אורח חיים בריא ומענג.  הימנעות מעבודת האהבה העצמית )וכפי שצוין בפרק הקודם,  אהבה עצמית היא דבר שמרגישים אחרי שעושים אותו( הופכת את החיים לכל אותם דברים שהיינו שמחים שלא יתרחשו בחיינו .אם לא עושים עבודה של אהבה עצמית – נעשים עבדים לאיכות חיים נמוכה ,עבדים שצריכים להתאמץ הרבה יותר מאשר במקומות שבהם עבודת אהבה עצמית מתקיימת באופן קבוע.

הבחירה בסופו של דבר היא שלך, אך העובדות חייבות להיות ברורות: תבחרו באהבה עצמית ותתמסרו לעבודתה או שהכול יהיה קשה יותר וכואב יותר. הבחירה היא שלך, החיוך הוא שלך, המילים הן שלך. הגיעה השעה שנבחר נכון.  הגיעה השעה לאהבה עצמית הולכת וגוברת בזכות העבודה הנכונה שאנו עושים למענה.

תרגול:

להתמודד עם הכעס העצמי
את הכעס העצמי איננו יכולים תמיד למנוע,  למרות תרגולים רבים ומודעות עצמית רבה.  אך אנחנו כן יכולים להתמודד עימו בכלים של אהבה עצמית.  אנחנו יכולים לפצל את עצמנו לשני חלקים:  החלק הכועס והחלק האוהב,  המבין והמכיל.   ככל שנעניק יותר אהבה ורוך לחלק הכועס שבנו כך הוא יירגע מהר יותר וירגיש פחות צורך להתבטא.   האם את מסוגלת לסלוח לעצמך על רגעי הכעס העצמי שהיו ועל אלה שיהיו בעתיד? אם כן, השלימי 12 פעמים את המשפט “כאשר אעניק לעצמי אהבה בעת סכסוך עם עצמי אז”…

ולפעמים סתם בא לבכות, וזה לגיטימי!
כדאי להרעיף עוד ועוד אהבה עצמית שתסוכך, תגונן ותאבטח את הנפש שלנו בעודנו מאפשרים לעצמנו לפרוק את הכאב דרך הדמעות שלא חייבות תמיד לבוא ממקור מסוים או מסיבה מובנת.

חיוכים למראה 4
לא לוותר על המחווה הקטנה-הגדולה הזו! חצי דקה רצופה של חיוך מול המראה תשחרר כימיקלים מבריאים מהמוח ותחזיר את הנפש שלך הביתה. ואם זה דקה רצופה… טוב, כדאי קודם להתנסות ואז נדבר…

 

פרק 9: זו חובתך, אין שום דרך אחרת

אהבה עצמית היא חובה עצמית. האדם חייב לאהוב את עצמו, אלא אם הוא מעדיף לחיות חיי סבל וקושי שהיו יכולים להימנע לוּ היה רותם את עצמו למחויבות גבוהה לדבר החשוב ביותר שאפשר לחשוב עליו ושלא יוצר תלות באדם אחר: אהבה עצמית, אהבה פנימית, אהדה עצמית, אמפתיה עצמית וכל מה שנגזר מהן.

אדם שאינו מקבל על עצמו את האהבה העצמית כמחויבות, גוזר על עצמו חיי הזנחה עצמית. אין ולא תהיה דרך טובה יותר לתאר את המצב. אין זה משנה מה יש לנו בחיים מכל בחינה: עבודה, משפחה, זוגיות, מקום מגורים ,נכסים, חברים… כל אלה יישארו לעולם לא מספיקים ולא מַסַפקים. משהו עקרוני ומהותי יהיה תמיד חסר כסוג של בור רגשי. בהיעדר אהבה עצמית החיים עקרים מהניצוץ המיוחד שהם יכולים ליצור ולהעניק לאדם משמעות עמוקה וסיבה אמיתית לקיומו.

מדוע עלינו להשתמש במילה “חובה” כשאנו עוסקים בנושא רוחני ,רך,  מרגש וחשוב כמו אהבה?  כיצד מילה זו שסוגרת ואולי מאיימת יכולה להתחבר לאחת הפעולות המעודנות והגבוהות שאדם יכול לקחת בהן חלק?

התשובה לכך פשוטה: כך זה עובד. אם איננו מתחייבים לאהבה עצמית באופן עמוק ומלא,  אנו צפויים למצוא את עצמנו שבויים בכל מה שאינו אהבה עצמית: ספק עצמי, ביטול עצמי, ציניות כלפי העצמי, חוסר חמלה כלפי העצמי, נוקשות עצמית ואף פגיעה עצמית .

לאדם אין ולא יהיה לו חבר קרוב כמו הוא-עצמו. הדבר האחרון שיכול להיעלם, לנטוש, למות, להתפוגג או לאכזב את האדם זה הוא עצמו. אין לו לאן לברוח מעצמו גם אם ייסע לקצה העולם. עדיין הוא עצמו יבוא לשם איתו. כל דבר אחר בחייו הוא רק תוספת, אמנם תוספת חשובה אך קשורה תמיד ליחסים שיש לאדם עם עצמו.

יתרה מזאת: חיי האדם הם שיקוף של היחסים שיש לו עם עצמו. כל עוד אין שלום פנימי,  הבנה עצמית,  ליטוף פנימי והקשבה עצמית ,האדם לא יוכל לקבל שלום, הבנה, ליטוף או הקשבה משום גורם חיצוני .מה שלא נמצא בפנים לא יכול לזהות דבר דומה שמגיע מבחוץ. כל חיי האדם תלויים ביחסים שלו עם עצמו. כל דבר שיש לאדם הוא תוצר של מה שקורה בתוכו.  כל מה שחסר לאדם הוא תוצר של חסרים בתוכו.  כל החוץ הוא השתקפות של הפנים.

אנחנו,  בני האדם,  ממש אלופים בהפניית אצבע מאשימה אל נסיבות חיינו, אל האויבים שלנו, אל המדינה שלנו, אל המחירים היקרים, אל רוע המזל, אל מי שגנב לנו, חתך אותנו, לא התחשב בנו, לא חשב עלינו ולא נתן לנו מקום ראוי. אנחנו יכולים לפרט באופן מעורר התפעלות צרור סיבות גדול מאוד לזה שחיינו לא מסתדרים בגלל כל מיני גורמים שכביכול אינם תלויים בנו.

אך אהבה עצמית תהיה תמיד הסיבה העיקרית לצורת חייו של האדם הבוגר. כי מה שיש בחוץ הוא תמיד השתקפות של מה שיש בפנים. תמיד. אז לא נתחיל לבוא אל עצמנו בטענות. אנחנו בדרך כלל יודעים לעשות זאת לגמרי לא רע, אבל לא יהיו בהן שום תועלת. לא. טענות אינן הדבר שיכול לחולל שינוי או לרפא מצב לא הרמוני.

מה שיכול לרפא זה רק אהבה,  ורצוי שתתמלא ותתעצם בתוך הליבה שממנה יוצאים וצומחים כל הדברים. מתוך גרעין העצמי, מתוך התחלת ההתחלות של כל אדם. בתוכו, עם עצמו, בפנימיות שלו, בשקט שלו ובאמת שלו. רק כאשר שוכנת שם, במרחבים הפנימיים, אהבה שהולכת ומתפתחת ,יכולים שאר הדברים שאינם אלא תוצרי התנהגותו ומחשבותיו של האדם להשתנות גם כן לטובה.

ולכן זו חובתך. זו לא שאלה של בחירה, אלא אם כאמור אין לך שום עניין בחיים של צמיחה,  של שמחה אמיתית,  של ריפוי מה שכואב ושל הגשמה עצמית. אם אלה חשובים לך באמת כדאי להתחיל היום את הדרך הביתה, את העבודה הנכונה שיוצרת את המציאות הבריאה שבה אהבה מובנת תחילה בפנים, מורגשת תחילה בפנים, מתפתחת תחילה בפנים, ואז היא מבשילה לצאת החוצה, בכל צורה שהאדם מעוניין לגעת ולקחת חלק בעולם החיצוני.

ישנם מצבים בחיי האדם שבהם עליו להפסיק לשאול, להפסיק להתחבט ,להפסיק ללכת מסביב ולהפסיק לתהות. ישנם מצבים שבהם עלינו להתייחס לדברים מסוימים באופן חד, ברור ובלתי מתפשר. אין ולא יהיה לאדם דבר חשוב יותר מהאפשרות לחוות אהבה בתוכו,  בפנימיותו,  ומשם להביאה החוצה לכל מקום שירצה. אין על זה ויכוח ולא צריך להיות. אין ספקות ואין תהיות. זה מסוג הדברים שהאדם אמור להכריע לגביהם באופן שאינו משתמע לשתי פנים משום שאין אפשרות אחרת.

כאשר אנחנו במערכת יחסים זוגית ואינטימית,  ברור לשני הצדדים שלכל אחד יש רגשות אהבה כלפי זולתו.  אין אפשרות אחרת.  אם תהיה שאלה לגבי מקומה של אהבה בין בני זוג,  היא תבטא סתירה פנימית וערעור יסודות ההתחברות הקרובה בין בני אדם. אם אין אהבה אין קשר אינטימי משמעותי, ואין לו קיום ותוחלת. ויתרה מזאת, קשר כזה מהווה פגיעה מתמשכת ושחיקת יכולות האדם ליהנות ממעמקי האינטימיות ומכל הדברים הטובים שהיא מביאה עימה.

כולנו נהיה לעד במערכת יחסים אינטימית עם עצמנו. רמת האינטימיות הזו חסרת תקדים ואינה ניתנת לתיאור או להסברים.  אנחנו חיים בתוך עצמנו, עם עצמנו, ליד עצמנו וסביב לעצמנו. אנחנו כל הזמן עם עצמנו ואין דרך אחרת. אנחנו בזוגיות פנימית מהרגע שאנחנו נולדים ועד לרגע שאנחנו מסיימים את הסיבוב הנוכחי. הייתכן שהאינטימיות הזו לא תתבסס על אהבה משמעותית ומתגברת? היש בכלל דרך אחרת?

ולכן זו חובתך, כיוון שבכל תקופת חייך נוכחותך תישאר צמודה אליך .בבואתך תתעקש לשוב ולהיראות בכל פעם שמבטך יפגוש את המראה. לא תהיה לך שום דרך אחרת לחלוף על פני המחסומים והמשוכות שנבנו סביבך בדרך לחיים טובים יותר, להגשמה עצמית ולריפוי מה שכואב. לא תהיה שום דרך אחרת אלא לייצר בתוכך תשתית של אהבה,  כזו שאינה תלויה בגורם חיצוני, אהבה שממציאה את עצמה מתוך עצמה, והיא שלך ורק לך יש בעלות מלאה ובלעדית עליה.

אהבה עצמית אינה תוספת נחמדה או לוקסוס רק כשיש פנאי אליה מכל הדברים החשובים יותר לכאורה. אהבה עצמית היא החמצן של הנפש המתפתחת והיא הסיכוי של הנפש המשתקמת להתמודד עם מה שכואב באמת.  לגשת אל החיים התובעניים האלה ללא מלאי של אהבה עצמית פירושו לעבוד קשה מדי, להשיג תוצאות ירודות מדי ולהיות במעגלים של התמכרות והיצמדות לסבל מיותר לחלוטין.

ולכן חובתך לא לוותר, ולהפעיל מנגנוני אהבה עצמית גם אם קשה ולא נוח .יש לראות בטיפוח אהבה עצמית מחויבות גדולה, הגדולה ביותר שקיימת ,משום שכל מחויבות אחרת לא תישא פרי בלי שאהבה עצמית תעמוד בראש סדר העדיפויות. קודם כול לאהוב מבפנים ואז יהיה הרבה יותר קל לאהוב )ואף לסבול לעיתים(  את האנשים הקרובים לנו.  כשיש משהו יפה כל כך בתוכנו, כל אירוע חיצוני, אפילו אם יהיה קשה, לא יכריע, לא ימוטט ולא יערער אותנו. כי בפנים מחכה לנו אהבה שלמה, האהבה שלנו לעצמנו.

תרגול:

לקנות לעצמי מתנה קטנה
מתנה קטנה שמסמלת תשומת לב לעצמי, מאפשרת את רענון כוחות האהבה העצמית: אבן יפה, תוספת קטנה לבגד, תכשיט צנוע, משהו שנוגע בלב ולא מחייב הוצאה כספית גדולה. מה תוכלי להעניק לעצמך בקרוב?

לאהוב את עצמי בעת עלבון
לפעמים, ברגעים שחותכים את הנפש, כשמישהו חשוב ואהוב אומר לנו את הדבר הלא נכון, לא שם לב או שרירותי ולא נחמד, כדאי לבחור באסטרטגיה של אהבה עצמית כתגובה ראשונית לפגיעה .זכרי: חלק ניכר בכל עלבון הוא סוג של פגיעה עצמית שמעצימה את האירוע הלא נעים שהתרחש. אז קודם כול נטפל בחלק הזה, ולרוב הטיפול יספיק כדי לשרוד טוב יותר מהאירוע וגם יעצים ביטחון עצמי.

להעז לחלום
לכולנו יש עתיד כלשהו, וחלקים ניכרים ממנו נקבעים לפי הלך הרוח שלנו ממש עכשיו.  כאשר אנחנו מתבוננים בעתיד ומעזים לחלום מתוך אהבה עצמית אנחנו יכולים לפתוח לעצמנו ערוצים שכרגע קשה להאמין שהם יהיו אפשריים וזמינים עבורנו. האם את מוכנה להעז לחלום על משהו שנחוץ, חסר או נראה כעת קשה להשגה?
מוכנה לחלום מתוך אהבה לעצמך ?

 

פרק 10: אני ועצמי, איך הזוגיות בינינו?

אחת הדרכים החשובות והמהותיות להבנת אהבה עצמית והסיבה לתשומת הלב שאנו מבקשים לתת לה היא הכרה בעובדה שהאדם חי בכל עת בסוג של זוגיות פנימית. אני חי עם עצמי, כל אחד חי עם עצמו .

בכל פעם שביטוי כזה או דומה לו מוזכר, היחס אליו חוזר על עצמו ,משום שמבחינות רבות הפעולות יכולות להיתפס כסתומות וכחסרות פשר: האדם מדבר עם עצמו, האדם חי עם עצמו, האדם מדווח לעצמו, האדם מקשיב לעצמו, כועס על עצמו, הולך לטייל עם עצמו, מהרהר בינו לבין עצמו ועוד.

ללא כל קשר לתפיסתנו הרוחנית או הפסיכולוגית, נראה שכמעט כל אדם יודה, בסופו של דבר, שהוא מתקיים מבחינה רגשית במרחב שיש בו תחושה של שניים, אם לא יותר. בין אם מדובר בשני חלקים או בשני היבטים של אישיות האדם שבאופן כזה או אחר יכולים ליצור ביניהם תקשורת, ובין אם מדובר בכך שאנחנו לא יכולים לחיות אחרת, אלא בצורה של תקשורת פנימית בין שני הצדדים, השורה התחתונה תהיה זהה: האדם נמצא בתוך זוגיות עם עצמו .

ובאופן מפתיע ואף מרגש,  היבטים רבים של מה שאנו תופסים כדרך הנכונה לקיים מערכת יחסים זוגית תקפים מאוד לאותה זוגיות של אדם עם עצמו. כמעט כל מה שנחוץ כדי לקיים קשר זוגי מהותי, יציב ופורח ,נחוץ גם בטיפוח הקשר של האדם עם עצמו, קשר שאף הוא אמור להתקיים בהרמוניה, בדיאלוג, בהפריה הדדית, בשיתוף פעולה ובצמיחה.

אך לפני שנעמיק בהשוואות בין יחסים עם אדם חיצוני לנו לבין יחסים עם עצמנו כדאי להבהיר את הקונספציה הזו,  את העובדה שבתוך תוכנו מתקיימת תמיד תקשורת. אנחנו אוהבים לדבר עם עצמנו, למרות שמבחינה חברתית זה נתפס לא ממש נורמלי שאדם ידבר אל עצמו בקול רם. אנחנו מסתירים מבחינות רבות את עובדת היותנו ביחסים מורכבים עם עצמנו ,מסתירים מהסביבה את הוויכוחים הפנימיים,  את אי ההסכמות,  את המשא ומתן שאנו עורכים עם עצמנו, את התגובות שלנו כלפי עצמנו במצבים מסוימים, באירועים מסוימים או בחברה מסוימת .

אפשר אם כן, לפחות לצורך הדיון, לראות כל אדם כסוג של צמד, זוג ,שניים. כל אדם נראה מהצד כ”יחיד”, אך עמוק בפנים האדם הזה נמצא במגעים בלתי פוסקים עם עצמו. הוא בקשר, בתקשורת, בהתייחסות ופעמים רבות מאוד גם במצב של בריחה “מעצמו .”

לעיתים כשאנחנו אומרים שאנחנו באמת “בורחים מעצמנו” למה אנחנו מתכוונים?  מי בורח ממי?  האם יש כאן שתי דמויות?  עם מי מהן אנחנו מזדהים יותר? האם לרגע שכחנו ששתי הדמויות האלה הן בעצם… אנחנו ?

אם ניקח את העניין הזה צעד קדימה אפשר יהיה להעריך די בבטחה שאדם חי עם עצמו בסוג של זוגיות מתמשכת, ויתרה מזאת, זוגיות זו מייצרת לא אחת אי שקט, רעש פנימי, חששות, פחדים, מעצורים, סיבוכים וכאבים .לא לשווא נאמר פעמים רבות כי האדם שממנו פוחד האדם יותר מכול זה הוא עצמו. הוא ונקיפות המצפון שלו, הוא ורגשי האשם שלו, הוא והציפיות המופרזות שלו,  הוא והביקורת המוגזמת שלו.  הוא מול כל מיני גורמים שנמצאים בתוכו,  אצל ה”צד השני”,  אצל הדמות האחרת שחיה בתוככי האדם ושלא ניתן להתעלם מקיומה. אף פעם לא .

כעת נחזור לקשר החשוב בין מה שאנו תופסים כ”זוגיות נכונה” לבין מה שמתחולל בתוככי האדם, בינו לבין שותפו, הוא עצמו. אהבה עצמית נכנסת בדיוק למשבצת הזו ובאה לחולל שינוי עמוק, יסודי וארוך טווח שאין כדוגמתו.  אך הדבר יכול להתרחש רק כאשר אנחנו מבינים שאנו נמצאים תמיד בתוך מערכת יחסים עם עצמנו. אין רגע אחד שבו מערכת היחסים הזו הולכת לישון או יוצאת להפסקה. זה קורה תמיד, אולי כבר מלידתנו. זה חי, קיים ומשפיע כל כך. עלינו להכיר בזאת ולבדוק אם יש לנו פחדים לעסוק בעניין הזה .

כאשר אנחנו מסכימים עם שני העקרונות האלה: האחד – האדם נמצא בתוך חוויה זוגית עם עצמו בכל עת, והשני – מדובר בקשר עם הרבה נקודות השקה ְלְמה שאנו תופסים שקורה או שאמור לקרות במערכת יחסים עם אדם אחר, הרי אז נוכל להבין וליישם את האהבה העצמית שבתוכנו ולפעול באופן שישנה את מהות המערך הרגשי שלנו,  את יכולתנו להתמודד עם אתגרים ואת רמת היצירתיות שלנו .

נתחיל במראה. לכאורה אירוע בנאלי, יום-יומי ולא מהותי. מפגש עם עצמי מול המראה .

מדוע רוב האנשים אינם רואים את עצמם באופן חיובי כאשר הם פוגשים את דמותם במראה? האם זה משום שקשה להם להתבונן באופן כן וישיר ביחסיהם עם עצמם?  האם זה משום שלא נעים להם להיזכר דרך המבט בנקודת ההווה, שיחסיהם אינם טובים עם עצמם? למה מסובך כל כך להיות עדינים, נחמדים, סבלניים ומכילים כשאנחנו רואים את עצמנו? מדוע קשה לנו לסבול את המראה שלנו, את מי שאנחנו, את האמת שלנו? למה אנחנו נבוכים כשאנחנו מחייכים אל עצמנו מול המראה?  מדוע רבים מאיתנו מעדיפים למצוא את הפגמים במראה שלנו במקום להעניק לעצמנו תחושת ביטחון,  אמונה,  תמיכה ופרגון?  למה כה הרבה אנשים מעדיפים לשמר מערכת יחסים שוחקת עם עצמם ונבהלים מהאפשרות שישכון בתוכם שלום ושקט מהותיים ?

ככל שנעמיק בנושא וננסה להבין מה קורה בינינו לבין עצמנו, נגלה בוודאי שמסתתר לו בשקט ומאחורי הקלעים כאב עמום, כאב רגשי, ותיק וקבוע שמתעורר כאשר אנחנו מעמיקים את המבט אל עצמנו ומנסים להתקרב אל עצמנו קצת יותר .

ככל שנעמיק בנושא הזה נגלה ככל הנראה שישנם זיכרונות רגשיים שאנחנו מנסים לחמוק מהם כל שנות חיינו כבוגרים, כיוון שקשה לנו מדי לעסוק בהם ולשוב ולחוש אותם. אנחנו כנראה חוששים שזיכרונות אלה עלולים לפגוע בתפקוד שלנו ובאיכות חיינו. התבוננות בעצמנו במראה וחיוך יכולים לגרום לנו להפסיק להתחמק, להפסיק להסתתר ולהפסיק לעקוף את עצמנו ואת מה שאנחנו מרגישים. זה אומר שעלינו להיות מוכנים לחוות גם חוויות לא פשוטות שיציפו אותנו בעיקר בתקופה הראשונה, כאשר נתאמן בהשבת האהבה למרחב הזוגי שבתוכנו.

על כן הזוגיות שלך עם עצמך, זו שעומדת לעבור התפתחות ניכרת ככל שאהבה עצמית תיכנס לתוקף ולפעילות באופן שוטף אצלך,  עומדת כעת במרכז תשומת הלב וקוראת לך לבדוק אותה מחדש, לגעת בה ולגשת אליה בדיוק כפי שאנו מצפים מעצמנו להתנהג בתוך מערכת יחסים עם אדם שחשוב לנו במיוחד.

ולכן אהבה עצמית תדרוש ממך להתחשב יותר בעצמך.  אהבה עצמית תדרוש ממך לצדד בעצמך, לתמוך קודם כול בגרסה שלך ולעולם לא להתבטא באופן שלילי כלפי עצמך, בדיוק כמו עם אדם שאוהבים מאוד. אהבה עצמית תדרוש ממך לפרגן לעצמך יותר, להעניק לעצמך יותר פנאי איכותי עם עצמך .אהבה עצמית תדרוש ממך להיות בכנות עמוקה יותר עם עצמך, כמו בזוגיות עם אדם שאוהבים במיוחד.  אהבה עצמית תדרוש ממך לעצור,  לשבת עם עצמך ולנשום. אהבה עצמית תדרוש ממך לומר סתם כך באמצע היום לעצמך “אני אוהב אותך”. אהבה עצמית תדרוש ממך לחזר אחריך, לקנות לעצמך פרחים ולחבק את עצמך .

זו אהבה עצמית. וכשנוגעים בה ומפעילים אותה היא בלתי הפיכה. ושוב ,תזכורת: מי שאנו תופסים כ”אני” אינו אלא “אנחנו”. וה”אנחנו” הזה הוא משהו שברצוננו להפוך לטוב יותר, למענג יותר ולמספק יותר .

תרגול: 

להיות האימא של עצמי

לפעמים אנחנו זקוקים לאנרגיה אימהית כדי להמשיך הלאה .לפעמים האנרגיה הזו תגיע אלינו מחבר או מחברה שיודעים להעניק סוג כזה של תשומת לב, ולעיתים האנרגיה תוכל להגיע רק מעצמנו .האם תוכלי להיות יותר האימא של עצמך בימים הבאים?  מה תעניקי לעצמך ומה תאמרי לך בתור האימא המאוד אוהבת של עצמך ?

להיות האבא של עצמי

לכל אדם יש את ה”אבא הפנימי” שאפשר ליצור איתו קשר ולפגוש מתוך תשומת לב נכונה ומתוך הגברת אהבה עצמית.  מה נחוץ לך כעת יותר מכול לקבל מה”אבא הפנימי” שלך?   איזו הכוונה, איזו הדרכה ואיזו מנהיגות של אבא מיטיב יכולים לסייע לך בימים אלה ? כדאי לכתוב את הרעיונות העולים מכאן ולא רק לחשוב עליהם .

מכתב לעצמי

מכתב ממשי, פיזי. לא אימייל ולא ווטסאפ. מכתב. מכתב שכל כולו אהבה, פרגון, כבוד, הערכה, חיבה ותמיכה. כותבים אותו בכתב יד ,מכניסים למעטפה, הולכים לדואר ושולחים לעצמכם. לאחר כמה ימים הוא יגיע. קראו אותו. התרגשות גדולה!

 

פרק 11: לטפח את הקשר על כל המשתמע מזה

בני זוג אמורים לטפח זה את זה או זו את זו.  זהו תפקידם במסגרת מערכת היחסים, ואם הטיפוח אינו מתקיים פחות או יותר באופן קבוע ,הדבר משקף בעיה במערכת היחסים, בעיה שעלולה לפגוע ביסודות הקשר עד להריסתו, אלא אם יחול שינוי .

וכך גם האדם עם עצמו. הוא מוכרח לטפח את עצמו אחרת הקשר שיש לו עם עצמו ילך וידעך, ילך וייסוג לגרסאות הפחות טובות, הפחות בריאות והפחות נעימות של מערכת יחסים של אדם עם עצמו.

אך לפני שנעמיק בתפיסת העולם הזו כדאי להבהיר את מושג הטיפוח כדי שנהיה משוכנעים שאנחנו פחות או יותר מתייחסים לאותו מושג כאשר אנחנו מדברים עליו.

טיפוח הוא סוג של התערבות שמעניקה השפעה והשראה להתפתחות ,לשינויים חיוביים,  לצמיחה ולשיפור.  מי שחווה טיפוח מרחיב את היכולות ואת האפשרויות שלו להגיע למקומות שלא יכול היה להגיע ללא אותו טיפוח. לטיפוח יש מאפיינים של המשכיות ועקביות. טיפוח לא יכול להתרחש רק לעיתים נדירות. הוא אמור לשקף הלך רוח של תשוקה לסייע לאדם להפיק מעצמו את המיטב ללא לחץ או דרישה להתפתחות מהירה מדי או להתפתחות שחורגת ממה שהאדם יכול לעשות בזמן נתון .

אפשר לראות בטיפוח גם סוג של מעטפת מגוננת ומזינה,  מעין רחם שמשפר את התנאים הסביבתיים ומשגיח שהם יותאמו לצורכי ההתפתחות של האדם. טיפוח דורש כוונה, תשומת לב, נכונות וכמובן… אהבה .

אפשר לטפח את מי שמוכן לקבל את הטיפוח. אפשר לטפח את מי שמסכים לעבור שינויים ולהתמודד עם הנקודות החלשות שבו. אפשר לטפח את מי שמוכן לקבל עזרה מסוימת אך בו זמנית לא יפתח לגביה תלות מוגזמת ולא יבטל את עצמו כדי לקבל את מחוות הטיפוח. טיפוח אינו מעניק רק למטופח.  בתנאים האופטימליים,  גם מי שמטפח יוצא נשכר מהתהליך ומתענג מתוצאותיו .

ועכשיו עלינו לשאול שאלה מהותית, עקרונית וחשובה שמהדהדת באופן משמעותי את יסודות האהבה העצמית אצל כל אדם ואדם:

האם אני מוכן לעבור טיפוח? האם אני מוכנה לעבור טיפוח? האם יש בי נכונות ומספיק אהבה לעצמי כדי לקבל אל עצמי תוספת, עזרה, השראה ודחיפה לשינויים חיוביים, צמיחה ושינוי?

האם אתה מוכן לעבור טיפוח? האם את מוכנה לעבור טיפוח?

ולא, לא כדאי לענות על השאלה הזו במהירות .

רצוי לעצור רגע, להשתהות ולבדוק. כל עוד אין בנו מספיק אהבה עצמית היכולת שלנו לקבל טיפוח אינה גבוהה. אדם שמוכן לקבל טיפוח הוא אדם שחושב ש”מגיע לו”. אדם כזה מוכן להיות במרכז תשומת הלב, להכריז על זכאותו המולדת והקבועה לקבל כל מה שנחוץ כדי להרגיש טוב יותר, להיות מאושר, להגשים את עצמו ולהשתחרר מכל מה שחוסם אותו.

אהבה עצמית נמדדת בדיוק כאן ונבחנת בין השאר בנקודה הזו .

אנשים רבים מדי משוכנעים שלא מגיע להם לקבל בחייהם הרבה יותר ממה שיש להם כעת. יותר מדי אנשים מתקשים לעבור טיפוח שיכול להגיע אליהם בקלות יחסית וללא השקעת משאבים מוגזמים, רק משום שהאהבה שלהם כלפי עצמם אינה מפותחת ואינה נמצאת בראש סדר העדיפויות.                                                              

האם יש בך מספיק אהבה לעצמך כדי לעבור טיפוח? ואם כן, האם זה ברור לך שמי שאמור להעניק לך את הטיפוח ואת האווירה המתאימה לכך, הוא אתה בעצמך ?

ויותר מזה, האם יש בך את המוכנות לקבל על עצמך את המחויבות לטיפוח עצמי? האם ברור לך שמדובר בהתחייבות לטווח ארוך שיש להתייחס אליה ברצינות ויש ללמוד אותה לעומק ולהתמסר אליה?  האם אנחנו מוכנים באמת לטיפוח עצמי?

לא מוכרחים לענות על כל השאלות האלה מיד.  הן נועדו בעיקר לגרות את שרירי האהבה העצמית בתוכנו. המוכנותּ והיכולת לטפח את עצמנו נבנות עם הזמן, מתבהרות תוך כדי המסע והופכות לכלים זמינים ומעשיים. בינתיים כל שעלינו לעשות הוא לשאול את השאלות ולבדוק את נושא הטיפוח העצמי עמוק יותר .

בעוד אנחנו מרשים לעצמנו לבדוק את השאלות הנוקבות האלה,  עם הזמן אנחנו יכולים להתבונן בכל מה שכרוך בטיפוח עצמי, בעבודת האהבה העצמית שיש לעשות כדי להפוך את הרעיון הזה ואת תפיסת העולם הזו למציאות חיה וקיימת .

כיצד תטפח את עצמך יותר? מהן הדרכים הנחוצות לך לטיפוח עצמי ?

לפני שעונים על שאלה זו כדאי להיזהר ולעצור, כיוון שהתשובות לשאלות האלה נמצאות אצלך ורק אצלך. מה שטוב לאחרים לאו דווקא טוב לך. מה שמקדם אחרים לא בהכרח מקדם אותך. מה שנחוץ לאחרים כדי להתפתח לא בטוח שזה מה שנחוץ לך להתפתח. מסלול הטיפוח שלך ידוע לך ורק לך ,גם אם ברגע זה אינו ברור לך לגמרי .

ומה יוכל לעזור לך לדעת טוב יותר את נתיב הטיפוח שלך?

אולי ניחשת, אהבה עצמית. רק אהבה עצמית. אהבה עצמית שיש בה נאמנות עצמית, הקשבה עצמית, הבנה עצמית והעדפה עצמית תכוון אותך לדרך הנכונה, אל דרכי הטיפוח שלך, אל התשוקות האמיתיות שלך, אל מסלולי השינוי המתאימים לך ורק לך. ככל שאנחנו אוהבים את עצמנו יותר,  באופן הנכון והבריא,  תוך תשומת לב חוזרת ונשנית אל הצורך שלנו בתמיכה עצמית, חיוך מול המראה, התחשבות בעצמנו ומילה טובה מעצמנו לעיתים קרובות, אזי קל לנו יותר לחוש את מה שנכון לנו, מגיע לנו, ראוי לנו ומעניין בשביל הנפש שלנו.

ייתכן והטיפוח שלך קשור בסיומם של כמה דפוסים והרגלים. איך אפשר לגלות את זה? איך אפשר לדעת מה כדאי ואם כדאי להפסיק?

מתוך אהבה עצמית לומדים את זה.  מתוך אהבה עצמית לומדים להאמין לקולות הפנימיים שלנו ולהעביר עליהם פחות ביקורת.  מתוך אהבה עצמית מגלים את הצורך ואת הזכאות הבסיסית שלנו לטיפוח גדול ונרחב ככל האפשר, טיפוח שלא חייב לבוא על חשבונם של אנשים אחרים ,אך כזה שברור שאם לא יתקיים סימן שהנפש שלנו נותרת רעבה ובמצוקה .מתוך אהבה עצמית אנחנו מבינים שללא טיפוח אנחנו חלשים,  פגיעים יותר ושמחים פחות .

וכעת אם כן מהו תפקידך? תפקידך לטפח את הקשר עם עצמך ולראות בו פרויקט רב חשיבות. עליך לפרגן לעצמך קצת יותר, מדי יום. להשתדל למען עצמך.  לעצור את המאמצים העודפים ולהתחשב בעצמך יותר.  לרכך את הביקורת, להגדיל את הסובלנות אל עצמך ולדבר אליך יפה יותר ועדין יותר .מכאן כבר הכול ילך ויתפתח.  מכאן הדרך לטיפוח עצמי נפתחת לרווחה ונעשית מעשית יותר ומוחשית יותר .

תרגול

לסרב
יש כאלה שפעולה בסיסית זו ששומרת עלינו מפני מה שלא נכון לנו, קשה ומאיימת מדי.  היכן ולמי עדיין קשה לך לומר “לא!?”אם נחשוב מתוך אהבה עצמית, האם אז נוכל לחזק ולו במקצת את “שרירי הסירוב” שלנו ?

להסכים
בדומה לסירוב ובקשר ישיר אליו, לפעמים עלינו להעז ולומר “כן! ”לרעיון, להצעה ולהזדמנות.  מתוך הגברת אהבה עצמית, מה יוכל להיות ה”כן!” הבא שיעניק לך טעם ואנרגיה חדשים ?

להיפרד
מתוך אהבה עצמית לעיתים עלינו לומר “די!” ולבחור לסיים דבר מה, כי כי אם נמשיך נגרום נזק אישי. ממה חשוב שתיפרדי בתקופה הקרובה, באהבה ומתוך דאגה כנה לשלמות הרגשית שלך?

 

פרק 12: לעודד, לתמוך ולפרגן גם ובעיקר כשקשה

פרק זה מייצג במידה רבה את אחד החלקים החשובים,  המאתגרים והמורכבים באהבה עצמית.  הנושא שנעסוק בו בפרק זה מבטא חלקים פחות זוהרים, פחות סנסציוניים ופחות סקסיים באהבה עצמית. הנושא מייצג את הרגעים הפחות נחמדים שלנו,  הרגעים הכואבים,  האפורים ,המדכאים ומעוררי החרדה .

בתוך המקומות הלא קלים האלה שבהם החיים נעשים קשים, מעיקים ומסובכים יותר,  נברר את תפקידה החשוב של אהבה עצמית.  בתוך המקומות הקשים יותר שבהם נאלץ האדם לעבור נחשוב יחד כיצד אהבה עצמית יכולה לשנות את התמונה,  כאשר נעזרים בה באומץ בשארית הכוחות הרגשיים.

כאשר אנחנו מצויים ברגעים קשים,  כאשר המציאות מתנגשת בנו ומערערת את היציבות שלנו, כאשר כמעט הכול מסתבך, משתנה ומתקלקל ,אחד הדברים האחרונים שנחשוב עליו ככל הנראה הוא אהבה עצמית .ברגעים אלה שבהם הכאב,  הפחד,  החשש,  הדאגות והתסכול בולטים ונוכחיים כל כך, אין זה פשוט לאדם ואפילו בלתי אפשרי למצוא בתוכו נקודות של רכות, אמפתיה והבנה עצמית.

אבל אלה בדיוק הרגעים שבהם אהבה עצמית נחוצה כמו אוויר לנשימה.

אלה בדיוק הרגעים שבהם אנחנו שוכחים את הטוב, המעודד, האופטימי והמוצלח בחיינו. אלה בדיוק הרגעים שבהם אנחנו מוסיפים על הקושי גם ביקורת עצמית מוגזמת, ייאוש שחורג מגבולות האירוע, פסימיות שמעוותת את התמונה ומיקוד יתר במה שבעייתי תוך הזנחה כמעט מלאה של דברים אחרים בנפש שלנו שיכולים לסייע לנו, לייצב אותנו ולהעניק לנו פרופורציה בריאה יותר סביב האתגר שניצב בפנינו באותם רגעים.

ואלה בדיוק הרגעים שבהם אהבה עצמית חשובה כל כך ומשנה מציאות .

וכך זה עובד.  כאשר רע לנו מאוד או כאשר הדברים הולכים לכיוונים הלא רצויים לנו, נוצרת בתוכנו, במקביל לחוויה הלא נעימה, אווירה של התרחקות עצמית עד כדי ניכור עצמי. האווירה הזו אינה כורח המציאות ואינה קשורה בהכרח במה שקורה מסביב. יתרה מזאת: האווירה הזו רק מעצימה את הקושי,  מאריכה אותו,  מגזימה אותו ומקטינה את היכולת שלנו להתמודד עימו באופן יצירתי. וגרוע מזה: אווירה כזו דוחפת אותנו להתנהגות שמזכירה מאוד אנשים מכורים,  להתנהגות שיש בה חזרה על שגיאות העבר, לנטייה לפגיעה עצמית ולהתבוססות מוגזמת בכאב .

כאשר ברגעים כאלה אנחנו מצליחים ולוּ לרגע לעצור את הסחף, להתייצב מול מראה, לחייך חיוך קל ולומר משהו כמו “כן, קשה עכשיו, אבל בכל זאת אני אוהבת אותך, אני אוהב אותך”, אנחנו מחוללים שינוי משמעותי ביותר לטווח ארוך, שינוי שעם הזמן צפוי לצייד אותנו בכלים שיוציאו אותנו מהמעגלים החוזרים של כאב, תסכול וחזרה על התנהגויות שמובילות אותנו בהכרח למקומות לא רצויים .

חשוב לציין כי ברוב המקרים מחוות אהבה עצמית שמתרחשת במהלך רגעי משבר לא תשנה באופן מהותי את התחושות ברמה המידית. לפעמים אכן נרגיש הקלה מסוימת וקצת תוספת של אווירה טובה בתוכנו. אך פעמים רבות לא יקרה דבר מהותי כתגובה למחווה הזו. נחייך למראה, נאמר משהו נעים לעצמנו אך הקושי והכאב יימשכו. יש להם את אורך החיים שלהם ואת קצב הדעיכה שלהם.                                                                          

הדבר העיקרי שחשוב כשמוסיפים פעולה של אהבה עצמית בזמן של קושי הוא מה שיקרה בהמשך וכיצד הנפש בונה את העתיד הרגשי שלה .כאשר אנחנו שותלים באירוע קשה אלמנטים של אהבה עצמית,  הנפש רושמת לעצמה תקדים חיובי, והיא תזכור בעתיד שהאירוע הזה התנהל באופן שונה מהרגיל. היו בו למרות הכאב והקושי גם ניצוצות של התנהגות בריאה וחיובית. זיכרון זה יעזור לה בהמשך להגיב אחרת כאשר האירוע הזה יחזור על עצמו.

כאשר הזיכרון שלנו מאירוע הוא שלילי לחלוטין,  הסיכוי שאירוע כזה יחזור באותה צורה ואף בעוצמה גבוהה יותר, הוא גדול. זה מעגל של התמכרות וחזרה אל המקום הכואב,  כל עוד לא עושים שינויים מרחיקי לכת שישנו את המציאות הקשורה באותו נושא. יש לנו, בני האדם, נטייה לשוב אל המקומות שבהם עשינו שגיאות ושבהם הנפש שלנו נקלעה לקושי ולמצוקה גדולה. אפשר לראות בזה סוג של הזדמנות חוזרת לתקן ואפשר לראות בזה סוג של התמכרות .

לעומת זאת, כאשר אנחנו מצליחים למרות הקושי והכובד להרים את עצמנו לזמן קצר, להתעלם מהמהומה ולחייך אל המראה ואף לומר דברי אהבה כלפי עצמנו, כל הדרמה ומה שיישאר ממנה משתנים מאוד. אנחנו כבר לא קורבנות של האירוע,  אנחנו לא לגמרי נשלטים על ידו.  מצאנו בתוכנו את היכולת להגיב גם לכמה רגעים בכלים של אהבה עצמית. כאשר אנחנו פועלים כך,  הנפש מזהה שמשהו משתנה,  שהמציאות כבר אינה מורכבת מאירועים שחורים ומעיקים, אלא מאירועים שיש בהם בו זמנית רע וטוב, כאב ואומץ, עצב ואהבה.

אחד הדברים החשובים שיש לציין בקשר להתנהגות כזו באירוע קשה הוא שמדובר במהלך שדורש לא מעט אומץ. דרמה שלילית היא מצב סוחף ,משכנע, חסר פשרות ואינו מותיר כמעט מקום לספק, לתהייה או לחשיבה רחבה ויצירתית בנוגע למה שקורה. דרמה כזו גורמת לנו לחוש שהמציאות מוחלטת וכואבת מדי. דרמה כזו מרחיקה אותנו מהכוחות החיוביים שלנו במהירות וביעילות. אנחנו מתמסרים אליה ומעניקים לה את המנדט לנהל אותנו באופן שלילי. אנחנו מתמכרים אליה .

לעמוד מול הסחף ומול הכאב, ודווקא אז לעודד, לתמוך ולפרגן זה לא פשוט, זה לצאת נגד הקיים, למרוד בו, להתייצב פנים אל פנים מול הכאב הגורף והחד משמעי כל כך ולומר לו “לא!”. לפעולה כזו נדרש אומץ שנובע ממקום עמוק ושקט שכבר פגש את האהבה העצמית, הכיר אותה, הכיר בה ואימץ אותה כמנגנון הכרחי ליצירת חיים בריאים ומשמעותיים יותר .

אומץ מהסוג הזה הוא גדול וחשוב בהרבה מפעולות ומהחלטות רבות שבדרך כלל נחשבות אמיצות או נועזות.  שם,  בתוך שגרת החיים שלנו ,מתרחשים האירועים הקובעים ביותר את בריאותנו הרגשית והפיזית. שם ,בתוך האירועים המעצבנים, החוזרים על עצמם והמתסכלים אותנו כל כך ,טמונים האוצרות הגדולים ביותר לצמיחה אישית, למימוש עצמי ולשינוי .בתוככי המקומות הקשים שוכנים גם המחסומים שלנו מפני חיים חופשיים יותר, משוחררים יותר ומספקים יותר. אל לנו להבין את המצבים האלה אחרת. אלה בדיוק המקומות שבהם הנפש שלנו נתקעת שוב ושוב, ואלה בדיוק המקומות שבהם החיים מגישים לנו הזדמנות לשינוי.

ואיך יתרחש השינוי?

השינוי יתרחש לאט לאט, בהחדרה הדרגתית ועיקשת של אהבה עצמית לתוך המקומות האפלים, הלא מתגמלים והלא נכונים לחיינו. כאשר נכניס שוב ושוב אהבה עצמית לשם, הנפש תזכור זאת ותתייחס לאירוע הבא בקצת יותר חיוביות ויצירתיות.  כאשר הדבר יהפוך להרגל,  עוצמת הקושי תלך ותפחת, ואפשרויות חדשות לשינוי ולפרספקטיבה מאוזנת יותר של הבעיה יתגלו וייעשו זמינות יותר.

אנחנו זקוקים לאהבה עצמית ברגעים הלא פשוטים וגם ברגעים הנינוחים והקלים. כאשר אהבה עצמית הופכת חלק בלתי נפרד בחיינו, הכול נעשה פשוט יותר, ברור יותר, מפחיד פחות וכזה שאפשר להתמודד איתו. אהבה עצמית היא היסוד לשינוי ולפעמים היא היא השינוי עצמו.  האם יש לך האומץ לחייך אל עצמך גם כשקשה ?

תרגול

ללכת לאיבוד יחד עם עצמך
קחי את עצמך מתי שהוא ולכו לאיבוד יחד.  מקום לא מוכר, מסלול לא מתוכנן. ללכת לאיבוד יחד.  אם את כבר מיומנת בזה, מצוין .עשי זאת שוב בהקדם. אם את קצת חוששת, שאלי את עצמך אם יש אפשרות שמתי שהוא תנסי בכל זאת את הבילוי המיוחד והמרגש הזה שיעצים מאוד את האינטימיות שלך עם עצמך.

לבלות לבד בבית ובכיף
הבית שלך הוא המרחב הפרטי שלך, לפחות חלק ממנו. זמן איכות עם עצמך בבית הוא חלק מהותי באהבה עצמית.  ורצוי יום שלם! מה יש לעשות  די לאפשר לך יום שלם עם עצמך בבית? מה תתכנני ליום המיוחד הזה? האם זה מפחיד? האם זה מפחיד להישאר לבד עם עצמך?  לאהוב את עצמך?

החלטות פזיזות
לעיתים כדי לחיות מתוך אהבה עצמית רצוי להחליט כמה החלטות פזיזות שאין לגביהן ביטחון מלא שיניבו תוצאות רצויות. אם לא נפעל כך נישאר תמיד במקום בטוח מדי ובמקום הזה יהיה קשה לנו לפתח אהבה עצמית אמיתית .

פרק 13: בדידות? חסר באהבה עצמית!

בדידות היא ככל הנראה אחת הבעיות השכיחות והגדולות ביותר של התרבות האנושית בת זמננו.  הבעיה הזו הרבה יותר נפוצה,  משפיעה ומטרידה מכפי שאפשר להעריך. הבעיה הזו נעה סביב האדם במגוון צורות והיבטים, וכפי שאראה בהמשך, קשורה מאוד לחסר באהבה עצמית.

לפני שנקשר בין בדידות לנושאי אהבה עצמית כדאי להבהיר את המושג “בדידות”, כיוון שהוא מייצג, ככל הנראה, את שורשי החרדות האנושיות ואת ההשלכות האפשריות שלהן.

האדם, באופן עקרוני, חרד מלאבד .

הוא חרד מלאבד את חבריו, את משפחתו, את בריאותו, את פרנסתו, את מקום מגוריו, את ערכיו, את הרגליו וכמעט כל דבר אחר שהוא מרגיש חלק ממנו או ששייך לו. האדם פוחד לאבד דברים.

אך יותר מכול הוא פוחד לאבד את הקשר הרגשי אל המקום והסביבה שבהם הוא חי. כשאנחנו קמים בבוקר אנחנו מתעוררים למציאות מוכרת ברובה. אנחנו מסתובבים בבית המוכר שלנו, אוכלים את האוכל המוכר לנו ,הולכים ברחובות המוכרים שלנו, עובדים בעבודה המוכרת לנו ומקיימים קשרי חברות ומשפחה עם אנשים שאנחנו מכירים זה זמן רב .

נדמיין לרגע שכל מה שמוכר, ידוע, שייך וקשור אלינו נעלם, ואנחנו נמצא את עצמנו בסביבה אחרת לחלוטין, עם שפה שונה, עם אפס אנשים שמכירים אותנו, עם מנהגים שונים לגמרי ואף לא מובנים, עם היעדר מקום משלנו ,מקצוע משלנו וקשר שלנו אל הסביבה. אם נדמיין מצב כזה נוכל גם לשער את גודל החרדה וחוסר האונים שילוו תחושה כזו. במחלות נפש מסוימות עלול האדם לחוש באופן זמני שהוא מאבד את הקשר אל מה שהיה תמיד בחייו ,ודבר זה מערער עוד יותר את מצבו הנפשי .

הסיטואציה הדמיונית וכמובן הבלתי אפשרית הזו משקפת את מה שאנחנו מכירים כחוויית הבדידות והחרדה האופפת אותה. אם אדם נותר ללא מקום ואנשים שאיתם הוא יכול לתקשר,  להתייחס,  לשאת ולתת ,לשתף, להתייעץ, לאהוב, להרגיש ולגעת, הוא הופך לאדם חסר מאוד, כמעט חסר ערך. במצב כזה אין משמעות או חשיבות לכאורה לנוכחותו. אדם כזה הוא למעשה אדם בודד .

ברור שסיטואציה כזו כמעט ואינה אפשרית.  היא מתארת את התלות הרבה שיש לנו בקיומם של קשרים שאליהם אנחנו מחוברים ובאמצעותם אנחנו מבטאים חלק גדול ממי שאנחנו וממה שאנחנו מסוגלים להיות. כל עוד איננו מבינים את התלות הבלתי נמנעת הזו, אין לנו כלים להבין באמת היכן אנחנו חיים ומה מדריך אותנו, באופן לא מודע. אנחנו נעשה הכול כדי להימנע ממצב כזה, כולל דברים מוזרים מאוד ובלתי צפויים. אנחנו בשום אופן לא רוצים לאבד את מה ששומר אותנו חלק מהרשת הכללית. אנחנו לא רוצים להיות בודדים .

אך מה שקורה בפועל הוא הסתבכות של הצורך שלנו להיות קשורים ומחוברים .

אותו חלק באישיות שלנו שיכול להתפתח רק אם נוכל להרשות לעצמנו מידה מסוימת של קיום, התנהלות והתמודדות לבד לחלוטין, מתפתח אצל אנשים רבים רק באופן חלקי.  נעשינו אנשים שחוששים מאוד לפגוש את עצמם, שמא נאבד את כל הקשרים החברתיים, המשפחתיים והמקצועיים שלנו.  הפכנו את הקערה על פיה והעצמנו את התלות הקיימת והסבירה בסביבה,  לתלות פתולוגית,  מוגזמת ומעוותת.  נעשינו אנשים שמתקשים להכיר ולדעת את עצמם,  מחשש לאבד את מה שכנראה אי אפשר באמת לאבד, מלבד בתרחישים דמיוניים לחלוטין .

וכך קורה שאנשים בורחים מעצמם לכל סוג של גירוי והסחת דעת. במקום ליהנות ממפגשים חברתיים אנשים הופכים אינטראקציות לקרש הצלה מפני מפגש אינטימי ומהותי עם עצמם. הם מזפזפים בטלפון החכם שהופך אותם טיפשים יותר, הם נתקעים במערכות יחסים לא מיטיבות רק משום החשש להיות לבד עם עצמם, הם עובדים יותר מדי, מסדרים את הבית כשכבר לא צריך, צופים בטלוויזיה וגולשים באינטרנט יותר מדי, רק משום שקשה להם להיות עם עצמם, משום שלהיות עם עצמם נתפס על ידם כאובדן קטסטרופלי שכאמור לא יכול להתרחש אלא בתסריטים דמיוניים בלבד .

הבריחה מאינטימיות אמיתית עם עצמנו, רק מחריפה את הבדידות שלנו ,מצמצמת את היכולות החברתיות החיוביות שלנו והופכת אותנו לאנשים חלשים ומפוחדים יותר .

כל עוד איננו מתמודדים עם החרדה מפני איבוד הכול,  חרדה שאינה משקפת תרחיש מציאותי אך משפיעה מאוד על איכות חיינו, אנחנו גוזרים על עצמנו חיים שחלק גדול מהם מבוסס על שיטות כאלה או אחרות של בריחה מעצמנו, בריחה מהאמת שלנו, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו אנחנו לא מיטיבים להכיר את עצמנו, את התשוקות שלנו, את הדרך הנכונה לנו ואת ההבטחות האמיתיות שיש לחיים עבורנו.

ובדיוק כאן עומדת לצידנו, בוטחת וחזקה, האהבה העצמית .

אותה אהבה עצמית שניתנת תמיד לשיקום,  לטיפוח ולהעצמה,  אותה אהבה עצמית שמשקפת את יסוד האהבה, את הקשר הישיר והאמיתי ביותר של האדם לעצמו, את החיבור לרוח, לרגש ולשכל בו זמנית, באופן החיובי ,הבונה והבריא ביותר שאפשר להעלות על הדעת .

אהבה עצמית היא החוט המקשר בין אותה חרדה עמוקה מפני חסר קשר ואובדן כל הקיים לבין צורת חיים יצירתית,  משמחת ואופטימית.  אהבה עצמית היא התשובה האמיתית והראשונית לחוויות הבדידות. אהבה עצמית היא מה שחסר כאשר אדם נקלע למצב שבו הוא מתייסר יתר על המידה במה שהוא תופס כבדידות מעיקה .

אנחנו,  בני האדם,  כמו רוב יצורי העולם,  חברתיים ונוטים להתחבר ,להתקבץ, להתאגד וליצור שייכויות מגוונות כדי לשרוד ולהתפתח. אך כל החיבורים הבין-אישיים שאנו יוצרים אינם יכולים באמת להזין אותנו ולתרום לנו כל עוד עיקר מהותם הוא הגנה מפני מה שאנו תופסים כאימת הבדידות.

כדי שנוכל להיות חברתיים כלפי האנשים והקבוצות הסובבים אותנו בצורה הנכונה לנו, ראשית עלינו לטפח את המערכת החברתית עם עצמנו .כל עוד ריק לנו בפנים ואין אהבה בינינו לבין עצמנו, לעד נהיה מאוימים מהמפגש הכואב והבלתי נמנע עם עצמנו. כל עוד אין אהבה עצמית האדם לא יכול לחוש נעים עם עצמו, והוא יסבול ממצבים שבהם יהיה לבד, ויפרש אותם כבדידות ואף כדיכאון .

כאשר אהבה עצמית הולכת ותופסת מקום, האדם מוצא עוד ועוד מצבים שבהם נוח לו יותר להיות עם עצמו מאשר עם אחרים. כאשר אהבה עצמית מתפתחת ומתגבשת אצל האדם,  מתרחבות האופציות ונחלשות החרדות מכך שמשהו או מישהו ילך, יעזוב, יפרק, יתפרק, ייעלם. במצב כזה חרדת הבדידות הולכת ומצטמצמת ואת מקומה תופסת מערכת יחסים אמיצה שמאתגרת את המסרים החברתיים המבוססים על צורך כפייתי לברוח מעצמנו אל מרחבי היחד ומעניקה לנו את חופש הבחירה לגבי זמן איכות עם עצמנו, עם חברים ועם משפחה וכל דרך אחרת לבטא את עצמנו. הכול יתחיל באהבה עצמית והכול יתפתח נכון רק מתוך אהבה עצמית. כך זה עובד .

תרגול

לסלוח לעצמך מהר יותר
טעינו ועוד נטעה. כולנו שוגים ולעיתים פוגעים או מחטיאים את המטרה.  אך אם לא נסלח לעצמנו נישאר באותו מקום ולא נוכל באמת לתקן ולשפר.  מתוך אהבה מתגברת אל עצמך, באיזה נושאים כבר הגיעה השעה לסלוח לעצמך?

לאהוב את מה שפגום או פגוע
לכל אדם יש נכות רגשית כזו או אחרת,  ולפעמים אנו נוטים לכעוס או לגנות את עצמנו על זה  או לדרוש מעצמנו לתקן ולשפר במהרה .אבל לא נצליח לעשות זאת אם לא נתחיל להצמיח בנו אהבה עצמית אהבה אל מה שלקוי, שחוק ולא תקין. אהבה ללא הסתייגות וללא תנאים.  איזו נכות רגשית אצלך זקוקה כעת לאהבה גדולה יותר?

לאהוב את הטעויות שלנו
מעבר לכך שעלינו לסלוח לעצמנו ומעבר לכך שעלינו לאהוב את הנכות הרגשית שלנו כדאי שנמצא בליבנו גם את היכולת להוקיר את הטעויות שעשינו ולהודות להן. כל טעות צופנת בחובה הזדמנות שתתגלה רק מתוך אהבה.   איזה מהטעויות שלך תוכלי לחבק ולשמוח על שקרתה?

פרק 14: למה חשוב כל כך לחייך אל המראה?

לכאורה, מדובר במחווה קלה, סמלית, מהירה ולא משמעותית. לחייך אל המראה. לכאורה לא יכול להתחולל שום שינוי משמעותי מזה שסתם כך ,כן, סתם כך, נחייך אל המראה בכל פעם שאנו פוגשים את עצמנו דרכה. מה כבר יכול להתפתח מכמה חיוכים מהירים ביום?

מדוע לרוב האנשים עצם ההתבוננות בעצמם במראה, אינה פשוטה? ויותר מזה, מדוע קשה להם לחייך אל עצמם בלי ביקורת ובלי שיפוטיות ?

ככל הנראה משום שהם במבוכה. הם לא רגילים לאינטימיות כה בוטה עם עצמם. הם לא רגילים לראות את עצמם, ואולי גם את חבריהם, מבעד למסכות הנורמליות ודרך הציפיות החברתיות שמרחיקות אותנו כל כך מעצמנו. אנחנו לא רגילים לראות את עצמנו באמת. אנחנו רגילים לראות את מי שהמצאנו תוך כדי בריחה מהמהות ומהמקור שלנו .

ואני תוהה שוב: מה יכול להביך או לגרום אי נעימות או קושי בחיוך? מוזר שפעולה נחמדה, נעימה ומהווה את היסוד לתקשורת מקרבת, בונה וידידותית הופכת למשהו מסורבל שנמנעים מלעשות בו שימוש שוטף. מה יכול להיות לא נוח בזה שנראה את עצמנו מחייכים אל עצמנו? מה כואב לנו בזה? מדוע החיוך למראה מעורר חרדות ודחייה? איפה כאן הבעיה ?

ייתכן והתמכרנו לסגנון חיים נוקשה,  ביקורתי ואפרורי.  בסגנון כזה המחויבות הרגשית שלנו לעצמנו נמוכה. אנחנו מקבעים את עצמנו במקום יחסית נמוך בהתמודדות עם מה שמעיק עלינו ולא מעיזים להיחלץ משם על ידי פעולות ומחוות שעשויות לשנות את התמונה .

אני רוצה לשאול אותך כעת, ואני מציע לך לתת לשאלה להדהד זמן מה:

האם פגישה עצמית במראה היא כמו פגישה עם אדם חשוב ויקר לנו מאוד?

האם אפשר לדמיין מצב שבו אנו פוגשים אדם חשוב ויקר לנו, ואנו מצידנו נקבל את פניו בסבר פנים זועפות, מודאגות, ביקורתיות וקרות? הרי אין סיכוי שכך יקרה. הרי בסיטואציות כאלה, ואף פחות נחמדות מאלה, תמיד מחייכים כשפוגשים מישהו, מלבד במקרים מסוימים מאוד שבהם אנחנו נאלצים לפגוש מישהו שאנחנו כועסים עליו או פגועים ממנו.  בכל שאר המצבים חיוך קטן או גדול, בהתאם לגורמים שונים בסיטואציה, מהווה את אחד הקודים לפתיחת דיאלוג, התקשרות ואינטראקציה .

מדוע כשאנו פוגשים את האדם החשוב והיקר ביותר לנו עלי אדמות ,אנחנו לא מקבלים את פניו במאור פנים ואולי אף בכמה מילים מפרגנות ואוהבות ?

מדוע אנחנו מתנכרים לאדם שקובע יותר מכול את גורלנו, את ההווה ואת העתיד שלנו ?

מדוע אנחנו מייבשים את עצמנו במבטים צוננים ולא נעימים,  וזאת במקרה הטוב ?

מדוע איננו משקיעים בעצמנו את הדבר הנכון: מחווה חוזרת ונשנית של חיוך לעצמנו שיבנה עם הזמן אהבה עצמית הולכת וגוברת ?

לא תמיד אפשר לענות על השאלות האלה בקלות ובמהירות. אלה בסך הכול שאלות לא פשוטות אך מהותיות ביותר שמזמינות את האדם לקחת את המושכות על חיי הרגש שלו ולחולל בהם שינוי יזום, שינוי שיוביל לאירועים חיוביים שינבעו מהשינוי התודעתי ומההתייחסות החיובית יותר של אדם כלפי עצמו .

אהבה עצמית והגברתה מתחילות מהמקום שמבין או מוכן להעריך כי עמוק בפנים היא כבר קיימת ואינה נושא ללמידה תיאורטית מעמיקה אלא נושא לתרגול, לאימון, ליישום ולשיקום. אהבה עצמית נמצאת שם בפנים עם עוד דברים טובים שיש לנו יכולת מופלאה להסתיר או לצמצם .אהבה עצמית נמצאת במרתפי הנפש ומהווה את אחד המאפיינים של האני האמיתי שלנו.

כאשר אנחנו מחייכים למראה באופן קבוע,  פעם אחר פעם,  בעקשנות ובחוסר התפשרות,  אנחנו מעבירים מסר אל האדם שניצב מולנו,  אלינו עצמנו. המסר הזה חוזר על עצמו, עקשן ולא מרפה. זהו מסר של נאמנות ,של אהבה, של מסירות ושל אחריות כלפי עצמנו. זהו מסר שמבטא כי תמיד ,בכל מצב, הנר החיובי יוסיף לבעור, אותו נר שיודע את מה שטוב בנו, אותו נר שמייצג את התשוקה הבריאה שלנו ואת הידיעה שאנחנו ראויים, מיוחדים וכמובן נאהבים מאוד.

מסרים מסוג זה מתקבלים לעיתים מהסביבה, אך פעמים רבות לא באופן שאנו זקוקים להם או באופן שגורמים לנו להיות תלויים ב”אספקת” הרגשות החמים מאדם אחר, וזה תמיד ייקטע, יתפוצץ או ישתנה. רק אהבה שמגיעה מבפנים יכולה לשמר את היציבות שלה,  ולעולם לא תוכל ליצור מצב של תלות או של התמכרות. כאשר אנחנו מחייכים אל המראה אנחנו מספקים לנו, ממקור ראשון שהוא גם האיכותי והאמין ביותר שעומד לרשותנו, את הדברים שאנו רודפים אחריהם ללא הצלחה, דרך אנשים סביבנו, אנשים שלעולם לא יוכלו להחליף את המקור, את היסוד ואת גרעין האהבה שנמצא עמוק בתוכנו .

חיוך למראה מאפשר לנו להציץ אל מה שיפה בנו, הן פיזית והן רוחנית .כאשר אנחנו מתקשים להביט בפנינו המחייכות,  זה סימן מובהק שאנו מתקשים להבחין ביופי הטבעי והאלוהי שעימו הגענו לכאן.  לעולם יהא אדם יפה יותר ומרגש יותר כאשר הוא מחייך. לעולם יביא האדם לסביבה את המתנות המתוקות ביותר שלו כאשר יחייך. לעולם יהיה האדם במיטבו כאשר יחייך, והדבר נכון גם כאשר הנסיבות אינן מצדיקות לכאורה חיוך.

חייכו למראה שלושים שניות ברציפות וראו מה קורה. חייכו למראה דקה שלמה ברציפות וראו מה קורה.

חייכו למראה שתי דקות רצופות ותחושו את היופי הפנימי שלכם חודר אל התודעה דרך התחברות לחיוך החמוד והמיוחד שלכם. כאשר תחייכו פרקי זמן ארוכים,  תעברו תחילה דרך הכאבים,  החששות,  הספקות,  הכעסים והציניות. הם שם והם מתנקזים החוצה כאשר מחייכים ברצף אל המראה .תנו לחלקים השליליים האלה לצוף והמשיכו לחייך למראה.  הנחישות שלכם להמשיך ולהביט אל עצמכם באופן הזה תבריח אט אט את מסכות ההתנגדות ותחבר אתכם בסופו של דבר לתחושה מענגת ומיוחדת, תחושת האהבה שבוקעת באופן טבעי מבפנים .

חיוך למראה הוא שאלה של בחירה והוא מבטא גם את היופי שבפעולה הפשוטה והכל כך לא מוערכת. אנחנו יכולים, לפי החלטה שלנו, כמעט בכל סיטואציה להזכיר לעצמנו שאנחנו שואפים להגביר אהבה עצמית. אנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו דרך עוד חיוך רחב ואמיץ אל המראה. אנחנו יכולים להביע את האהבה שלנו בצורה זו,  והדבר יהיה משמעותי מאוד בטווח קצר ועוד יותר בטווח ארוך.

וכמו שאני אוהב לומר: אנחנו ממילא פוגשים את עצמנו במראה מדי יום .האם לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנהדרת הזו להגברת אהבה עצמית? האם לא חבל סתם להסתכל על עצמנו ולא לתרום דבר לחיינו במקום להעשיר אותם במחווה מובהקת של אהבה עצמית?

תרגול

מה שאני לא אוהבת בי 1
אין זה חשוב עד כמה נטפח אהבה עצמית, יהיו רגעים, מצבים ותקופות שבהם נרגיש שיש בנו דברים שאיננו אוהבים.  נשתדל לטפל בזה!
תתחילי לחפש את החלקים שאינך אוהבת בך הקשורים בעבודה שלך. ערכי רשימה מפורטת ככל האפשר .

מה שאני לא אוהבת בי 2
כמובן ישנם צדדים בך שאינך אוהבת בתחום הרגשי,  הרומנטי ,ההורי, המשפחתי והחברי.
נסי לפרט את כל הדברים שהיית רוצה לשנות, שלא יהיו כלל ושיתפתחו בך בתחומים האלה. ערכי רשימה מפורטת ככל האפשר .

מה שאני לא אוהבת בי 3
כעת, חייכי והחליטי שאת הולכת לאהוב בשפע וללא סייג את כל מה שציינת בשני הסעיפים הקודמים. 
כתבי את כל הפריטים הנ”ל בטור, זה מעל זה. לאחר מכן רשמי לכל פריט תגובת אהבה כמו של אימא שרואה את הילד שלה לא מסתדר ובאה אליו באהבה גדולה ובחיוך שהופכים את הבעיה למשהו הרבה יותר קטן .

 

פרק 15: לטייל לבד ולהתחבר אל העולם בדרך הטובה ביותר

אחד המאפיינים הבולטים של יכולת האדם להתחבר טוב יותר אל עצמו ואחד הכלים המובהקים לשיפור הקשר הקיים של אדם עם עצמו הוא הטיול העצמי. לטייל לבד בחוץ בסביבה עירונית או בטבע, בתחבורה ציבורית או במכונית פרטית. פשוט לקחת את עצמי לטיול. לצאת עם עצמי אל העולם, רק אני ואני מסתובבים שם בחוץ, נהנים זה במחיצתו של זה או זו במחיצתה של זו .

מי שטרם התנסה בטיול עצמי עשוי בהתחלה לחוש מוזר ולא בנוח להסתובב לבד, ללא מטרה ברורה, ללא יעד מוגדר, רק עם עצמו בסביבה שבה יש אנשים או בסביבה שבה הוא נמצא רק עם הטבע והעולם .

ההרגלים שהרחיקו אותנו מעצמנו ומהעונג הרב של חיבור לסביבה בעודנו נמצאים רק בחברתנו,  לקחו מאיתנו חלקים מהותיים ביותר של מערכת היחסים הפנימית והותירו אותנו לא רק מרוחקים מאוד מעצמנו אלא גם בורים וחסרי הבנה לגבי מה שמתרחש שם בפנים, כאשר אדם פוגש את עצמו ,מקשיב לעצמו, רואה את עצמו ונעשה לחבר הקרוב ביותר של עצמו .

למעשה, אחד המקומות שבהם אנחנו יכולים להקשיב לעצמנו ולזרום עם עצמנו טוב יותר הוא כל מה שמחוץ לבית, כאשר אנחנו נמצאים ללא נוכחות קבועה של מישהו לידינו. רק אנחנו והעולם. רק אנחנו והסביבה .יש משהו במפגש עם הסביבה ובדרך שבה היא מהדהדת בתוכנו שמאפשרלנו להגיע לאיכות תקשורת פנימית טובה יותר ולהיכרות מעמיקה יותר עם הדברים האמיתיים ששוכנים שם בפנים .

ויתרה מזאת, פעמים רבות האדם מבין שהדרך הטובה ביותר להתחבר אל הסביבה ואל האנשים בחוץ מתחילה בתנועה ללא ליווי. כאשר אנחנו שוהים בחברתו של אדם מסוים מתחילת הדרך, חלק גדול מתשומת ליבנו נתון אל אותו אדם ואל התקשורת בינינו. בלי שנשים לב, רוב התקשורת שאנחנו יכולים ליצור עם עצמנו נעלם, וכל מה שיתרחש במהלך השהייה והטיול בחברת האדם האחר ינבע מהקשר בינינו לבינו ופחות מאשר הקשר בינינו לבין עצמנו .

צאו מהבית לפעמים, צאו ללא יעד מוגדר. תנו לכם את הזמן הזה, שעה ,שעתיים.  שימו לב להתנגדויות.  שימו לב לחרדות.  שימו לב לתירוצים שלפתע צצים כדי להניא אתכם מלצאת החוצה, לבד, סתם כך. שימו לב למבוכה אם קיימת, כאשר אתם מתחילים לנוע בחוץ ומרגישים את ההבדל ביניכם,  בין יציאתכם לטייל עם עצמכם,  לבין רוב האנשים האחרים שיוצאים למקומות מוגדרים מאוד כמו עבודה, קניות, סידורים, משפחה ועוד. הרשו לעצמכם להיות שונים. הרשו לעצמכם אפילו לזמן מה להיות כביכול “מוזרים”. האמת היא שלא אתם המוזרים, לא אתם עושים משהו שחורג מהסביר.  האמת היא שאתם השפויים יותר,  הבריאים יותר ,הנועזים יותר והמעניינים יותר.  צאו לטייל לבד.  תחילה לשעה,  ואולי לאחר מכן לשבוע-שבועיים ויותר .

ולא, אתם לא תהיו באמת לבד .

המושג השגור הזה “לבד”  מבלבל ומטעה מאוד ופעמים רבות מבטא בדיוק את ההפך.  אדם שאינו מסוגל להיות עם עצמו אינו מכיר באמת את חוויית ה”יחד”.  אדם שאינו חווה את ה”יחד”  עם עצמו אינו יכול לחוש זאת בחברת אנשים. אדם כזה כה מבוהל להיות עם עצמו, כה חושש לחוות אינטימיות עם עצמו, עד שהוא מקיף תמיד את עצמו בבני משפחה ,בחברים, בעבודה ובמטלות שונות, וכל זאת רק כדי לא להיות עם עצמו .אדם כזה בודד הרבה יותר מכם ואינו מכיר לעומק את העונג האמיתי של היחד. אדם כזה רחוק מאוד מכם, מהאנשים שמטפסים במעלה ההר של האהבה העצמית. אתם עושים את הדבר הנכון, רוב האנשים עדיין לא .

ככל שתתרגלו את הטיול העצמי כן תיהנו יותר ותצאו ממנו מסופקים ושמחים יותר. עם הזמן תתחילו להרגיש שתוך כדי תנועה העולם מתחיל “לדבר”  איתכם.  לפתע תשימו לב יותר לפרטים שקודם לכן חלפתם על פניהם במהירות. פרח מסוים יגרום לכם לעצור ולהתבונן בו. אולי תשבו על ספסל ברחוב ותצפו באנשים הממהרים ובמכוניות החולפות ותוכלו להאזין לדיאלוגים שאנשים עורכים עם עצמם בעודם מהלכים לידכם בלי לשים לב שאתם נמצאים בדרמה מרתקת. אתם לבד עם עצמכם סתם כך בחוץ, בלי לרוץ לשום מקום ובלי למלא איזו שהיא משימה חשובה כביכול.

אבל עד שה”יחד”  עם עצמכם יהיה מהנה זה יכול להיות…  מענה .בהתחלה יהיה לכם קשה ואף מוזר, משום שאינכם רגילים להציב את עצמכם בחוץ בלי המסכות של הדבר שאתם כביכול עסוקים בו. מתי בזמן האחרון פגשתם במקרה ברחוב מכר או מכרה שסיפרו לכם שהם סתם מטיילים בחוץ ,סתם כך מתחברים לטבע ושאינם ממהרים לשום מקום? האם אתם יכולים לדמיין שיום אחד אתם תהיו האנשים שמחייכים בהבנה אל מי שפגשו ברחוב ותספרו שאתם סתם מסתובבים לכם, עם עצמכם, ללא מטרה מוגדרת?

אולי תחושו תחילה שזה בזבוז זמן. אנחנו מתוכנתים. אנחנו משועבדים להלך רוח תזזיתי ולא שקט שגורם לנו לנצל באופן מסוים ומצומצם את הפנאי שלנו.  לא מעט אנשים חשים בושה להעביר יום שלם שלא הוגדר באופן רשמי חופשה, ללא עבודה או ללא תרומה מסוימת למאמץ מסוים כמו ניקיון הבית,  טיפול במכונית או דאגה למשפחה.  אנחנו מתקשים לראות בזמן איכות עם עצמנו מרחב ראוי ואף מקודש, זמן שעלינו להעניק לו תשומת לב יתרה ולהשקיע בו חשיבה והעמקה.

אנחנו מתוכנתים בסופו של דבר להיות כמה שפחות עם עצמנו.  כאשר אנחנו עם עצמנו כשעדיין איננו מתורגלים בזאת,  ייתכן ונרגיש שאנחנו עושים מעשה לא ראוי, לא נחוץ ואולי אף מטופש. נכנענו כל כך לתִִכנות הזה, עד שלא יהיה שום קשר בינו לבין אהבה עצמית .

אז הבה נצא החוצה.  לעולם לא נהיה לבד באמת,  בדיוק להפך.  ככלשנתרגל לצאת רק עם עצמנו וככל שנלמד להיפרד מהחרדות שמלוות מהלך כזה, נגלה בתוכנו חוויות של “יחד” שלא הכרנו קודם לכן ושלעולם לא נרצה להחמיץ. אנחנו נהיה אלה שמנצלים טוב יותר את הפנאי שלנו משום שמה שנעשה יתרום רבות לסדר הפנימי ולרוגע הרגשי עם עצמנו, רוגע שאנחנו מחפשים כל כך, אלא שלרוב מחפשים אותו במקומות הלא נכונים.

אל תיבהלו מהבהלה ואל תופתעו מהחרדה, הם משקפים את החומות שהקמנו בינינו לבין עצמנו והם יתבטאו בעוצמה רבה בתחילת הדרך .המשיכו ללכת לבד. הרשו לרגליים לקחת אתכם ולהרחיק אתכם צעד אחד צעד מהמקום השמור והמוגן מדי שלכם. אל תוציאו בכל רגע את הסלולרי מהכיס, תנו לעצמכם לנוע. תנו לעצמכם את הזכות לאלתר בדרך ולבחור מסלולים ונתיבים באופן מפתיע וספונטני.  אף אחד לא נמצא שם כדי להשפיע על כיוון ההליכה שלכם או על המקום הנכון לעצור. המרחב כולו שלכם, הוא פתוח לחלוטין ומזמין אתכם לנסות, להתנסות ולגלות. המרחב הזה יסייע לכם מאוד לתחזק את הקשר הפנימי ולחוש אהבה עצמית כפי שלא חשתם מעולם.

שם בחוץ, בלי שאף אחד יראה, תוכלו ולו רק לרגע קט לחבק את עצמכם .

זה יכול להיות נחמד, אך אין לראות בו אקט הכרחי, אלא סוג של בונוס .אולי תחליטו לעצור באיזה שהוא מקום ולקנות לכם משהו טעים לאכול או לשתות. אולי תפתחו בדיאלוג ספונטני עם אדם לא מוכר ותופתעו לגלות שיש בכם פתיחות וזרימה כלפי אדם זר שמתחבר באותו רגע למסע האישי והחופשי שלכם עם עצמכם .

צאו עם עצמכם כדי לפגוש את עצמכם דרך העולם שבחוץ. אל תופתעו מהקשיים בפעמים הראשונות.  זה סוג של התנקות מהרגלים לא טובים שרכשתם. זה יעבור. האמינו שתחוו עונג רב ונסתר רק כשתטיילו לבד, עם עצמכם. זהו עונג של אהבה עצמית במלוא תפארתה, עונג של חיבור אמיתי של אדם עם עצמו .

תרגול

לטפל בעניין מוזנח אחד
מתוך אהבה עצמית אפשר להתמודד עם דחיינות. מתוך כבוד והערכה אל עצמנו אפשר להחליט שעכשיו השעה,  עכשיו נעשה את זה.
באיזה נושא תוכלי לגייס אהבה עצמית וכבר עכשיו להפסיק להזניח אותו?

איכות וכמות המנוחה שלך
האם את מעניקה לעצמך מספיק מנוחה? האם המנוחה איכותית וממלאת מצברים?אהבי את עצמך יותר והקפידי על המשאב יקר הערך של המנוחה. אף אחד לא יוכל לנוח במקומך.

שלוש משאלות
מתוך אהבה מתגברת אל עצמך האם תוכלי כעת להביע שלוש משאלות בקשר לדברים שתרצי לשנות או לשפר במהלך השנה הקרובה?
האם תרשי לעצמך להגזים בבקשותייך?

 

פרק 16: אותנטיות? לא קיימת בהיעדר אהבה עצמית

אם אדם רוצה להכיר את עצמו טוב יותר עליו לאהוב את עצמו טוב יותר…

המושג “אותנטיות”  יכול לבלבל מאוד.  מהי אותנטיות?  מהו הביטוי האנושי שמשקף אותנטיות ומה לא? מתי אדם אותנטי, כלומר יותר אמיתי ,ומתי לא? האם יש בכלל אפשרות שאדם יהיה לא אותנטי? הרי כל מה שהוא מבטא בנקודת זמן זה מה שבאופן אותנטי הוא יכול לבטא, לא כך?

היכן שהוא,  במעמקי התודעה האנושית,  המושג “אותנטיות”  מפעיל אצלנו כמיהה וערגה למשהו שבדרך כלל נרגיש שהוא חסר.  ואכן רוב האנשים חשים תסכול משום שבהווה הם נמצאים במרחק רב מחלקים בתוכם שמשקפים אמת וניקיון פנימי .

מה גורם לאדם לחוש שהוא חי בסוג של שקר או של הסתרה?

מה גורם לאדם להרגיש שהוא אינו אותנטי כפי שהיה יכול להיות?

מה גורם לאדם לחוש שהוא מסתתר מפני עצמו, בורח מפני עצמו, לא מכיר את עצמו מספיק ואינו מבטא את מה שבאמת קיים בתוכו עמוק בפנים?

מהו הדבר שהאדם מחפש כל כך וקורא לו “אותנטיות?”

מה באמת אנחנו מחפשים, וכאשר אנחנו מדמיינים מצב של “אותנטיות ”אנחנו מרגישים שבו נמצא הדבר החסר, החמקמק והמדויק שלנו ?

התשובה לשאלות האלה היא פחות או יותר אותה תשובה, אף שוודאי אפשר להציגה בדרכים מגוונות. התשובה אינה נמצאת במקום שבו הסברים הגיוניים נותנים מענה מלא למה שלא ברור לנו. התשובה לשאלות האלה טמונה במקומות שבהם אנחנו מרשים לעצמנו להשתחרר לזמן מה מהצורך להבין באופן הגיוני ומלא. התשובה לשאלות האלה אפשרית רק כאשר אנחנו מרפים קצת מהציניות ומהצורך לעשות סדר במה שמתחולל בראש שלנו .התשובה דורשת פתיחות והלך רוח יצירתי וגמיש שמאפשרים לרעיונות חדשים לקבל מקום והזדמנות .

התשובה לשאלות האלה טמונה בידיעה שקיימת אצל כל אדם שהחל לפסוע במסלול כלשהו של מודעות עצמית. התשובה לשאלות האלה קיימת בתוך המניע לכל החיפושים שאנשים מחפשים מהרגע שבו הם מבינים שחייהם לא סובבים רק סביב הגורמים השגרתיים והמידיים של הישרדות וקיום יום-יומי,  אלא כשהם יודעים שיש משהו מעבר למה שהם רואים ושומעים באופן רגיל.  התשובה לשאלות האלה מתחברת לתשוקה שלנו לחפש, לחקור, להתנסות ולשאול.

האדם המתפתח יודע, גם אם אינו יכול להסביר באופן מדויק, שיש בתוכו חלקים שמשקפים את המיוחד, המהותי והראוי לחייו. לעיתים הוא מבין שדברים אלה קשורים באהבה, במימוש עצמי, בסיפוק ובהתרגשות. לעיתים הוא תופס שהוא אינו מבין לגמרי מהו הדבר שהוא מחפש, אך עובדה זו לא תמנע ממנו להמשיך ולתור אחרי מה שמופלא,  מרטיט ומעניק משמעות בחיים הלא פשוטים שלו.

אך מה שמופלא יותר מכול ובתחילה וודאי קשה לתפיסה הוא שככל שאנחנו מיומנים ומעמיקים יותר באהבה העצמית שלנו, כן חלקים גדולים מהנתיבים הלא ברורים הופכים בהירים וצלולים יותר. אהבה עצמית אינה מיידעת אותנו מי אנחנו באמת ואינה מביאה עימה בשורה מיוחדת של ידע ותובנות לגבי המימוש העצמי שלנו ולגבי הדברים שיוכלו לשנות את חיינו ולתת להם משמעות גבוהה יותר מכפי שאנו חווים כעת .

 16 אותנטיות? לא קיימת

כל שאהבה עצמית עושה, וזה עצום וגדול, הוא לחבר אותנו אל המקום באישיות שלנו, אל המקום שנהוג לייחס לו את מוח ימין, אותו מקום שיודע מאז ומתמיד בלי שלימדו אותו דבר .

זה המקום שממנו בוקעת האינטואיציה וממנו נובעים הרעיונות המוזרים שלאחר מכן הופכים גאוניים. זה המקום שבו אנחנו מרגישים ופעמים רבות נמנעים לגשת אליו כיוון שאנחנו חוששים להיכנס לסחרחורת של שינויים, לאי ודאות ולהפתעות רבות מדי. נעדיף בדרך כלל את המוכר, את הידוע, את ההגיוני, את הבטוח ואת השגרתי. נעדיף פחות להכיר את עצמנו ואת האמיתות העמוקות שלנו משום שאנחנו פוחדים שיצאו משם דברים שלדעתנו אולי כדאי להמשיך ולהסתיר אותם במרתפי ההדחקה שלנו .

לשווא ננסה לחדור אל האמת שלנו בדרכים אחרות שלא מבוססות על אהבה עצמית. מערכות ההגנה המתוחכמות של הנפש לא יאפשרו לנו אפילו להציץ למה שקורה בפנים, ואנחנו ניוותר עם פחות או יותר אותם נתונים ,אותן יכולות ואותן אפשרויות ביטוי שהיו לנו מאז ומעולם.  ללא אהבה עצמית אנחנו נכים, מוגבלים, מצומצמים, והגרוע מכול: בורים לגבי חוסר היכולת שלנו לנוע למקום טוב יותר בתוכנו ובכלל .

הדבר יכול לבלבל כמעט כל אדם.  המושג “אמת”  שנגזר מהביטוי “אותנטיות” נשמע הגיוני וברור למדי. מדוע שלא נוכל להכיר את האותנטיות שלנו דרך מסלולי ההיגיון וההבנה המוכרים לנו? הרי אם מדובר באמת שלנו ,מדוע שלא נוכל פשוט לחקור אותה באמצעות שיחות, מחשבות וחישובים הגיוניים של כל מה שצברנו והבנו על עצמנו עד היום? למה שזה לא יעבוד בשבילנו ?

התשובה פשוטה – כי כך הדברים עובדים .

המוח ההגיוני שלנו אינו מכיל את הכלים הדרושים כדי לעבור את חומות ההפרדה בינו לבין החלקים העמוקים והנסתרים יותר. חלקים אלה אינם נסתרים משום שאי אפשר לראותם או להקשיב להם,  הם נסתרים משום שמה שאנחנו מחשיבים כהגיוני, כמעשי ואף כמדעי אינם מכילים את הכלים שהם בעיקרם רגשיים ולא שכלתניים, הנחוצים כדי לראות את מה שזמין בכל עת למי שמתבונן בהם דרך המשקפיים הנכונות.

אי שם,  עמוק בפנים,  אנחנו יודעים שהחיים שלנו יכולים להציע לנו דברים מרגשים,  משמעותיים ונכונים יותר בשבילנו.  הידיעה הזו היא שדוחפת אנשים לתהליכי לימוד ומודעות שלעולם אינם נגמרים. אי שם נמצא ה”אני”  שאנחנו לא לגמרי מכירים אך יודעים היטב שהוא קיים ומשווע לביטוי חופשי ונרחב יותר .

כאשר אנחנו מטפחים אהבה עצמית דרך מגוון כלים שהופכים אותה לדרך חיים מעשית וקבועה, אנחנו מתחילים לפורר את החומה בין ההיגיון שלנו למסתורין של האמת העמוקה יותר שלנו.  אהבה עצמית משחררת אותנו מהצורך להתגונן או ללכת “על בטוח”. אהבה עצמית מפוררת את הפחדים שלנו שמצמצמים אותנו רק אל מה שמוכר, מקובל ואופנתי. אהבה עצמית מחברת אותנו אל התשוקה העמוקה לחולל שינוי שמוביל לחיים אמיתיים ומדויקים יותר עבורנו.  אהבה עצמית היא המסלול העיקרי לאותנטיות ,אותה אותנטיות שנחשקת כל כך אך מעורפלת מאוד כל עוד איננו מתבוננים בה בעיניים אוהבות שלא דוחפות להבנה מידית ושמוכנות להיכנס לערפל בלי לדעת מה מחכה שם .

גם אם אדם מחשיב את עצמו דובר אמת ושאינו עושה מניפולציות כדי להסתיר דברים שאינו מחצין,  הדבר אינו מעיד על אותנטיות רבה,  כיוון שכל מי שחסר אהבה עצמית,  חלקים ניכרים באמת שלו נסתרים ממנו והוא אפילו לא מודע לזאת.  אהבה עצמית פותחת לנו שערים,  ובלעדיה נישאר בחוץ ולא נורשה להיכנס לפנימיות שלנו. אהבה עצמית היא הפתח לאותנטיות, ועם הזמן והעבודה, האותנטיות החדשה תהפוך לכלי שמעצים בחזרה את האהבה העצמית .

תרגול

לוותר על שליטה
יש מצבים שבהם מאבקי שליטה נעשים מיותרים ורק מזיקים לנו. ככל שנטפח אהבה עצמית נוכל לוותר בקלות על שליטה כי כבר פחות נזדקק לה. באיזה תחומים אפשר להחליף את השליטה באהבה עצמית?

טיול בים לבד
את בחוף הים, עם עצמך, עם החול, האוויר והמים. זו הזדמנות נהדרת לזמן איכות שלך איתך הרחק משאון החיים השגרתיים, רק שתיכן. זה הזמן לתקשורת פנימית מיטיבה ומבריאה.

לאהוב את הדמעות
לפעמים את עצובה, לפעמים משהו כואב מסיבה ברורה או מסיבה לא ברורה.האם את אוהבת את הדמעות שלך?  האם את מסוגלת לבכות ובו זמנית לחבק ולאהוב את עצמך?

 

פרק  17: לאהוב את מה שמגעיל, דוחה ומזעזע בתוכי

חלק זה באהבה עצמית הוא בין המאתגרים, הקשים ומעוררי המחלוקת .אנשים רבים מצליחים ליישם לא מעט עקרונות של אהבה עצמית, אך כשהם רוצים להתמודד עם החלק הזה באישיותם הם נתקלים בחומה בצורה המפרידה בינם ובין אחת התכונות החשובות והמשנות חיים של האהבה העצמית – היכולת לאהוב בדיוק את מה שהוא מתקשה ולא יכול לחבב בפנימיות שלו.

לשווא ננסה לנקות את עצמנו או להתעלם מזה. לשווא ננסה לשוות לעצמנו דמות מוסרית ונאורה. לשווא נתרחק מאנשים רעים או לא ראויים ונבדיל את עצמנו מכל מי שמייצג מה שנראה בעינינו לא נכון, לא נורמלי, מלוכלך ,דוחה, לא שווה, לא מהתרבות שלנו ולא מהשכונה שלנו. לשווא ננסה לטהר את עצמנו על ידי מה שנראה בעינינו מעשים טובים, עזרה לזולת, תרומה לחברה או דיבורים יפים. כל אלה לעולם לא ישנו את המציאות האמיתית השוכנת במעמקי הנפש שלנו ורק לעיתים מגיחה באופנים שיכולים לבייש אותנו או להעציב אותנו .

בכל אדם, ללא יוצא מן הכלל, יש חלקים שדוחים אותו. בכל אדם, ללא יוצא מן הכלל, ישנם חלקים שיעשה הכול כדי לא להחצין אותם ולא לשתף אותם גם עם עצמו. לכל אדם יש חלקים הסותרים את האמונות הבסיסיות ואת הנורמות שלו עצמו. בכל אדם ישנו פושע פוטנציאלי, גם אם הוא בטוחשאין הדבר כך. בכל אדם שוכנים גורמים אפלים, קשים, מעצבנים, צדדים שהיה מעדיף, לו רק ניתן, שיישארו לעולם במרתפים הסגורים של הנפש .לכן פיתחה נפש האדם את המנגנון המופלא של ההדחקה כדי לנסות לשכוח ,להשכיח, להסיט הצידה ולנסות לחיות במסלול שעוקף תמיד את המפלצות השקטות שבכל בן אנוש.

לסוג כזה של אורח חיים יש מחיר גבוה. כדי לשמר את החלקים השליליים האלה שקטים וסגורים, האדם מוכרח לגייס כוחות נפש רבים כדי להשתיק ולהשקיט את הדחפים והמאוויים הכמוסים והלא רצויים.  האנרגיה שאנחנו משקיעים כדי לשמר את המצב הזה יקרה מאוד,  וכאשר היא מושקעת בעיקר לשמר את תאי המעצר של החלקים הלא יפים שבתוכנו, היא חסרה במקומות אחרים שבהם כוחות הנפש נדרשים לגמישות, ליצירתיות ולפתיחות כדי להתמודד עם אתגרים ולהתמקד בצמיחה .

המשוואה פשוטה ולא ניתנת לערעור: אם יותר מדי משאבים מגויסים כדי לשמר חלקים נרחבים שהאדם תופס במודע או שלא מודע כשליליים ,כאסורים או כמסוכנים, הדבר בא על חשבון מצבים אחרים שבהם הוא יכול להצליח יותר, לממש יותר את עצמו, ליהנות מסיפוק ושמחה גדולים יותר וברגעי שלווה ונחת תדירים יותר.  האדם שמשקיע אנרגיה רבה לשמר את המצב הזה הוא מתוח יותר, מודאג יותר וחשוף יותר להפרעות רגשיות וגופניות .

זה המחיר שאנחנו משלמים על סגנון החיים המקובל. אפשר להפחית מאוד את המחיר הזה כאשר מכניסים לתמונה באומץ ובישירות אהבה עצמית כדרך להתמודדות טובה יותר עם החלקים שלרוב נראה בהם מיותרים ולא ראויים. אהבה עצמית יכולה לחבר אותנו אל המקומות שכמעט לא נוכל לגשת אליהם בלעדיה. אהבה עצמית מציעה לנו בסופו של דבר עסקה שקשה לסרב לה: להציל את עצמנו מעצמנו.

כאנשים נאורים,  אינטליגנטים,  רגישים ואכפתיים,  הדבר האחרון שעולה בדעתנו הוא שיש בנו צדדים אפלים, מאיימים, לא יפים, לא נחמדים ואפילו מעט מרושעים. אנחנו לא רוצים להאמין שיש אי שם בתוכנו יכולת פוטנציאלי להזיק לעצמנו ולסביבתנו. אנחנו מסרבים לקבל שיש בנו גורמים משותפים עם גדולי הפושעים ועם גדולי הנוכלים. אנחנו לא רוצים להאמין שחלק מהאנושיות שלנו כולל גם אלמנטים שהדעת לא יכולה לסבול והיא תעשה הכול כדי להרחיקם או להעלימם. אך לשווא, יש בנו את זה ולא נוכל לעולם לברוח מזה.

אם אנשים, בני אדם, בני תמותה בדיוק כמונו מסוגלים לחולל זוועות ,לפגוע, להזיק, להכאיב ולהרוס אז כנראה הפוטנציאל למעשים אלה נמצא בכל אדם.  רוב האנשים הנורמטיביים בוחרים ומעדיפים לא לפגוע ולא לסבול מפגיעות ולכן הם לא פושעים ולא עבריינים. בדרך כלל החיים יתגמלו אותם לא רע על הבחירה הזו, בחירה בסגנון חיים מוסרי, מתחשב וסובלני .החברה מחבקת את האנשים הנורמטיביים ומציגה אותם נורמליים, שפויים ושייכים לחלק חשוב בקהילת בני האדם. את הפושעים, את חולי הנפש ועוד אנשים שנתפסים מיותרים או מזיקים היא מעדיפה לכלוא, לסגור, להרחיק או להשמיד, כדי לראות את עצמה נקייה, נאורה ובריאה .

אך שום הרחקה, נידוי, כליאה או התעלמות יצליחו להסתיר את האמת הן מהחברה והן מפרטיה. באדם שוכנים אלימות, פחדים ומחשבות שהוא מעדיף לא להרהר בהן והוא יעשה כל מאמץ לא לבטא חלק מתשוקותיו .לעיתים מתחשק לו אפילו להרוג מישהו אך הוא מרגיע את עצמו וחוזר לפרופורציות הנכונות לפני שיתפרץ ויחולל נזק לעצמו ולאחרים. לפעמים מתחשק לאדם לגנוב, אך הוא בוחר לא לעשות כן, אלא שה”גנב הפנימי ”נמצא שם בפנים ורוצה לקחת לעצמו את הכול ללא הגבלה וללא מעצורים והוא נשאר בתוכנו והוא חלק מאיתנו.  הדבר לא נורא כל כך כפי שהוא נשמע. זה אפילו משעשע ומועיל להכיר טוב יותר את החלקים הלא רצויים בנפש שלנו, להתיידד איתם ללא חשש ולהפוך אותם לחיוביים ולמועילים .מהלך כזה נקרא “טרנספורמציה רגשית” והוא עוזר לנו לחיות חיים מלאים במקום לנסות לברוח מעצמנו .

אהבה עצמית יכולה לעזור לנו לחולל מהפך תודעתי עמוק בנוגע ליחס שלנו אל החלקים הלא קלים בתוכנו. אהבה עצמית יכולה לסייע לנו לפתח חמלה והבנה לעובדה שקיימים בנו פחדים עמוקים, שורשיים ומהותיים שיוצרים גם נטיות שקטות ולא פעילות לאלימות או לביטויים מזיקים אחרים,  והם חלק מאיתנו.  אנחנו אולי מצליחים לרסן את הצדדים השליליים האלה, אך זה לא מעניק לנו שקט ואיזון אלא מתח קבוע וצורךלעמוד על המשמר כדי לשמר את המצב הזה.  רק כאשר אנחנו מעיזים להביט פנימה בעיניים של אהבה עצמית, נוכל לעשות שלום עם החלקים האלה ולגלות שעדיף להיות איתם בקשר מאשר להקדיש כה הרבה משאבים להדחקתם ולהתעלמות מהם.

אז במקום לברוח מעצמנו ולשלם על זה מחיר יקר של חוסר היכרות עצמית וחוסר יכולת לממש את מי שאנחנו באמת,  משום שהתעלמות מחלקים מהותיים בנו בולמת את אפשרויות הביטוי והצמיחה שלנו, אנחנו יכולים לאהוב. לאהוב ללא חשש, את הכול, את כל מה שקיים בנו. לאהוב את כל מה שדוחה, מגעיל, לא סביר, לא מוסרי, לא אנושי, לא חומל ולא מתחשב. כי מה שלא נאהב בנו ימשיך לגזול מאיתנו כוחות ומשאבים כתגובה להתעלמות ולניכור כלפיו.

לאהוב את עצמנו זה סוג של הרגל,  סוג של שריר שיש לחזק אותו .פעמים רבות זו תחילתה של מהפכה שגורמת לאדם לחולל שינוי מרחיק לכת ביחסים עם עצמו ולהגיע למצב שבו הוא כבר אינו כועס ואינו נרתע מהחלקים השליליים שבתוכו, והוא מוכן לעבוד, ללמוד, להתבונן ולעשות טרנספורמציה. כל זה יכול לקרות רק אם אהבה עצמית תיעשה חלק בלתי נפרד מתשומת הלב השגרתית שלנו. או אז נלמד לחבק את מה שקשה בתוכנו ,עד שזה יתחיל להתמוסס,  עד שהפחדים שיצרו אותו יתחילו להתפורר ולהיעלם. זה אחד הניסים של אהבה עצמית, אחד החשובים ביותר .

תרגול

תעודת מפעל חיים
שנות חייך רצופות דברים שעשית,  התנסית,  נתת וקיבלת.  מתוך אהבה עצמית ולשם אהבה עצמית ראוי להנפיק לעצמך באופן יצירתי תעודת הוקרה על מפעל חייך או על מפעלי חייך.  תעודה שניתנת לך באהבה, באומץ ובכבוד למסלול חייך .

מחמאות בקול, מול המראה
חשוב שאחרים יתמכו ויעודדו אותנו, אך דבר לא יחדור פנימה אם לא נדע להעניק עידוד לעצמנו. החמיאי לעצמך מול המראה בקול רם. כבר עכשיו תמצאי בעצמך על מה להחמיא. זו המחויבות כאן, נכון ?

לרקוד עם עצמך באהבה
חמש דקות,  חושך,  מוזיקה,  לבד.  רקדי,  תני לגוף לנוע,  הקשיבי לתנועה הטבעית שלו. נסי לאהוב את הביטוי של הגוף שלך חמש דקות, זה יתדלק אותך לשעות רבות .

 

פרק 18: האמת? אין שום אמת מלבד אהבה

כל מה שאינו אהבה הוא תעתוע משכנע למדי שנובע מחסר אהבה ותו לא .כאשר אנחנו חווים אהבה, אנחנו בדרך כלל לא תוהים מה בתוכנו אמת ומה בתוכנו שקר.  שאלות אלה עולות רק כשאנחנו מתרחקים מהאהבה שבתוכנו. המושג “אמת” שניצב לעיתים מול מושגים הפוכים כמו “שקר ,”“התחמקות” או “הסתרה” אינו יוצא דופן או מיוחד כאשר אנחנו נמצאים בחוויית אהבה עצמית. בחוויה זו אמת היא הגורם היחיד שקיים. כל גורם אחר אינו קיים ברגעים שבהם אנחנו מצליחים באמת לאהוב את עצמנו.

הצורך להעמיד פנים, לשקר, להתחמק ולגרום להסחות דעת של תשומת הלב נוצר כאשר אנחנו פוחדים וכאשר הסביבה מאלצת אותנו להגיב מתוך פחד או מתוך זהירות רבה מדי. הצורך להסביר באופן סדור, הגיוני וברור מהי האמת או מהו הסיפור האמיתי בסיטואציה מסוימת נובעים מאי שימוש בכלים של אהבה עצמית ומחוסר הבנה לגבי תפקידם המשמעותי בתודעה האנושית.

כאשר אנחנו חוברים אל היכולת הטבעית, הפשוטה והמולדת לאהוב את עצמנו, איננו זקוקים להסברים או לאימות הדברים. במצב כזה הספקות שלנו מתפוגגים, הדאגות שלנו נחלשות ותחושות אי ודאות כבר אינן מרתיעות כל כך ולא דורשות שנפעל כדי שייעלמו במהרה. כאשר אהבה עצמית נוכחת, לא קיים דבר מלבד האמת שלנו, גם אם היא לא לגמרי ברורה ומובנת. ברגעים כאלה אנחנו מרגישים אותה, יודעים שהיא קיימת ולא חשים צורך לאחוז אותה בכוח. היא לא בורחת לשום מקום .

נניח שאנחנו יושבים מול אדם מסוים ומעוניינים לדעת לגביו כמה שיותר .הוא מסקרן אותנו מאוד ואנחנו רוצים לדעת את כל האמת עליו: מיהו, מה גילו, מה מצבו המשפחתי, מה הם תחומי העניין שלו, מה המקצוע שלו ,מה החולשות שלו, מה המאוויים שלו ועוד. כלפי האדם הזה בוודאי יש לנו רגשות חיוביים שמניעים אותנו לרצות לדעת את צפונות ליבו ולהכיר כל מה שקיים בפנימיותו. האפשרות לחדור לחייו בחינניות ולהכיר כל פרט ופרט אצלו נראית לנו מקסימה. האם ההרגשה הזו מוכרת מהיכרויות מסוימות?

ובכן, הרבה מעבר לסקרנות שלנו לגבי האדם הזה, יש בנו צורך עמוק וחשוב לאהוב אותו.  הצורך לפשוט מעליו את המסכות הרשמיות ואת המסתורין הוא צורך כן,  טבעי ומבורך להתקרב.  לאהוב.  ככל שאנחנו משפרים את יכולתנו לאהוב את האדם הזה כן האמת שלו מתקלפת מעצמה ונגלית .

יתרה מזאת ואולי חשוב מכול: כאשר אנחנו מתחילים במסע של היכרות מהותית עם אדם חשוב לנו ואנחנו עושים זאת מתוך אהבה עמוקה אליו ,אזי נקבל בצורה חיובית ופחות שיפוטית ופוחדת את רוב הדברים שנגלה עליו. מתוך אהבה לאותו אדם נלמד לקבל את הצדדים הקשים שבו וגם את אלה שאנחנו לא מסכימים איתם. האהבה מאפשרת לנו לראות את האמת מהזווית הנכונה.  האהבה מביאה עימה את האמת,  משום שבשיפוטיות ובביקורתיות יש מידה של שקר, של פחדנות ושל הפרדה בין אנשים, בדיוק במקום שבו נחוצים החיבור וההקשבה.

כדאי להבהיר את הנושא הזה, משום שפעמים רבות אנחנו נוטים לשגות ואיננו מודעים לשגיאה החוזרת שלנו .

כאשר אנחנו חושבים באופן שכלתני והגיוני על המילה החשובה כל כך – “אמת”, אנחנו מביאים את עצמנו בלי משים למקום שבו חלקים גדולים מהאמת חסויים וחמקמקים מעינינו. על מה שנחשוב שהוא האמת יהיה תמיד קמצוץ מהאמת השלמה, וגרוע מזה: אנחנו נשלה את עצמנו שהנה חשפנו את מלוא האמת ואפשר להמשיך הלאה רגועים יותר, מעודכנים יותר ומזויפים פחות .

כאשר אנחנו רק הגיוניים וקרים,  מנסים להיות ריאליים וכביכול מדויקים, ואגב כך מנסים להפריד בין רגשות ושכל, אנחנו מוותרים על נתח עצום מהיכולת שלנו לזהות, להכיל ולאפיין את המציאות ואת האמת שהיא מביאה עימה. לשווא נישען על החלק השמאלי של המוח שכביכול מתבונן במציאות באופן אובייקטיבי.  לשווא נספר לעצמנו שאנחנו מחוברים אל האמת. כל עוד הפילטר הרגשי שלנו לא ישתתף בתהליך החקר וההתבוננות ,מידע יקר ערך יישאר מאחורי הקלעים, מתחת לאדמה, שמור היטב ולא זמין.  רק כעבור תקופה מסוימת נתפכח ונבין שהאמת נותרה מעורפלת עבורנו. כאשר אנחנו לא משלבים אהבה במקומות מסוימים, אנחנו נותרים עיוורים וחסרי אונים .

אותו אדם דמיוני שנרצה להכיר, להתקרב אליו ולהיות עימו במערכת יחסים מיוחדת, לעולם לא יוכל לחוש בנוח לחשוף את מלוא האמת שלו כלפינו כל עוד לא ירגיש מספיק מוגן ובטוח רגשית לשחרר את מה שקיים בתוכו. כל עוד לא ירגיש ממש שהוא נאהב בדרך שלא תשפוט שום חלק שבו ,הוא יוסיף להסתיר חלקים מהאמת. לא תהיה לו ברירה, הוא יהיה מוכרח להגן על עצמו .

וכך, באופן פלאי ומסתורי, כשהאדם מנסה לחקור את הטבע ולגלות את צפונותיו, כל דרך ללמוד, לצפות, להתבונן ולהסיק מסקנות לעולם תהיה מוגבלת כל עוד הלך הרוח של החוקר והתלמיד נעדרים מרכיב של אהבה .המציאות מגבילה את מה שהיא מגלה בפנינו כל עוד אנחנו לא באים אליה באהבה. זה נשמע מוזר, אבל כך זה עובד. אם תאמרו זאת למדענים ייתכן והם יחשבו אתכם להזויים.  אבל אתם מאמינים שיש הבדל מהותי,  בכל מקום, בין מרחב שמנוהל על ידי אהבה ובין מרחב שמנסה לשים אותה בצד ולנטרל את מה שמרגישים, כדי להתמקד כביכול באמת האחת והיחידה .

אין אמת ללא אהבה .

כאשר אנחנו פונים פנימה אל עצמנו ומבקשים להכיר את הפנימיות שלנו ולהתיידד עם עצמנו,  עלינו להבין שכל עוד דרכי ההתבוננות בעצמנו לא מכילות מספיק אהבה, הן יושפעו תמיד מביקורת מוגזמת, מדעות קדומות ,מפחדים ומעיוותי חשיבה.  כל עוד נתבונן בעצמנו ונחקור את עצמנו ללא חמלה ואמפתיה שנובעות מאהבה עצמית, נהיה תמיד מנוכרים ובורים לגבי האמת שלנו. לשווא ננסה להציג שאנחנו מצליחים להבין, אבל אנחנו לא מבינים. אי אפשר להבין לגמרי את העולם הרגשי כאשר פונים אליו רק באופן שכלי. שכל לא לגמרי מבין רגש. אהבה מבינה את הרגש ואת צפונותיו. אהבה יודעת אותו. אהבה היא חלק אותנטי בו.

אז כאשר המילה “אמת”  מעניינת אתכם,  כאשר האותנטיות שלכם מסקרנת אתכם, כאשר מסע אל תוככי הנפש שלכם מגרה אתכם, זכרו שאין אפשרות להתקדם הרבה ללא אהבה עצמית.  אהבה עצמית היא מדריך הטיולים הבכיר ביותר אל תוככי הנפש שלנו.  היא בעלת אישורי כניסה למקומות המסובכים והמורכבים ביותר והיא המגשרת בין חלקים בנפש שמתקשים להסתדר זה עם זה ומתבצרים בעקשנות כל אחד במקומו .

תנו לאהבה העצמית לשמש עבורכם משקפיים נכונות וכלי הרכב המועדף כשבכוונתכם להכיר את עצמכם טוב יותר. קודם כול אהבה עצמית משום שהאמת לא תתגלה בלעדיה. רק מרחב אוהב מאפשר לתכנים עמוקים לצאת החוצה בשלום. רק מרחב אוהב הוא מקום בטוח ומצע לטיפול מיטיב במה שנמצא בפנים. אהבה עצמית היא האמת, היא הדרך לאמת והיא אחד הכלים החשובים לריפוי האמת. כך זה עובד ופעמים רבות מדובר בפלא. האם ידענו כבר שאהבה היא אחד הניסים החשובים עלי אדמות ?

תרגול

לתת לעצמי הזדמנות נוספת ועוד אחת
לפעמים אנחנו רוצים דברים אך לא מצליחים להשיגם. לעיתים זה גורם לנו להתייאש ולחוש שלעולם לא נוכל לזכות בהם. לעיתים יש אשר תוספת אהבה עצמית תעזור בדיוק במקום הזה. לכן באהבה רבה אפשר להחליט שאנו נותנים לעצמנו הזדמנות נוספת,  ואם יהיה צורך, בעוד אחת.

ואם לא הצלחנו, נגיב באהבה רבה
פעמים רבות דפוסים שליליים נשמרים בגלל פרשנות עוינת שלנו את עצמנו. אם ניסינו שוב ושוב ולא הצלחנו, ננהג בדרכה של אהבה עצמית: נחמיא לעצמנו על הניסיון, נחבק וננחם את עצמנו על אי ההצלחה ונתחיל להכין את עצמנו לניסיון הבא.

ואם הצלחנו, נגיב בדרכה של אהבה עצמית
ככל שנאהב את עצמנו יותר, כן נוכל להכיל יותר הצלחות ובזאת נזמן הצלחות נוספות להגיע אל חיינו. אז אם סוף סוף הצלחנו במקום שבעבר נכשלנו, נברך את עצמנו באהבה, נחייך חיוך רחב וגאה מול המראה ונמשיך קדימה, אל האתגר הבא .

 

פרק 19: הדברים הנהדרים שמבקשים לבקוע ממך

אחד הדברים המורכבים ביותר הוא לגרום לאדם להכיר לעומק את הדברים המיוחדים,  היצירתיים,  החד-פעמיים והמשמעותיים שקיימים בתוכו מאז ומעולם .

לרוב האנשים אין זה פשוט כלל להכיר בעובדה שיש בהם דברים נהדרים שמבקשים לבקוע מהם, להתבטא ולהשפיע לטובה על הסביבה, באמצעות הביטוי האותנטי והמיוחד שלהם .

מדוע אנשים רחוקים מהכרת המופלא שבתוכם?

ודאי כבר ניחשתם – הם לא מספיק אוהבים את עצמם .

כמו כן ישנם גורמים נוספים שיוצרים הלך רוח שבו אדם מתרחק מהכרת הפוטנציאל הגלום בו. הרגל תרבותי מושרש להיעזר במוח השמאלי באופן מוגזם פיתח ביקורת עצמית מופרזת שמצמצמת את האדם לתפיסת מציאות שבה הגישה לדמיון, לפנטזיה, לאינטואיציה וליצירתיות הטבעית מוגבלת ואף נתפסת כלא אמינה ולעיתים אף כמסוכנת ולא רצינית.  הביקורת העצמית דורשת מהאדם לא לטעות, להסתכן פחות ולא להישען על מה שאי אפשר להסביר באופן הגיוני וסדור .

בעקבות זאת, ברמה התרבותית והאישית אנחנו מתוכנתים לראות את עצמנו אנשים ממוצעים ורגילים שאמורים להתנהג ולחשוב פחות או יותר כמו האחרים. מנגד, חשיבה מקורית ויצירתית שנשענת על דמיון ופנטזיה ,העשויה לשמש ערוץ נוח לבטא את מה שמבדיל אדם מאחרים נדחקת הצידה ואינה באה לידי ביטוי ככלי שיש לעבוד איתו, להסתמך עליו ולפעול לאורו .מכאן נוצרו ההנחות השגויות שיש רק מעט אנשים מוכשרים ויצירתיים לעומת הרוב ה”ממוצע”. כך זה קורה במקום שבו אנחנו מאולפים להרגיש פחות,  לעוף בדמיון ובפנטזיה פחות,  וכמעט לא להרשות לעצמנו להיות שונים, משונים ומקוריים .

כאשר אהבה עצמית הולכת ומתפתחת, אנחנו לומדים בהדרגה ובאיטיות לשחרר את עצמנו מהמחסומים שבנינו מפני עצמנו ומפני מה שמוביל אותנו למרחבים מיוחדים ומייחדים.  אהבה עצמית מרשה לנו להיות כל מה שאנחנו רוצים להיות,  ואינה מגבילה אותנו או מנסה לתקן אותנו כאשר אנחנו נודדים לפנטזיה שבהתחלה יכולה להיתפס כלא אפשרית ולא מעשית.  אהבה עצמית מסייעת לנו להתרחק קצת ממה שההיגיון המוכר דורש מאיתנו לחשוב או לעשות. אהבה עצמית נותנת לנו את האישור להגיע אל הלא נודע שבתוכנו, לטייל שם כמה שנרצה, לראות, לחקור ולגלות נופים חדשים ומעניינים בתוכנו, ואף לשוב בשלום עם רעיונות ברורים לשלב את הדמיון עם צעדים מעשיים שמשנים את החיים .

אך אנחנו עדיין לא שם.

עלינו לעסוק בהנחת היסוד הגורסת שחלקים ניכרים במה שמייחד ומבדיל את האדם ועושה אותו משמעותי ואותנטי נמצאים במקומות שאנחנו נוטים לא לייחס להם דיוק או משמעות רבה לחיי היום-יום .

זה מבלבל מאוד כיוון שהדברים שאני מבקש להסביר אינם ניתנים להבנה בדרך הרגילה… מה שאני רוצה להסביר יכול להיקלט טוב יותר רק כאשר אנחנו שמים בצד את הכלים שבהם אנחנו בדרך כלל משתמשים כדי להבין ,לעבד ולבחון מידע. כלים מופלאים אלה הם חלק גדול מתהליכי הלימוד ,המחקר והחשיבה האנושית, אך הם מהווים מחסום כמעט בלתי עביר בדרך להכרת המופלא, השונה והמדהים בכל אדם, באופן חד פעמי ומרגש מאוד .

וכך זה עובד. ישנם דברים מופלאים שמבקשים לבקוע ממך. אולי לעיתים אתה חש בזה,  אולי לא.  אולי אתה חווה,  כמיהה ולחיים מתגמלים ,מסקרנים ויצירתיים יותר, כמיהה שמזכירה לך שיש בתוכך דברים שהמוח ההגיוני שלך מתקשה להכיר בדרכים הרגילות שלו.  הדברים מבקשים לבקוע ממך, אך כל עוד ההתייחסות אליהם סקפטית, ביקורתית והגיונית מדי,  ודורשת מראש הוכחה והסברים שמחברים למה שכבר מוכר וידוע ,הם יישארו עלומים וחמקמקים, וייתפסו לא אפשריים, לא מעשיים, לא חשובים ולא רלוונטיים לחיים השוטפים .

למעשה, כל מה שאתם קוראים כאן, כמעט ולא ניתן להוכחה בכלים מוכרים ורגילים. לכן עומדות בפנינו שתי אפשרויות:

א.  לתת סיכוי לתיאוריה הזו,  שגורסת כי בכל אחד מאיתנו שוכן גרעין ייחודי ויצירתי ששואף לביטוי אותנטי, ובתנאים מסוימים יכול להתגלות ולהתקיים בתוכנו. כלומר אנחנו יכולים לשמור על פתיחות ולהאמין בדברים הללו גם אם אינם ברורים כעת.

ב. לא להסכים להעמיק בדיון על מה שממילא לא מציג מספיק טיעונים מוצקים שהופכים את הנושא לסביר יותר .

הקונפליקט הזה בין מה שמובן וידוע לבין מה שמעורפל, חמקמק אך גם מרגש ומרתק, מעסיק את האדם משחר ההיסטוריה. זה מתח מאז ומעולם בין מה שקיים לבין מה שטרם התגלה, בין מה שנחשב נכון לבין מה שמאתגר אותו ומחולל בו מהפיכות,  בין השמרנות שבתוכנו לבין ההרפתקנות והיצירתיות שנמצאים בנו .

אם אתה מרגיש צביטה בלב למשמע הביטוי “הדברים הנהדרים שמבקשים לבקוע ממך”, אזי לא עומדת בפניך שום ברירה ואין למעשה שום דילמה .כדי להמשיך ולחקור באופן מעשי ומועיל את ההתרגשות שמתעוררת בך ואת הכמיהה לממש מה שלא תמיד ברור אך קיים, אין שום דרך אחרת מלבד האופציה ההרפתקנית, המרדנית, שוברת המוסכמות והמוכנה באופן זמני להסתכן סיכון תודעתי כדי להגיע למקומות בלתי אפשריים.  אל דאגה ,אנחנו לא מתבקשים לזנוח את הכלים הקוגניטיביים האדירים שהתפתחו בתודעה האנושית במשך מאות שנים. אנחנו רוצים רק להוציא אותם למעין חופשה זמנית וקצרה, כדי שלאחר מכן אפשר יהיה לחברם לכלים חדשים .

וכאן נכנסת האהבה העצמית כדי לעזור לנו לעשות את המהלך הזה .אהבה עצמית יכולה להעניק למה שאולי טרם האמנת שקיים בך, את מידת האמון, ההכלה, התקווה והאמונה הנחוצים כדי שהם יגיחו ויצאו לאור .אהבה עצמית תהא בעבורך כמו אימא אוהבת שמאמינה בבנה ללא סייג גם כאשר הוא נכשל וגם כשהוא מדבר על חלומות ומשאלות שנשמעים תחילה מוזרים והזויים. אהבה עצמית תסייע לך להתעלות מעל להרגל של הישענות על מה שהגיוני ומקובל, ולהקשיב באופן אוהד ותומך למה שרוצה לבקוע ממך באופן יצירתי, ייחודי ושונה מכל מה שאדם אחר עשה עד עכשיו .

וזהו המלכוד המרתק: כדי להתחבר טוב יותר למה שרוצה לבקוע מאיתנו ,אותו חלק ייחודי ויצירתי שנולדנו עימו כיצורים מתוחכמים נושאי DNA מסוים מאוד, וכדי להבין את החלקים האלה שבתוכנו וללמוד כיצד לעשות בהם שימוש,  עלינו לתת יותר אמון במה שנמצא במקומות הלא ברורים כמו פנטזיה,  כמיהה ותשוקה,  ופחות לסדר ולארגן אותם באופן הגיוני .אהבה עצמית היא המסלול שמוביל אותנו בסופו של דבר לזנוח לזמן מה את המגבלות, את האיסורים, את החששות והאזהרות, ולהגביר את החלקים הרגשיים,  הדמיוניים והמוזרים שבתוכנו,  ואט אט להפוך אותם לכלים מעשיים שיכוונו אותנו אל המקומות שאליהם לא ניתן להגיע בדרך כלל .קודם כול עלינו לאהוב, ורק אחר כך נוכל להבין. האם אנחנו מוכנים לסדר החדש הזה שמכיל קודם אהבה ולאחר מכן הבנה ?

תרגול:

לחבק את הטראומה 1
כל אדם חווה טראומות שאותן הוא זוכר: השפלה, יחס לא תקין ,פגיעה, התעלמות ועוינות. לאהבה עצמית יש תפקיד חשוב בריפוי פצעים אלה. איזה אירוע מהעבר עולה בך כעת ותוכלי להזרים אליו כמות הולכת וגדלה של אהבה עצמית?

לחבק את הטראומה 2 
עצמי עיניים ודמייני את עצמך באותו אירוע קשה ולא נעים. דמייני כיצד צינורות רבים מתחברים לגופך מכל עבר. דמייני שדרכם העולם מזרים אלייך אנרגיה בצבע ורוד, אנרגיה של אהבה ששוטפת לך את הגוף והנפש ללא הרף. נסי להישאר עם התמונה הדינמית הזו דקה-שתיים.

לחבק את הטראומה 3
כתבי מכתב מלא באהבה, בהערכה, בתמיכה ובאמפתיה למי שהיית אז, כשחווית את הטראומה הזו. התבטאי בשפע מילים שקשורות באהבה, בהבנה, בהכרה בכאב ובכוונה לתמוך באותה דמות במשך כל ימי חייכן .

 

פרק 20: האם יש לך אומץ לבטא את הלב שלך גם אם אחרים לא יאהבו את זה?

בפרק זה אעסוק באחד מאתגרי האהבה העצמית הגדולים ביותר, ואולי הגדול מכולם.  נקודה זו אינה מקבלת את תשומת הלב הראויה בגלל אי הבנה יסודית בנושא השפעת הסביבה על התפתחות האדם, צמיחתו וגורלו .הבנה מעמיקה של נושא זה בשילוב עבודה שמתמודדת כראוי עם התופעות הכרוכות בה, עשויות להוביל את האדם למימוש הנכון של האהבה העצמית וליישום שלה באפיקי מימוש עצמי, הצלחה והגשמת חלומות .

בין אם נרצה בזאת ובין אם לאו,  בין אם נודה בזה ובין אם נתכחש ,אנחנו מושפעים מאוד מהסביבה, מהמסרים שהיא מעבירה לנו, מהפידבק שמגיע אלינו, מהציונים שהיא נותנת לנו, מההתעלמות כלפינו או מתשומת הלב כלפינו,  מההכרה בנו או מהמחסור בה,  מהתחושה שאנחנו מובנים או מהתחושה שלא ממש רואים אותנו.  כל אלה משפיעים מאוד על סוגי הביטויים שלנו, על טווח ההעזה שלנו, על הקשר שלנו עם עצמנו ועל יכולתנו להפיק מעצמנו את הדברים המיוחדים רק לנו.

היינו מעדיפים לחשוב שהסביבה לא משפיעה עלינו עד כדי כך. היינו מעדיפים לחשוב שהכול תלוי רק בנו,  ואם נהיה מספיק נחושים,  אמיצים,  עקביים וחזקים – אף אחד לא יוכל לעכב את הגשמת החלומות שלנו. היינו רוצים לחיות בעולם שבו ביקורת מיותרת עוברת ליד האוזן שלנו ולא חודרת אל הלב, היינו רוצים לחיות במרחב שבו כל ביטוי או הערה שמגיע מהסביבה לא יוכל לערער באופן מהותי את הביטחון העצמי שלנו ואת האמונה בדרך האותנטית שלנו .

אך לא כך הם פני הדברים. אנחנו נמצאים תמיד במין רשת בלתי נראית של קשר עם העולם סביבנו. את הרשת הזו אי אפשר לקרוע או להעלים. לא ניתן לברוח ממנה ולא ניתן לבחור לא לשים לב אליה, גם אם אנחנו מספרים לעצמנו סיפור של אינדיבידואליות ושל חוסן מנטלי חסרי תקדים. כאשר העולם משתנה גם אנחנו משתנים, וכאשר אנחנו משתנים גם העולם סביבנו משתנה. תופעות אלה לא תמיד נראות מיד, ולעיתים אי אפשר להבחין בהן ברגעים הראשונים.  אנחנו מושפעים כי אנחנו חלק מקומפלקס שבו כפי שהפיזיקה הקוונטית הראתה כבר, הכול קשור בהכול, הכול כרוך בהכול ,הכול נוגע בהכול והכול מגיב להכול .

המוח האנושי,  ברמתו הרגילה,  מתקשה להבין מושגים אלה שיכולים להישמע קצת אזוטריים, הזויים או רוחניים מדי. וגם אם הדברים מתחילים כבר להתבהר מבחינה מדעית,  יהיה לנו קשה לגשר בין תחושת הנפרדות בין אדם לאדם, בין אדם לסביבה, בין אדם והעולם, לבין עדויות הולכות ומצטברות שאנחנו מחוברים זה לזה ולכל דבר סביבנו במידה רבה יותר מכפי שאנחנו מסוגלים לתפוס בחשיבה רגילה .

ומדוע כל זה מהותי לדיון הנוכחי? וכיצד אהבה עצמית נכנסת למשוואה הזו?

פשוט ולא מסובך: האנשים סביבנו, המסרים שהם מעבירים, התגובות שלהם, הבחירות שלהם, הדעות שלהם, ההרגלים שלהם, הבעיות שלהם ,ההצלחות שלהם, עיוותי החשיבה שלהם, הגבורה שלהם, האהבה שבהם – כל אלה ועוד, אינם נותרים רק אצלם אלא נודדים לסביבה, נוסכים השראה שלילית או חיובית בהתאם למה שהם מקרינים, וקובעים במידה לא מועטה מה יתרחש אצל אחרים ולהיפך .

על כן אנחנו מתווים חלק גדול מאמירותינו ומהבחירות הגורליות ביותר שלנו בהתאם לתגובה הצפויה של הסביבה אליהן. לשווא נדמיין שמדובר בהשפעה זניחה. לשווא נשלה את עצמנו שנוכל לעשות כל מה שעולה בדעתנו בלי להתחשב יתר על המידה במה שיאמרו, יחשבו או יניחו לגבינו. אנחנו חלק מגוף גדול שמורכב מביטויים של כל חלקיו,  כמו גוף שמורכב מכל איבריו וכל חלק וחלק בו קובעים במידה רבה את תפקודו הכולל ואת יכולתו לתפקד ולהתקיים .

אם כן,  מה נותר לנו לעשות?  אם אנחנו מסכימים שאכן אלה הם פני הדברים, האם יש טעם להתאמץ ולפעול כדי לאתר את הקול האותנטי שלנו אם לעד נהיה מושפעים ונתונים לחסדי המצב הכללי? איך נוכל להתמודד עם המסה האדירה הזו שמורכבת מאנשים שדומים לנו ומִִזרים לנו שמתנהגים וחושבים לגמרי אחרת מאיתנו, ואולי אף כך נדמה לנו, ירוד מאיתנו? אם החברה מסביבנו מקרינה עלינו את האנרגיה שלה, מה הטעם לנסות לשפר את עצמנו?

אהבה עצמית מספקת חלק לא קטן מהתשובות לשאלות החשובות האלה.  אהבה עצמית יכולה לשפר את האדם,  את הביטוי החיובי שלו ,את האופטימיות שלו,  את היצירתיות שלו ואת החיבור שלו למה שטוב ,מיוחד ומקורי בתוכו. אהבה עצמית מחברת את האדם אל החמלה שבו, אל התקווה, אל החסד ואל האמפתיה, תחילה פנימה ואחר כך גם אל הסביבה .אהבה עצמית מזכירה לנו,  וזה המסר העיקרי בנושא,  שאם אכן אנחנו מושפעים ומשפיעים,  כדאי לנו לבחור להשפיע על הסביבה באופן חיובי ,מעצם היותנו מיודדים יותר ורגועים בתוכנו .

אהבה עצמית מזכירה לנו להתחבר אל התשוקה הטבעית שלנו ולסמוך עליה, גם אם הסביבה, על הרגליה המיושנים, מפעילה עלינו את השפעתה הרגילה ובזאת מנסה לדכא את דרכנו למקום חדש ומרענן בתוכנו. אהבה עצמית לוחשת באוזנינו שיש טעם,  סיבה ומשמעות לכך שאנחנו שונים ולעיתים אף משונים, כיוון שככל שאנחנו מיטיבים להביט פנימה ולבטא החוצה את מה שאנחנו רואים, כך יותר אנשים יושפעו לטובה, גם אם לא ברמה מיידית,  משום שגם להם אין ברירה אלא לספוג את מה שאנחנו מבטאים. ההשפעה עובדת לכל הכיוונים, ואנחנו יכולים ואמורים לעשות כפי יכולתנו כדי לתרום את חלקנו הצנוע לשינוי חיובי שמתחיל בחלקת האלוהים הקטנה שלנו ומחלחל, בלי שנבין כיצד, לכל עבר .

נניח שאנחנו יוצאים מביתנו קצת ממהרים ומוטרדים, בדרך אל המכונית לקראת יום עבודה, סידורים, אחריות ומתחים. בדרך אל המכונית אנחנו רואים פועל ניקיון שמטאטא את הרחוב,  מביט בנו בעיניים מחייכות ואומר לנו “בוקר טוב”. ונניח כי אף שאנחנו ממהרים ויודעים שמחכים לנו לישיבה חשובה מאוד במשרד, אנחנו עוצרים לרגע, מחייכים ונרגעים לכמה שניות ומברכים את פועל הניקיון ב”בוקר טוב”. ונניח שבזאת עשינו לו את היום והוא עשה לנו את היום. אנחנו מברכים זה את זה וממשיכים בדרכנו המקורית.  האם יש סיכוי שבעקבות המפגש המקרי והקצר הזה יתרחשו שינויים חשובים לשנינו ולעוד אנשים? ברור שכן. כך זה עובד .

תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו משהו ממה שאנחנו רוצים להביא או לבטא .אפשר לומר שהם חלק מהמערך הכולל, חלק די מעצבן. הם שם כדי להזכיר לנו את מצב הסביבה. הם שם באופן מסוים גם כדי לכפות עלינו לאהוב את עצמנו מספיק כדי לא לוותר, כדי לגייס אהבה עצמית ואומץ שיסייעו לנו ,למרות ההשפעה הקיימת, להביא את מה שיש לנו ללא דיחוי .

אותו קומפלקס ענק ואין-סופי שמחבר את הכול להכול,  אינו רק מין רשת שגורמת לנו להיות כל הזמן משפיעים ומושפעים.  אותה מערכת מופלאה ובלתי נראית היא גם מרחב גמיש ודינמי בעל אפשרות בלתי נגמרת להתפתחות, לשינוי לטובה, לצמיחה ולהבראה .

כאשר אנחנו מטפחים אהבה עצמית ומביאים את עצמנו ממקום נקי ואמיץ יותר, למרות תגובות לא נעימות של חלק מהאנשים, אנחנו תורמים למערכת שאליה אנחנו שייכים להתפתח לטובה ולהתקדם.  כאשר כמונו אנשים נוספים מהלכים עם חיוך של אהבה עצמית, אומץ ותשוקה להביא את המיוחד שלהם, נוצרת קבוצה שאליה אנחנו משתייכים בלי שנדע, קבוצה שתורמת ליצירת מרחב בריא וידידותי יותר לכולנו. האם נעים לך להשתייך לקבוצה המיוחדת והמובחרת הזו? האם יש לך אומץ לחייך אל עצמך כדי להעצים את הקשר שלך לקבוצה שמשנה לחיוב את פני הסביבה? האם יש לך אומץ לומר את דבריך באהבה, גם אם מישהו יחמיץ פנים או יגלגל עיניים ?

מה האהבה העצמית שלך עונה לשאלות האלה ?

תרגול: 

יוכים למראה 5
כבר התרגלנו? במצב התקין והבריא ביותר, נחייך תמיד אל המראה בכל מצב ובכל תנאי, בכל מצב רוח ובכל מקום.  כך נוודא שהאהבה העצמית שלנו מתפתחת נכון. כיצד זה עובד אצלך עכשיו?

ואפשר גם לחבק את עצמנו מול המראה
הנפש זקוקה למחוות גלויות כדי להבריא את עצמה. אשר היא רואה אותנו מחבקים את עצמנו )מול המראה(, היא מתחזקת, מתעצמת ומתרגלת לעיקרון האהבה העצמית.האם תוכלי לעשות זאת עוד מעט )גם אם עשית זאת בעבר(?

ואפשר גם… לצחוק מול המראה!
בוודאי, זה רק יעשה אותנו שמחים יותר ולא פחות חשוב – ישפר מהותית את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. וזו, להזכיר לכולנו ,המהות העמוקה ביותר של אהבה עצמית. זה הקשר המיטיב שאנו בונים עם עצמנו .

 

פרק 21: האם ידעת שיש לך כישרונות מדהימים, באמת ?

זה אחד הנושאים המאתגרים והלא פשוטים שבאים עם כל תהליך עמוק שנעשה לגבי הקשר של אדם עם עצמו ובייחוד כאשר ההתמקדות היא באהבה עצמית ולא בשום דבר פחות ממנה .

כדי שנוכל לעסוק ביעילות בנושא הכישרונות המדהימים באמת שיש לכל אדם, נושא שהעיסוק בו עשוי לפתוח אפשרויות חשובות מאד ביכולות הביטוי והצמיחה האנושית, ברצוני להבהיר את ההבדלים המהותיים בין הביטויים “אהבה עצמית” ל”קבלה עצמית .”

הכרת ההבדלים בין שני מושגים אלה והשפעתם על הדרך שבה אנחנו מתייחסים אל עצמנו ואל מה שמרכיב אותנו היא מרכזית ביותר במסע להגברת אהבה עצמית ובתוכו הדרך שאדם עושה להכרה טובה יותר של מה באמת נמצא בתוכו ומה באמת יש באפשרותו לעשות עם זה .

לפני שנעסוק בנושא, הבה ננסה לחוש את זה. בואו נרגיש את הביטוי “קבלה עצמית”. ננסה לדמיין את עצמנו מקבלים את עצמנו ללא ביקורת וללא הסתייגות,  מקבלים כל דבר שאנחנו עושים,  חושבים,  בוחרים ומרגישים. מקבלים את הכול כמות שהוא, בלי שיפוטיות, בלי הערות, בלי צורך מידי לתקן ואפילו בלי לחוות דעה נחרצת. פשוט לקבל. לתת לדברים להיות. נסו לרגע להתחבר להלך הרוח הזה שנמנע מלהגיב או מהצורך לשפר ולהתאים לנורמות מסוימות. נסו רגע לקבל את עצמכם כפי שאתם, בשקט ובשלווה. להיות עם מה שיש וזהו .

וכעת, במעבר חד, נפנה ל”אהבה עצמית”. נסו כעת לא “לקבל” את עצמכם כפי שאתם, אלא ממש “לאהוב” את עצמכם בדיוק כפי שאתם. לא להתבונן ללא הערות, ללא תגובות וללא דעה, אלא ליצור בתוככם התבוננות אוהבת ומחבקת כלפי כל מה שאתם פוגשים בפנים,  כלפי המחשבות,  הרגשות ,המעשים, הבחירות בעבר ומה שיהיה בעתיד. לאהוב את הכול. לאהוב את כל מה שאנחנו, כל פרט ופרט בנו, כולל אלה שאנחנו מתביישים בהם ומעדיפים לא להזכיר אותם או לדבר עליהם. נסו לאתר כל פרט ופרט באישיות שלכם ,בעיקר את אלה הפחות נחמדים או רצויים. נסו לאהוב אותם. ממש לאהוב כפי שתאהבו את התינוק שלכם או אדם אחר שיקר מאוד לליבכם.  נסו לאהוב הכול, ללא מגבלה וללא תנאים. הכול .

ודאי שמתם לב להבדלים, לפחות ברמת החוויה .

“לקבל את עצמנו”  כמות שאנחנו,  נחשב בתחומים טיפוליים אידיאל שראוי לשאוף אליו, והוא מצב שבו אנחנו מנסים לא להרגיש. פשוט לתת להכול להתקיים בלי שתתפתח בנו תגובה רגשית כלפי נושאים אלה ואחרים .זה מצב שמנסה להישען יותר על המוח השמאלי שלנו תוך נטרול הזרימה הרגשית באופן זמני, כדי למנוע מעצמנו יחס שלילי או יחס לא מקבל של חלקים כאלה או אחרים בתוכנו .

“לאהוב את עצמנו”,  לעומת זאת,  מבטא עמדה פעילה יותר מבחינה רגשית,  עמדה שמגיעה יותר מהמוח הימני שלנו,  עמדה שיוזמת תגובה ברורה, נחרצת ולא מתחמקת, תגובה של אהבה שתביא איתה גם תגובות דומות כמו חמלה, אמפתיה ורצון לחבק ולהכיל .

לכאורה יהיה לנו פחות מסובך ופחות מאתגר לקבל את כל מה שיש בתוכנו ללא שיפוטיות וללא שום תגובה רגשית, בעיקר את החלקים שאנחנו תופסים שליליים, לא ראויים, מביישים ולא מתאימים לתפיסת עולמנו. לכאורה ,לאהוב את החלקים האלה עלול לגרום להתנגשות ערכים בתוכנו,  איך נוכל לאהוב את החלקים האלימים, העוינים, המניפולטיביים והפחדניים אצלנו, ומדוע שנאהב את מה שברצוננו לצמצם ואם אפשר אפילו להעלים מחיינו?  איזה מסר אנחנו מעבירים לעצמנו ולסביבה אם אנחנו בוחרים לאהוב את החלקים הלא סבלניים, האגרסיביים והמבוהלים שבתוכנו? הרי לכאורה אם נאהב את החלקים האלה הם רק יתקבעו ויתעצמו, לא ?

ובכן,  העימות האפשרי בין שתי הגישות האלה הוא אחד הנושאים שמשקפים את הבחירה ואת הצומת שממנו מתפצלים לדרכים שונות. כאשר אנחנו בוחרים לקבל את עצמנו יותר מאשר לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו ,אנחנו מוותרים על האפשרות להשתמש ברגשות שלנו כחלק מהתמודדות עם מי שאנחנו ועם מה שבתוכנו. וכאשר אנחנו בוחרים לאהוב את עצמנו ,אנחנו מוותרים על האפשרות להתבונן באופן הגיוני ורגוע במה שיש בתוכנו ,תוך השקטת הזרמים הכאוטיים של המערכת הרגשית הלא צפויה שלנו.

ואפשר כמובן לנסות את שתי הגישות יחדיו, לאהוב את עצמנו ולקבל את עצמנו בו זמנית, אך ניסיון זה עלול להיות מאמץ מורכב ומבלבל מדי .

וסוד קטן, ואולי החשוב מכול: אהבה עצמית מכילה את הקבלה העצמית .

כשאוהבים אז מקבלים,  אך לא להיפך.  אפשר בהחלט לקבל בלי לאהוב .עמדה זו מנסה להיות ניטרלית ולא מעורבת,  אך גם כזו שלא מאפשרת לגוונים רגשיים להשתתף בחוויה ובהתמודדות.

ולמה כל זה חשוב לנו עכשיו, כאן?

כיוון שרק כאשר נבחר בעקביות ובנחישות באהבה העצמית,  נוכל אט אט לחבור אל ההבנה שיש בנו, בכל אדם באופן אישי וייחודי, כישרונות מדהימים ומסוימים מאוד,  כישרונות שללא אהבה עצמית והתפעלות עצמית, לעולם לא יגיחו אל אוויר העולם, לעולם לא יקבלו הזדמנות ובמה ,לעולם לא ייושמו ולעולם לא יצטרפו אל הדרך שבה אנחנו חושבים, עושים ,עובדים, מקיימים יחסים ועוד .

קבלה עצמית אינה משאירה מקום להפתעות כי היא לא מצפה לזאת .קבלה עצמית היא סוג של ניסיון לעצור את כל המערכת הפנימית, להקפיא אותה ולמנוע ממנה להתקיים מתוך זרימה של חיותּ ותשוקה. קבלה עצמית אינה מאפשרת לנו להתחבר אל המופלא שבתוכנו, אל המוזר, אל המצחיק ,אל המקורי ואל המפתיע. קבלה עצמית יש בה מין ההסתייגות והזהירות ,וחסרים בה האומץ והמעוף של האהבה העצמית.

כאשר אנחנו מתרגלים להלך רוח של אהבה עצמית, החיים הופכים לסוג של הרפתקה מסחררת ולא צפויה. ככל שאנחנו אוהבים את עצמנו יותר ,החלקים בתוכנו שקשה לנו לקבל אותם ולהזדהות עימם, מקבלים הזדמנות להתרכך,  להתמוסס ולהפוך לחלק לגיטימי באישיות שלנו.  ככל שאנחנו אוהבים את עצמנו יותר, אנחנו חוששים פחות לפגוש כל דבר בתוכנו וכל דבר שמוביל אותנו לגלות מה שבעבר היה כמוס ומודחק, ומה שעושה אותנו יצורי פלא ולא רק אנשים שקמים בבוקר,  מבצעים את עבודתם ובלילה חוזרים לישון .

ככל שתתחבר אל ליבך יותר, הוא יספר לך את הסיפור האמיתי והמוזר לגבי הכישרונות המדהימים שלך. יש לגלות כל כך הרבה בפנים, במין מסע אין-סופי של קילוף מחסומים ומגבלות שפיתחנו בתוכנו במהלך השנים. אם תנסה רק להירגע ולהתאזן, ואז לקבל את מה שיש בפנים ללא מעורבות של אהבה והתפעלות מעצמך, לא תגלה דבר, ואולי תזכה בכמה רגעים של שקט רגשי שיחלפו די מהר ברגש חדש שיצוץ ויעקוף את חומת הקבלה העצמית שניסית לבנות. הרגשות חכמים יותר מאיתנו, וכל עוד ננסה להכתיב להם סדר יום נגלה בהמשך שפעולה כזו אינה תקפה לגביהם.

ניצוץ אלוהי קיים בכל אדם.  אתה רשאי לא להאמין לתפיסה הזו ,אם תרצה. אך אם ליבך מאותת לך שיש משהו בדברים אלה, ושגם בך יש כישרונות מדהימים שעשויים לספק אותך מאוד כשהם יתבטאו, גם אם לא ברור לך לגמרי מהם או מהי דרך פעולתם, לא נותר לך אלא לבחור במסלול של יותר ויותר אהבה עצמית. אותם חלקים יוצאי דופן שבתוכך, כאשר יבחינו שהסביבה הפנימית מכילה יותר אהבה מאשר בעבר, יחושו בטחון ונוחות לבוא לידי ביטוי ולהשתתף במשחק החיים שלך. האם אתה מוכן אליהם ?

תרגול:

לאהוב את כפות הידיים שלך
הביטי בכפות ידייך במשך 60-30 שניות ברציפות.  נסי לראות בהן כמה שיותר פרטים והתבונני בהן מקרוב. האם תוכלי לפתוח את ליבך ולאהוב את כפות ידייך באהבה עזה, ללא תנאים או מחסומים?

לאהוב את כפות הרגליים שלך
מצאי זמן ומקום שבו תוכלי לשבת ולהתבונן בסבלנות וברוך בכפות הרגליים שלך. מה את רואה שם? איך שנות חייך מתבטאות בכפות רגלייך? האם תוכלי למקד את תשומת ליבך עכשיו באהבה מתגברת אל כפות הרגליים שלך שמחזיקות את כל גופך?

לאהוב חלק נוסף בגופך
לאהבה עצמית אין גבולות וגם אין מגבלות. אהבה עצמית פירושה להביא את בשורת האהבה לכל מקום בתוכנו, בנו, בגופנו וברוחנו. איזה חלק בגופך זקוק כעת לתשומת לב אוהבת במיוחד ?

 

פרק 22: למה אנחנו מסוגלים לגנות את עצמנו כל כך?

פרק זה ושני הבאים אחריו יעסקו בדרך בה אהבה עצמית מסייעת לנו להתמודד עם ביקורת עצמית מוגזמת.

אחד ההיבטים המורכבים, המרתקים והכואבים ביותר בתולדות האדם המודרני הוא היכולת הלא מבוטלת שלו לחיות בהלך רוח שפועל נגד עצמו .

על פניו הדבר נשמע פרדוקסלי, מוזר, מעורר תהייה והזוי. איזה אינטרס יש לאדם לפעול נגד עצמו? מדוע לו לגנות את עצמו, לבקר את עצמו בהגזמה ,להתייחס אל עצמו בשיפוטיות מיותרת ולעיתים אף לזלזל בעצמו, ביכולות שלו ובאפשרויות שלו להתמודד, להצליח, לשנות ולהתפתח ?

רוב האנשים שאנחנו פוגשים מצהירים שהם מאחלים לעצמם חיים נוחים, בריאים, מהנים ומספקים ביותר שאפשר לחוות במסגרת המגבלות הקיימות. לכאורה קשה להניח שאדם יאחל לעצמו עתיד עגום, כואב, מייסר או משובש .

ולמרות זאת, מדוע כמעט אצל כל אדם קיימת ביקורת עצמית מוגזמת שמסוגלת להגיע לדרגות גבוהות ביותר של גינוי עצמי,  הלקאה עצמית ,האשמה עצמית, אכזבה עצמית ורחמים עצמיים? כיצד קורה שאדם נעשה עוין כלפי עצמו ומתנהג בדיאלוג הפנימי שלו כשוטר קשוח ושרירותי שמתקשה לפרגן, להתגמש ולחוש חמלה כלפי עצמו?

כיצד קורה שבמקרים רבים אנחנו כועסים מאוד על עצמנו על שטעינו ,שגינו, נכשלנו, שכחנו, פספסנו או החמצנו, בלי שנביא בחשבון את היותנו בני אנוש עם לחצים ועם מגבלות רגשיות ואחרות?  מדוע קשה לנו כל כך לסלוח לעצמנו ולעומת זאת קל לנו למדי להוכיח אותנו ולנזוף בנו על שמשהו בנו התנהל לא כשורה, כביכול?

כל התיאורים האלה יכולים להישמע מוזרים ולא מובנים. כיצד נבנה בתוך האדם מנגנון יעיל, פעיל ועקבי שמצר את צעדיו, מחליש אותו, פוגע בדימוי העצמי שלו ומגביל את חופש הפעולה שלו? כיצד קרה שהאדם האינטליגנטי ,המוכשר והמפותח ביותר מבין יצורי הפלנטה נאלץ להתמודד באופן שגרתי וכמעט קבוע עם חלקים בתוכו שגורמים לו לחוש שמשהו,  באופן כמעט קבוע, לא בסדר אצלו ?

מבחינה פסיכולוגית תיאורטית אפשר לפתח כמה מודלים שינסו להסביר את התופעה המוזרה שבה אדם מצד אחד מצהיר על כוונתו לחיות חיים משמעותיים ומוצלחים ככל הניתן, ומהצד האחר פועל בתוכו מנגנון שבולם כמעט כל חלום או משאלה לשינוי,  לשיפור,  להתקדמות או להתפתחות .אפשר להשוות את התופעה למה שמכונה “סופר אגו” כפי שתיאר פרויד ,ומשם להמשיך ולחקור את הדרך שבה האדם נוטה לבקר את עצמו יתר על המידה .

אך זה לא המקום הנכון,  המתאים והרלוונטי למודלים תיאורטיים מורכבים שיסיטו אותנו מהדיון המרכזי ומהדרך החשובה הזו, דרכה של אהבה עצמית. כאן עלינו לבדוק את הקשר העיקרי בין אהבה עצמית לבין ביקורת עצמית מוגזמת ונטייה לא סבירה לגינוי עצמי. כאן עלינו להתמקד בתהליך הרגשי שיש לעבור כדי לשפר את חיינו ולהציב אותם במקום חדש שבו מערכת היחסים הפנימית מורכבת יותר מביטויי אהבה,  מחמלה ,מהתחשבות ומהבנה ופחות מביטויים שליליים שיש בהם מידה רבה של פגיעה עצמית.

אך לפני שנעמיק בקשר בין רמת האהבה הפנימית לבין רמת הביקורת הפנימית, כדאי להבהיר את מה שאינו מובן מאליו: במקרים רבים של גינוי עצמי, של ביקורת עצמית מוגזמת ושל שיפוטיות או הלקאה עצמית, אין בהם כמעט קשר מהותי עם האמת. אכזבה מוגזמת מעצמנו תוך דרישה עצמית שבפעם הבאה לא נשגה שוב, אינה מושתתת על המציאות הסבירה שבה האדם נוטה לטעות ונוטה לפעול מתוך עומס ,עייפות ומתחים. אי הכרת ההקשר האמיתי והלא מושלם שבו אנו חיים וחוסר סובלנות לתוצאות הלא נקיות הצפויות מראש הם סטייה מובהקת מהאמת וממה שבאמת מתרחש.

כמעט ואין מצב שבו אדם עובר באמת שינוי עמוק ומועיל בעקבות גינוי עצמי.  גינוי עצמי אינו עוזר לנו להשתפר ולתקן את עצמנו,  אלא בעיקר מחליש אותנו ומעצים תחושת אשמה.  לכן אנחנו לא יכולים באמת להתקדם ולייעל את ההתנהלות שלנו, אלא מה שיקרה הוא בדיוק ההיפך.  גינוי עצמי מוגזם יוצר אווירה מהוססת מדי,  אימפוטנטית ,מבוהלת ומתנצלת. אנחנו לא זקוקים לנזיפות רבות כשמשהו לא מסתדר .אנחנו זקוקים למשהו אחר שיעזור לנו באמת. אנחנו זקוקים יותר מכול לאהבה עצמית .

חוסר ההבנה בנוגע לדברים שיכולים לסייע לאדם להתקדם,  לצמוח ולהתמקד טוב יותר,  ותפיסת העולם המיושנת והנוקשה שגורסת,  ולא בצדק רב, שרק תגובה מרתיעה ומכאיבה מונעת כשלים עתידיים, הם חלק חשוב מאוד במעבר שאדם יכול לעשות לקראת חיים שבהם אהבה עצמית היא חלק גדול ומשפיע בחייו .

אדם פגוע מעצמו ומסביבתו אינו יכול לעשות את המעשה הנכון יותר ,המדויק יותר, היצירתי יותר או הגבוה יותר. אדם פגוע הוא אדם מתייסר ,מפוחד, משועבד לסטנדרטים בלתי אפשריים ומצומצם מבחינת הגמישות והיכולת לשנות,  להשתנות ולהתפתח.  אדם כזה ייתקל באותן בעיות ויחזור פחות או יותר על אותן שגיאות למרות אין-ספור גינויים עצמיים ותוכחה עצמית שכביכול יקראו אותו לסדר באופן חמור מאוד.

על השאלה “מדוע אנחנו מסוגלים לגנות את עצמנו כל כך?” נוכל להשיב:

משום שאנחנו לא מספיק אוהבים את עצמנו .

מחסור באהבה עצמית שממנו סובלים רוב האנשים, יוצר בנפש חלל ריק שאמור להתמלא בתוכן מפרגן,  תומך ומכיל,  ובמקום אלה תופסים את מקומם עוינות עצמית,  חשדנות עצמית,  חוסר אמון עצמי ונטייה להגיב בנוקשות ובחוסר גמישות במקרים שבהם דברים לא מתנהלים, כביכול או שלא כביכול, כשורה .

נקודה זו חשובה ומדגישה את מה שמוזכר בכותרת של ספר זה: אהבה עצמית, המחויבות הגבוהה ביותר. לא לשווא אנו מייחסים חשיבות רבה כל כך לאהבה העצמית ולמחויבות שיש לאדם המעוניין בחיים טובים יותר ,להעצימה, לפתחה, לטפחה ולהפוך אותה לעיקר התקשורת הפנימית.

וכך זה עובד: כאשר אנחנו לא מחדירים לתודעה ולשיח השוטף אהבה ועימה גם תמיכה, חמלה, אמפתיה, הכלה, סליחה עצמית, עידוד עצמי ,פרגון עצמי והגנה עצמית,  הולך ומתעצם הקוטב ההפוך:  יחס עוין,  לא מפרגן, לא מטפח, לא סובלני ואף לא מבין. אין חלל ריק. כשהטוב אינו נמצא בסביבה יצמח תחתיו הרע.  כאשר איננו מקדישים משאבים כדי להעצים אהבה עצמית וכאשר אנחנו מפקירים את המרחב הרגשי ולא נוקטים בו יוזמה לשיפור היחסים עם עצמנו, נקבל בתוכנו מציאות עוינת, לא סובלנית ,ביקורתית מדי ומגנה .

אהבה עצמית היא תפקיד והיא אחריות מהותית וכבדת משקל, משום שהזנחת המחויבות הזו עולה לנו במחיר יקר. במקום שננסה לתהות באופן הגיוני וקר מדוע נקלענו לדיאלוג לא נחמד עם עצמנו, ובמקום לַרַצות ללא הצלחה רבה את הביקורת העצמית המוגזמת,  מוטב שֶנְַאְֵ ן את עצמנו להדליק את האור ולהחדיר מרכיבים של אהבה עצמית לתוכנו. אם לא נעשה זאת ניאלץ לחיות במרחב פנימי שלא שונה הרבה מבית דין שדה שבו אנחנו נאשמים שוב ושוב בלי שניתנת לנו האפשרות להגן על עצמנו ואולי לצאת זכאים. זה קורה כשאהבה עצמית חלשה מדי. וכדי לשנות זאת – ככל שנפנים וניישם את המחויבות הגבוהה ביותר, עלינו לתרגל, ליישם ולנשום אהבה עצמית. כאן ועכשיו.

תרגול:

לרענן את הגבולות המגוננים עלייך
אהבה עצמית פירושה בין השאר הגנה עצמית. בדקי היטב ומתוך אהבה:  היכן בחייך חסרים גבולות ברורים ונחושים יותר כדי שאיכות חייך תהיה גבוהה יותר?

האם מישהו לוחץ עלייך לאהוב את עצמך פחות?
לעיתים אנשים חשים מאוימים כאשר מישהו קרוב אליהם מפגין אהבה עצמית. האם יש אנשים כאלה בסביבתך? אם כן, כיצד את מגוננת על עצמך מפניהם ומשגיחה שהאהבה העצמית שלך תישמר כערך גבוה ומהותי אצלך?

עם מי את מדברת על אהבה עצמית?
האם יש אנשים שאת יכולה לשתף ולהעמיק איתם בענייני אהבה עצמית?   סמני את האנשים שמשקפים את החלקים הבריאים והחזקים יותר אצלך.  אם חסרים אנשים כאלה בחייך זה מראה שאהבה עצמית טרם התפתחה אצלך לרמה שבה את יכולה להיות גאה בה ונינוחה איתה. זה יגיע מעצמו בהמשך .

 

פרק 23: ביקורת עצמית מוגזמת היא פחד ובאהבה נעלם הפחד

אחד הדברים המבלבלים ביותר בביקורת עצמית מוגזמת הוא התחושה שמדובר בקול הגיוני ונכון,  שלמרות דבריו הקשים הוא אומר מין אמת לא נעימה שמוכרחים לשמוע אותה כדי להשתפר, להשתנות או להשתחרר ממשהו.  אנשים רבים נתקעים במלכודת הזו של מפגש חוזר ונשנה עם הביקורת העצמית המוגזמת שלהם כשהם חשים שעליהם לספוג את ההערות ואת השיפוטיות שמגיעות מבפנים,  משום שהם משקפים לכאורה צדדים בוגרים, מעשיים ונכונים שמכוונים אותם לדרך שעדיין לא הצליחו ללכת בה, עקב חולשתם או אי ההבנה לגבי הבחירה בטוב.

אך כאמור מדובר רק בתעתוע, בבלבול, בהסחת דעת, בהטיית תשומת הלב ובהטעיה מושלמת. מדובר במין תעלול, מניפולציה פנימית של הנפש ,שהופך פחד עמוק לדברי ביקורת. פסימיות, סקפטיות וציניות הם היבטים שונים של ביקורת עצמית מוגזמת המבטאים פחד.  פחד להרגיש,  פחד להתמסר, פחד להסתכן, פחד לחוות כאב, פחד מפני התמימות, פחד מפני אכזבות, דחייה ועוד.

אנחנו לא באמת מבקרים את עצמנו ביעילות. כמעט ואין דבר כזה, ולראיה – רוב הביקורת שאנו סופגים מעצמנו, אינו הופך לפעולה פרודוקטיבית של שינוי והפקת לקחים, כדי שבעתיד לא יהיה צורך בביקורת הזו. אנחנו בדרך כלל נכאב את הביקורת, נתכווץ, נחוש שמשהו בנו לא בסדר, נרגיש אשמים ולא ראויים ונבטיח לעצמנו שבעתיד זה לא יקרה שוב. אך לשווא. זה יקרה ולא פעם אחת, המון פעמים.

כך קורה כאשר אנחנו מרשים לפחדים שלנו לקבל בָָּמָה מוגזמת ,בָָּמָה שמנצלת את ההיגיון שלנו באופן מזיק והופכת אותו למין קול מגנה שנשמע תמיד שהוא צודק ומותיר בנו תחושה לא נוחה,  לא זורמת ולא מאפשרת לנו לקום ולתקן את מה שהתקלקל או לשנות את מה שהתרופף .פחדים אינם אנרגיה שמובילה לפעולה מועילה.  פחדים מרחיקים אותנו מהדרך שתיטיב איתנו וגורמים לנו להישאר במין ערפל רגשי לגבי הכלים העומדים לרשותנו לריפוי עצמי, להבנה עצמית ולהסתגלות טובה יותר עם מה שעומד מולנו בהווה.

אין זה פשוט לסלוח לעצמנו ברוחב לב כאשר אנחנו טועים או נכשלים .לא פשוט להיות החברים הכי טובים של עצמנו כשהפרויקט שלנו מתרסק או כשהחברה שלנו מחליטה שהגיעה השעה ללכת מאיתנו. לא קל להתמודד באהבה וברוך עם כאבי הילדות שצפים בנו. לא פשוט להיות לבד, לא להצליח בעסקים, לא להתקבל למסלול הלימודים שחלמנו עליו ולגלות שגם אחרי שנים עדיין יש לנו אותו מינוס בבנק. לא קל בכל המצבים האלה ובמצבים רבים אחרים להיות התומכים הגדולים ביותר של עצמנו, החברים הנאמנים של עצמנו,  ההורים האוהבים והאכפתיים של עצמנו,  המשענת היציבה והבטוחה של עצמנו שאפשר תמיד להישען עליה כשקשה.

ומה יותר פשוט מזה? מה יותר קל כביכול?

להיות רעים ונוקשים אל עצמנו ברגעים כאלה ובעוד מצבים שבהם הדברים לא מסתדרים כפי שהיינו רוצים. זו כביכול ברירת המחדל שאליה התרגלנו ואותה אנחנו מפעילים בקלות רבה מדי ובתדירות גבוהה מדי כאשר נדמה לנו שנכשלנו או שאנחנו ראויים לנזיפה על שאנחנו לא נהדרים כפי שחשבנו שעלינו להיות. קל לנו לסגת אל המקום המכווץ, הפוחד, הפסימי והמתייאש,  מקום שבו אנחנו מפסיקים לקבל אחריות אמיתית ומועילה על חיינו. אנחנו נתקעים שם עם הביקורת, מספרים לעצמנו סיפור עד כמה אנחנו לא מספיק טובים ולא עוצרים רגע לתהות אם אנחנו עושים את הדבר הנכון והנחוץ לנו באמת .

אין אחד שלא חווה זאת בגרסה כזו או אחרת. אך מה שפעמים רבות אינו ברור דיו ולא מדברים עליו מספיק הוא שהמצב הזה הוא תולדה של פחד .כשאנחנו מפעילים על עצמנו ביקורת מוגזמת ומתירים לה להישאר ולומר את דברה בקול רם בלי שנסתור אותה,  אנחנו מתמסרים לפחדים שלנו ,מתמכרים אליהם ומשכנעים את עצמנו שאין ברירה אלא להישאר בתוך החוויה הלא נעימה הזו, עם כל דברי הגינוי שמתלווים אליה .

ברגעים כאלה בדרך כלל אנחנו לא שמים לב שהדבר העיקרי שנחוץ לנו ,שחסר ושנעלם מהנוף הרגשי שלנו הוא אהבה עצמית. כאשר אנחנו אוהבים את עצמנו אנחנו לא יכולים להיות רעים כלפינו. כך זה עובד, פשוט למדי .

כאשר אנחנו חווים אהבה אין מקום לפחד. אהבה ממלאת, פחד מרוקן .אהבה מעצימה, פחד מכווץ. אהבה מרחיבה, פחד מצמצם. כמה קשה לנו דווקא כשדברים משתבשים, להיות שם בשביל עצמנו, לתמוך ולעודד שיהיה בסדר בקרוב. כמה קל לנו, לעומת זאת, להתמסר לאכזבה ולקולות שלכאורה הגיוניים מאוד שמנסים לשכנע אותנו שמשהו באמת לא תקין אצלנו .

ביקורת עצמית מוגזמת מציגה בפני האדם הנאור והמודרני שמבקש לרפא את חייו ולהעצים אותם, שני סימנים עיקריים שמהם הוא יכול ללמוד כמה דברים חשובים על האופן שבו הוא מנהל את חיי היום-יום שלו.

הסימן הראשון הוא – אם בהווה יש ביקורת עצמית מוגזמת וטורדנית שנשמעת הגיונית מאוד בטיעוניה, במסרים שלה היא מתבלת חוויה רגשית של אשמה לצורותיה,  סימן שבזמן האחרון שכחנו קצת להשקיע אהבה בעצמנו. הביקורת בהווה פחות מספרת לנו סיפור קונקרטי על עניין מסוים שלא טיפלנו בו נכון ושדרוש בו שינוי, ריענון או תיקון, אלא יותר מציגה בפנינו את הכשל האמיתי, זה שלא נשים לב אליו, זה שיחמוק מתחת לרדאר ,כשל האהבה העצמית.

כאשר אין אהבה יבוא הפחד. אין אפשרות אחרת. החלל הריק שמותיר חסר אהבה עצמית מתמלא ולא יכול להישאר ללא תוכן. החלל הריק הזה מתמלא תמיד בדבר שלילי שקשור כך או אחרת בפחד.  זו המשוואה וכך עובדים הדברים בנפש האדם. אם אין השקעה בחיובי יצמח לו השלילי. אם אנחנו שוכחים לפרגן לעצמנו, לתמוך בעצמנו, להכיל את עצמנו ולהעריך את עצמנו, ניאלץ במהרה להתמודד עם גלי ביקורת וגינוי עצמי שהם תוצריו של הפחד שהתעצם במרחב שאין בו מספיק אהבה. זה הסימן הראשון: לא אהבנו את עצמנו מספיק לאחרונה וזו התוצאה.

הסימן השני – כאשר ביקורת עצמית מוגזמת מופיעה במלוא הדרה בהווה,  נגד כל המסרים הנשמעים בפנים כעת ונגד הקולות המשכנעים שמאשימים אותנו באופן אפולוגטי, הגיוני ורהוט שאנחנו באמת לא תקינים ולא נכונים, דווקא ברגעים אלה יש לעצור הכול. ממש להפסיק את הכול ,להתרחק מהסיטואציה ולחדש את פעילות האהבה העצמית ממש באותו הרגע. יש לעשות פעולה שתתמודד עם הטורנדו העכור שהפחד שלנו יוצר ,טורנדו שמציג את עצמו כביקורת נחוצה וחשובה שמטרתה לחנך אותנו ולהראות לנו כיצד לא עושים דברים. זה הסימן השני: עלינו עכשיו לעצור ולהעניק לעצמנו אהבה עצמית במקום להאמין לביקורת ולהתמסר אליה באופן שלילי .

זה אומץ אמיתי וזה המקום שבו אדם מתחיל לחולל שינוי עמוק בחייו .לא באמצעות תגובה שֶׁמְְּרצה את הביקורת ואת האשמה אלא על ידי הגברת המודעות לעובדה שמה שמנהל עכשיו את המצב הוא פחד, ועם פחד אפשר להתמודד רק באמצעות אהבה שממוססת אותו,  מרככת אותו,  מעלימה אותו ומחדשת את הפרספקטיבה האופטימית יותר.  התגובה המוחצת לביקורת עצמית מוגזמת היא מוזרה, פרדוקסלית ומשעשעת: חיוך למראה .אנחנו לא אשמים כל כך, אולי סתם פספסנו משהו. בדיוק במצב כזה נחוצה אהבה. כשמבינים זאת החיים עוברים למקום חדש .

תרגול

גאווה עצמית 1
גאווה עצמית על דברים ששימרת. האם את מספיק גאה בעצמך על דברים ששימרת והגנת עליהם כדי שלא ייעלמו או יתפרקו? השלימי בכתב את המשפט “אני גאה בעצמי על שלא איבדתי ”…12-6 פעמים ברציפות .

גאווה עצמית 2
גאווה עצמית על דברים ששחררת לפעמים לא קל לשחרר ולתת לדברים מסוימים ללכת ולצאת מחיינו, אך לעיתים זה הדבר הנכון לעשות. האם את מספיק גאה בעצמך על דברים ששחררת, גם אם היה קצת קשה ומפחיד בהתחלה? השלימי בכתב את המשפט “אני גאה בעצמי על ששחררתי את ”…12-6 פעמים ברציפות .

גאווה עצמית 3
על מה עוד את גאה בעצמך? אהבה עצמית מלמדת אותנו להיות גאים יותר בעצמנו. אנחנו זקוקים לזה, אנחנו זכאים לזה, זו הזנה רגשית חשובה מאוד.  השלימי בכתב את המשפט “אני ממש גאה בעצמי על ש ”…12-6 פעמים ברציפות  .

 

פרק 24: הביקורת העצמית היא השגיאה האמיתית, הידעת?

את הנושא הזה לא קל להסביר באופן הגיוני, אך הכרחי לנסות ולקדם את ההבנה בעניין הזה. מה שבסופו של דבר יוצר את התפיסה המלאה של העקרונות שיובאו להלן הוא ההתפתחות הרגשית שנובעת מהגברת אהבה עצמית ומביסוסה בחיי האדם.

אחד הדברים העיקריים שבהם הביקורת העצמית שלנו עסוקה מאוד הוא השגיאה, הטעות. הביקורת העצמית המוגזמת מציגה בפנינו בצורה לא נעימה את מה שהיא תופסת כטעויות שעשינו בעבר ומדריכה אותנו כיצד יש להימנע מטעויות דומות בעתיד. העיסוק של החלק הזה בתודעה שלנו הוא גדול מאוד ונראה כאילו תפקידו להזהיר אותנו כל הזמן ולמנוע מאיתנו את מה שנתפס לא נכון, לא מדויק ולא מקובל.

יתרה מזאת,  הכרחי לציין את האווירה שיוצרת הביקורת העצמית המוגזמת,  משום שהיא המרכיב החמור בנזק שהיא מחוללת.  הביקורת העצמית המוגזמת אינה משמשת לנו מורה מועילה שמתווה לנו דרך נכונה לצעוד בה. השיטות שבהן היא נוקטת – נזיפות ויצירת אווירה של חרדה וחשש מפני יוזמה ספונטנית או לקיחת סיכונים אינן שיטות שמעודדות שינוי ולמידה אלא בעיקר יוצרות תחושה של צמצום ודימוי עצמי פגוע .הביקורת העצמית המוגזמת לא מסוגלת לעזור לנו משום שהיא מציבה אותנו במקום משותק, מבויש ופוחד .

וכך, בלי שנשים לב, אותו מרכיב שמבקר אותנו כל כך ושמשגיח עלינו תמיד ושלכאורה מטרתו לחסוך לנו טעויות ומשגים,  יוצר בעצמו את השגיאה הגדולה ביותר,  שגיאה שאפשר לתקן באמצעות אהבה עצמית וכלים נוספים, וזאת רק לאחר תרגול ממושך ושינוי תודעתי. עד שהשינוי התודעתי יתחולל קיימת בתוכנו שגיאה שגרתית שיקשה עלינו לזהות באופן שוטף ולהצביע עליה. שגיאה זו משפיעה במישורים רבים וקובעת תפיסת מציאות מצומצמת, מפוחדת וכזו שמסוגלת פחות להניע שינויים ,לשפר את מה שקיים, לשחרר את מה שתקוע ולבנות דברים טובים יותר ממה שיש כעת .

אין זה פשוט לתפוס שאנחנו חוזרים בדיוק על אותה שגיאה מדי יום ביומו,  ובייחוד כשאנחנו מאמצים את ראשנו בשאלות איך לא לעשות טעויות ואיך לא לקלקל את מה שיש.  לא קל להצביע על חלק מוכר כל כך ויום-יומי בתודעתנו,  חלק שנשמע הגיוני,  אחראי ושקול,  ולהציג אותו כשגיאה המרכזית וכזה שכדאי למצוא דרכים לצמצם את השפעתו ואת נוכחותו.  האם אנחנו מוכנים לשינוי האמיתי,  לפרידה מהביקורת העצמית המוגזמת ?

זו בדיוק הנקודה הקובעת שמייצרת את המציאות הבריאה והמועילה יותר, זו שהופכת את המושגים המוכרים לנו ביחסים עם עצמנו ושקובעת סטנדרטים חדשים, שמנהלת ביד רמה האהבה העצמית המתגברת שלנו .

וכך זה עובד. ככל שאנחנו מתחברים יותר לאהבה עצמית אנחנו מבינים כי מה שנחוץ לנו יותר מכול הם תמיכה, אמון, פרגון, עידוד, אמפתיה ,הבנה, הכרה, הכלה ואומץ לשנות ולהתפתח. ככל שאנחנו לומדים לחשוב במושגים של אהבה עצמית אנחנו פחות ופחות מוכנים לסבול את הגינויים העצמיים והחיצוניים וכן את הלחצים המוגזמים שמגיעים הן מבפנים והן מבחוץ .

ככל שאנחנו מפנימים את אמות המידה של אהבה עצמית אנחנו נעשים פחות סובלניים כלפי כל מה שאינו קשור אליה או כלפי כל מה שאינו עוקב אחרי הדרך שלה. כשאנחנו אוהבים את עצמנו יותר, כבר אין לנו סיבה או אפשרות לפעול נגד עצמנו ולמנוע מאיתנו את כל הטוב האפשרי עבורנו. כאשר זה קורה אנחנו מזהים, וזה יכול להיות זיהוי דרמטי מאוד ,שהשגיאה הגדולה ביותר שאנו נוהגים לעשות היא להקשיב לביקורת המוגזמת ולהיכנע ללחציה .

כדי לתפוס,  להבין ולהפנים את המושגים האלה עלינו לעבור,  בדרך כלל, שינוי עמוק. התפיסה החברתית המקובלת התומכת יתר על המידה בשימוש בביקורת בשלל נקודות ותהליכים בחיי האדם,  נוטעת בנו את ההרגל הבעייתי של הרשאה נרחבת לביקורת הפנימית לבדוק אותנו ולתת לנו ציונים והערות בכמות שאינה מוסיפה לנו כלים לשיפור או להתקדמות ,אלא דווקא מקבעת אותנו באותו מקום בדיוק,  בעודנו מתכווצים בתוך תחושה של החמצה.

אהבה עצמית היא הכלל, היא היסוד, היא הדרך, היא המשענת, היא המורה והיא הכיוון.  אין הצדקה לשום סגנון אחר של מערכת יחסים עצמית. אין שום תועלת בגינוי עצמי או בהערות חוזרות ונשנות שגורמות לנו לחוש שמשהו לא תקין או לא פועל נכון אצלנו. השקר החוזר שגורם לנו לחוש שאם איננו מצטיינים, ואם אנחנו בינוניים בתחום מסוים )כמו רוב האנשים כמובן(, אז אנחנו לא באמת נחשבים או חשובים, מטשטש את האמת ואת הייחודיות שלנו וגורם לנו לתפוס את המציאות באופן מעוות ואף לא אחראי .

בעולם של אהבה עצמית למושג כמו “בינוניות”  אין ערך ואין מקום .בעולם של אהבה עצמית עצם העובדה שאדם מנסה, משתדל, מחפש ועושה כפי יכולתו היא היא ההצטיינות האמיתית והיא היא הדבר שאמור להיות במרכז תשומת הלב של האדם: שהוא באמת ובתמים ראוי להערכה ולפרגון על כל מאמץ, ניסיון, יוזמה, התנסות ובחירה. ועד כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, הוא כלל לא. אנחנו נוטים לחזור על אותה שגיאה יסודית וטרגית בלי שנשים לב לכך:  אנחנו נכנעים למרותה של ביקורת עצמית מוגזמת שמסתירה מפנינו את האמת לגבי ההישגים האמיתיים שהם מנת חלקנו יום יום ולעיתים אף שעה שעה .

אין שום תועלת בסגנון חיים שבו הדימוי העצמי נפגע לעיתים קרובות .אין שום תועלת בסגנון חיים שבו אנחנו מקבלים יותר מדי דין וחשבון על מה שלא עשינו נכון ומעט מדי מידע על מה שכן עשינו טוב וראוי, שהפך כנראה למובן מאליו .

אין זה פשוט להיות אדם בוגר ואחראי במרחב ובזמן שבו אנחנו חיים .הדרישות השוטפות מכל אדם הן רבות ולעיתים בלתי אפשריות. לא קל להיות הורה, להיות מנהל, להיות עובד, להיות שכן, להיות אזרח, לעמוד בתשלומים ובמיסים, להתמודד עם המתחים המשפחתיים והסביבתיים ,לספוג את חוסר הצדק ואת חוסר ההתחשבות במגוון מקומות, וכן לספוג את המתח, את הסכנה ואת המפגעים האפשריים בכבישים ולעיתים אף בתוך הבית. עצם חיינו וההתמודדות איתם, כולל ההצלחה להוציא מהם מדי פעם טעם מיוחד ושמחה, ראויים לשבח ולהתפעלות. זו האמת .

אדם לא צריך להיות מספר אחת בכל נושא כדי שיהיה זכאי לפרס מפעל חיים. עצם היותו כאן ועצם השתדלותו לעשות כמיטב יכולתו זה כבר הישג ניכר. את זה הביקורת העצמית המוגזמת לא תאמר לנו. את זה האהבה העצמית תבשר לנו. כבר הצלחנו. כבר עשינו את זה. נוכל כמובן לעשות עוד ולשפר את הקיים אך לא מתוך גינוי חוזר, חסר סבלנות ותובעני, אלא דווקא מתוך הערכה ופרגון על מה שיש, על מה שהספקנו, על מה שנגענו בו ועל מה שהשפענו עליו.

ושלא יהיה ספק:  הביקורת העצמית המוגזמת לעולם לא תדע שובע .אי אפשר לַרַצות אותה או להרגיע אותה. היא תמיד תמצא סיבה לגרום לנו לחוש אי נחת. אין זה משנה מהם ההישגים שלנו או לאיזה מקום נגיע בדירוג. עד שלא נעזור לאהבה העצמית לתפוס את עיקר החלל ועד שלא נבין שביקורת עצמית מוגזמת היא השגיאה הגדולה ביותר והיא הסיבה לבעיות ולמצבי התקיעות שלנו, נהיה עבדים לגחמות שלה. ביקורת מוגזמת היא שגיאה. אהבה עצמית היא התיקון. המוח לעיתים לא מבין את זה, אך הלב יודע היטב במה מדובר. ואותו לב מוכן ומזומן לסייע לנו להשבית את השגיאה המסורתית הזו וללמוד ליהנות יותר ממה שיש כעת, מתוך אהבה גדולה וכנה לעצמנו.

תרגול:

חוזה אהבה עצמית 1
כתבי חוזה אהבה עצמית סמלי וחתמי עליו.  בחוזה תתחייבי להשתדל לעשות בשנה הקרובה דברים למען עצמך.  שלבי את הביטוי “אהבה עצמית” בטקסט של החוזה .

חוזה אהבה עצמית 2
החוזה השני שתנסחי ותחתמי עליו הוא חוזה שבו תתחייבי להשתדל לא לעשות בשנה הקרובה דברים מסוימים, מתוך הכרה ממה שחשוב לך להימנע. שלבי את הביטוי “אהבה עצמית” בטקסט של החוזה.

חוזה אהבה עצמית 3
החוזה השלישי שתנסחי ותחתמי עליו יתמקד בשפה שבה תתבטאי כלפי עצמך מעתה ועד עולם. התחייבי להשתדל לדבר אל עצמך כמה שיותר בטון מתחשב,  רך,  מפרגן,  סולח,  מכיל ואוהב.   שלבי את הביטוי “אהבה עצמית” בטקסט של החוזה.

 

פרק 25: המניע הראשי שלך: בריאות הנפש שלך. לא לשכוח לעולם!

אחד מהתחומים הבולטים בעשרות השנים האחרונות שצבר תאוצה ושינוי תודעה מרשים מאוד הוא הניסיון האנושי לחיות חיים בריאים יותר.  בדרך כלל הכוונה לשפר את בריאות הגוף,  ופעמים רבות נפרדת לחלוטין משיפור בריאות הנפש שמעורבת בבריאות הגוף, משפיעה עליו וקובעת במידה רבה את יכולתו לתפקד, להתקיים ולהגיב נכון .

היום מדברים הרבה על “אוכל בריא”.  הנושא הזה נעשה רחב כל כך עד שאנשים לעיתים מבולבלים ונבוכים לאור מידע משתנה ולפעמים אף סותר את עצמו לגבי המזונות שראוי לצרוך.  רבים כורכים את בריאות הגוף שלהם באופן כמעט בלעדי באוכל שמגיע לפיהם. אחרים מתמקדים בפעילות גופנית שהם תופסים כבריאה או כמבריאה,  בטיפולים שונים שהם נהנים לקבל, במגוון סדנאות לניקוי וכן הלאה .

על תופעה זו שמודעת יותר לקשר בין האוכל שנכנס לגוף לבין בריאות הגוף, אפשר רק לברך .

אך האם האדם באמת קונה לעצמו חיים בריאים יותר כאשר הוא מתמקד בגוף בלבד? האם חיים ללא אהבה עצמית יכולים להיחשב חיים בריאים? האם העובדה שבהיעדר אהבה עצמית, צומחת עוינות עצמית – מרמזת על פגיעה אפשרית במערכת החיסון ובעמידות הגוף והנפש למפגעים ולשינויים פוטנציאליים?

בריאות הנפש שלך,  זו שאינה קשורה ישירות למנהגים או לבחירות הקשורים בגוף, קובעת את הבריאות שלך הרבה יותר מכפי שאפשר לתאר .בריאות הנפש שלך,  בעיקר אם יש בך מוטיבציה להעמיק את המודעות העצמית ואת יכולת ההבעה הייחודית שלך, היא המרכיב החיוני והמהותי ביותר שנחוץ לך. בהיעדר בריאות נפשית כל הפעולות, הסדנאות, הטיפולים והמושגים החדשים שייכנסו לשפה לא יעניקו לך את הדברים הטובים שביכולתם לתת .

הבריאות הנפשית שלך היא התנאי היסודי לכל מה שתרצה לקבל או לעשות. הבריאות הנפשית שלך היא זו שתקבע את יכולתך לצמוח, לחולל שינויים, לבחור, להחליט החלטות חיוביות ולעמוד מול קשיי החיים באומץ וללא צורך לברוח להעמדת פנים או להכחשה שדבר מהותי לא קורה.

ומהי אותה בריאות נפשית?  כיצד אפשר להעריך שהנפש שלך בריאה ומתפקדת באופן הנכון והמתאים לה ולך? זו שאלה שעלולה לבלבל ורצוי לתת עליה את הדעת במסע שמתמקד באהבה עצמית ובכל מסע של התפתחות התודעה האנושית. מהי הבריאות הנפשית שלך וכיצד אפשר לאפיין אותה – הן שאלות שראוי מאוד לשאול, לתהות לגביהן ולחקור אותן, משום שחלק מהמושגים הקשורים בהן עשויים עם השנים להשתנות בהתאם לערכים ולצרכים המשתנים שלנו.

עלינו להתמודד עם מה שאנו חושבים על המושג “בריאות הנפש .”

רבים קושרים את בריאות הנפש עם פסיכיאטריה ועם פסיכולוגים ומתפתים לחשוב שכל מי שאינו “בריא בנפשו” הוא אדם עם בעיה חמורה ,כלומר “משוגע”. אנחנו נוטים להירתע מבדיקה לעומק את מידת הבריאות הנפשית שלנו. אנחנו מתקשים לכמת ולהעריך אותה לכן אנחנו מסתפקים ביצירת קטגוריה גסה בין האנשים החריגים מבחינה רגשית שהבעיות בולטות מאוד אצלם ומצריכות התערבות רבה, לבין האחרים, בוודאי כולל אותנו, שנמצאים איפה שהוא בספקטרום של ה”נורמליים.”                                      

כאשר אנחנו מתרגלים לחשוב,  להתבטא ולפעול בחסות אהבה עצמית וכאשר אנחנו מעיזים ליישם אהבה עצמית ולחפש אותה במקומות רבים בחיינו,  אנחנו גם מטפחים את האומץ להתבונן מקרוב במה שכנראה לא בריא כל כך בנפשנו,  והדבר נכון לגבי כל אדם.  בכל אדם מתפתחים קונפליקטים שגורמים לו להיפגע במהלך תקופות כאלה או אחרות. כל נפש נושאת עימה פצעים, בין אם האדם מודע לכך ובין אם הוא חושב שבסך הכול הוא בסדר ואין שום סיבה לחפור או לחפש עניינים שרק יפריעו לו לתפקד .

אהבה עצמית, ככל שתתפתח ותשתרש בתודעתך ותוביל אותך למקום שבו איכות החיים הרגשית שלך תהפוך חשובה יותר, תיצור בתודעתך תשוקה ומשאלה לחקור את הבריאות הנפשית שלך ולהגביה את רף הציפיות שלך ממה שניתן להשיג ולקבל מבחינה רגשית בשנים הקרובות.

אהבה עצמית תזכיר לך שלהיות שמחים יותר זה חלק ממאפייני הנפש הבריאה. אהבה עצמית תזכיר לך שהתמודדות עם כאבי ההווה והעבר הם סוג של אחריות וסוג של עבודה ששכרה בצידה.  אהבה עצמית תסייע לך להפסיק להזניח את המקומות שבהם יש יחסים לא תקינים, את המקומות שבהם ההנאה מהעבודה אינה גבוהה מספיק, את המקומות שבהם תחושת הסיפוק לא קיימת ואת המקומות שבהם הנפש נשחקת עקב פשרות לא ראויות ושלא מקדמות אותך לשום מקום טוב יותר. אהבה עצמית תחשוף את ההתמכרויות שלך ותעניק לך הזדמנות טובה להיפרד מהן. היא לא תניח לך ולא תאפשר לך לחיות במין גן עדן של שוטים שמורכב בעיקר מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות קשים. להיפך, היא תנחה אותך להתבונן במשקעים ובדברים האפלים באופן ישיר, בחמלה ובסובלנות, מתוך כוונה לחולל בהם שינוי. אלה הדברים שאהבה עצמית תגרום לך, אלה ועוד .

ייתכן מאוד ושינויים אלה יהיו המתנה הגדולה ביותר שאהבה עצמית תוכל להעניק לך: יכולת להתמודד טוב יותר עם המקומות שבהם הנפש שלך לא בריאה כל כך כפי שאולי חשבת קודם, יכולת לגשת אל הכאבים בלי חשש ובלי רתיעה, יכולת לזהות את החולשות הרגשיות ואת המכשולים הקטנים שהנפש כל הזמן מציבה לעצמה עקב המגבלות שלה והמקומות שבהם היא תקועה. אהבה עצמית תעזור לך להפסיק להסתתר מהאמיתות ותעניק לך ממד חדש של התייחסות לבריאות הנפש שלך.  לא העולם מסביב הוא זה שיקבע לפי הנורמות שלו מהי בריאות הנפש שלך. הנפש שלך, הלב שלך והצרכים האמיתיים שלהם, הם אלה שיקבעו זאת באופן מהימן ומדויק יותר .

כאשר המניע שלך הוא בריאות הנפש שבלעדיה כל מאמץ לשיפור בריאות הגוף לא יצליח לשפר הרבה את איכות החיים, נוצרת בך מוטיבציה להיטיב את היחסים בינך ובין עצמך, עד לדרגת אהבה עצמית. כאשר מתפתחת בך ההכרה שללא בריאות נפשית כל דבר כמעט משתבש או ישתבש, כולל מה שיקרה גם לגוף שלך,  אין לך הרבה ברירות אלא להשקיע רבות בהגברת האהבה עצמית שלך. זה מה שיבדיל בינך ובין אנשים שלא יבינו מה היא בריאות אמיתית ומה יש לעשות למען טיפוחה .

מימוש התשוקות שלך וזיהוי המטרות הנכונות שבהן כדאי להשקיע אנרגיית חיים הם חלק נכבד מבריאות הנפש,  גם אם אדם אינו סובל מחרדות או מדיכאון. חיים ללא תשוקה אינם חיים בריאים, הם חיים ללא הרבה שמחה, אופטימיות, יצירתיות, תעוזה לשנות ויכולת להכיל רגשות ומצבים משתנים.  כל אלה קשורים בבריאות נפשית אמיתית.  כל אלה ניתנים לטיפוח. כל אלה ינועו בכיוון הנכון בעזרת אהבה עצמית שהולכת ומתגברת. הבריאות הנפשית האמיתית שלך אמורה להפוך לגורם המעניין והחשוב ביותר שלך. הבריאות הנפשית שלך רק תלך ותתעצם ככל שאהבה עצמית תהיה הנושא המרכזי והיעד הראשון במעלה. האם אנחנו מוכנים לטפל באהבה בנפש שלנו ובמקומות שבהם היא אינה בריאה כל כך ?

תרגול:

טיפול בייאוש 1
ישנם רגעים שבהם את מתייאשת,  אולי אפילו קורסת.  האם את מסוגלת ברגעים כאלה לאהוב את עצמך? השלימי בכתב את המשפט “כאשר אפגוש שוב את הייאוש אוהב את עצמי ו ”…12-6 פעמים ברציפות  .

טיפול בייאוש 2 
נסי להתחבר לכמה רגעים לאירוע שבו חווית ייאוש גדול, לאירוע שבו לא היו לך כוחות להתמודד או להתנגד למה שקורה. כתבי כמה שורות על האירוע הזה ונסי לדמיין מה היה קורה לו באותו האירוע היית מוצפת אהבה עצמית שמתייצבת מול המציאות הלא נעימה. כתבי גם על זה כמה שורות .

טיפול בייאוש 3
התכונני באהבה רבה לפעם הבאה שתתייאשי. כמובן נעדיף שזה לא יקרה ואולי נתכחש לאפשרות הזו. אך זה מתרחש וזה בסדר, אנחנו אנושיים. אם נגיע לייאוש הבא מצוידים באהבה עצמית, הייאוש יהיה קל יותר וכואב פחות.  כתבי כמה שורות בנוגע לדרך שבה תשלבי אהבה עצמית בהתמודדות הבאה שלך עם ייאוש .

 

פרק 26: אהבה עצמית היא השריון היעיל ביותר מפני מפגעי הסביבה

בין אם נכיר בזאת ובין אם נתעלם, בין אם נסכים ובין אם לאו, המציאות לא תשתנה לגמרי בנושא המפגעים הסביבתיים שפוקדים אותנו ושיפקדו אותנו בעתיד. אנחנו חיים במרחב שבו הן רגשית והן פיזית קיים פוטנציאל של פגיעה ושל שינויים לרעה, ואין שום דרך לשנות זאת. מה שנוכל לעשות הוא להתכונן טוב יותר להפתעות הלא נעימות האלה,  ולהגיע מצוידים במיטב הכלים שיסייעו לנו להינזק פחות,  ולהתמודד עם הגירויים הללו בצורה שתשפר את יכולתנו להתמודדות הזו.

אהבה עצמית היא אחד האמצעים החשובים ביותר שעומדים לרשותנו מבחינת ההכנה לדברים הלא נעימים שנפגוש במרוצת חיינו ומבחינת המענה המידי שנוכל לתת כאשר דברים כאלה קורים.

אך חשוב להדגיש ולשים את הדברים בפרופורציות הנכונות:  אהבה עצמית אין פירושה עצימת עיניים ואין פירושה ניסיון להתחמק ממה שלא נעים, לא נכון, מסוכן ולא נחמד. אהבה עצמית אינה יוצרת לנו מרחב שקט מבעיות ונקי מהפרעות. אהבה עצמית אינה מעלימה את השנאה בתוכנו ואצל אחרים.  אהבה עצמית אינה עושה מין הוקוס פוקוס שהופך את העולם לרֵֵיק מפשעים, ממלחמות, מאי צדק ומהרס. אנחנו עדיין רחוקים מאוד משם.

מה שאהבה עצמית יכולה לעשות ובהקדם הוא לשנות את הדרך שבה אנחנו חשים ומגיבים כאשר אנחנו נתקלים בצדדים הלא יפים של העולם .

הסכנות יישארו אותן סכנות.  העיוותים ימשיכו להיות אותם עיוותים .הפושעים ימשיכו לפשוע והמושחתים ימשיכו להשחית. אך אהבה עצמית יכולה לעזור לנו לצמצם במידה רבה את הפגיעה, את הכאב ואת הסבל שהם עלולים לגרום לנו, ולהוביל אותנו לעמדה שבה נוכל לתת מענה מועיל מול הקשיים והצרות שמתלוות למקום שבו אנחנו חיים .

חשוב להדגיש את הנקודה הזו משום שלא מעט אנשים שוגים בדרך שבה הם מעריכים כלי כמו אהבה עצמית ובאופן שבו הם מנסים לעשות בה שימוש כאמצעי לבריחה מהאמיתֹוֹת הלא קלות של חיינו. עם כל התחושות הנפלאות שאהבה עצמית יכולה לספק לאדם, והיא עושה זאת בשפע ובנדיבות, היא לעולם אינה גורמת למחיקה מהירה וחדה של הבעיות הגדולות שנוצרו בקרב החברה האנושית,  בין השאר עקב התרחקותה הכרונית והגדולה מערכי אהבה לסוגיה.  הדרך עד לשינוי חברתי עמוק ארוכה מאוד וודאי תארך שנים רבות. אנחנו כאן כדי לעשות את השינויים הקטנים האפשריים במסגרת מסע כולל לריפוי ולשינוי הקיים .

אי הבנת הנושא הזה מערערת מאוד את הדרך שבה אהבה עצמית עשויה להשפיע לטובה על חיינו. היא לא מחפשת לעצמה חיים קלים, לא מבקשת לעקוף את האפל, המכוער, המזיק, המכאיב, הפוגע וההרסני, לא מתעלמת מהם או מנסה ליצור פתרונות קסם מהירים, אלא מתמודדת עם הגורמים הקשים ביותר בחיים. אהבה עצמית מעניקה לנו דרך טובה יותר להתבונן במציאות העגומה שאנו נתקלים בה לעיתים, לא כדי לדלג מעליה או כדי שנספר לעצמנו שאנחנו יכולים להתרחק מאוד מהבעיות הסביבתיות כי יש לנו אהבה עצמית, אלא כי אנחנו לא יכולים.

באמצעות האהבה העצמית אנחנו יכולים להתבונן במציאות בעיניים פקוחות,  ובו זמנית להצטייד במלאי אין-סופי של אהבה עצמית,  והיא תייצב אותנו, תנער אותנו מפחדים מיותרים ומשיפוטיות עצמית ותעניק לנו את המרחב הנכון בתוכנו להתמודד באומץ וביצירתיות עם הקיים. זה מה שאהבה עצמית עושה עבורנו, בעוד הרע ממשיך להיות רע, ובעוד הפגיעות של החיים ממשיכות להקשות עלינו כפי שעשו מאז ומעולם.

מדוע הדבר חשוב כל כך ?

כיצד אהבה עצמית עשויה לשנות כל כך את ההתמודדות עם מפגעי הסביבה ?

כדי לענות על השאלה הזו יש להבין מנגנון מוזר אך חשוב שפעיל בקרבנו .לעיתים כאשר אנחנו חווים מצוקה או קושי אנחנו נוטים לא לאהוב את עצמנו,  לא לפרגן לעצמנו ולא לתמוך בעצמנו.  אנחנו יכולים די בקלות להיסחף לדרמה, לחוש עוגמת נפש וכאב לב, להרגיש ששוב “דפקו אותנו ,”להילחץ ולהתבלבל. לדרמות יש כוח משלהן. אנחנו מושפעים ממה שקורה ובוודאי מאירועים הקשורים בנו.  אך מה שחשוב יותר מכול בהשפעה השלילית הזו היא ההתרחקות שלנו מהקשר המיטיב עם עצמנו והנטייה להגיב, לחשוב ולפעול מתוך הלך רוח שמכיל רק מעט אהבה, מעט אמון עצמי, מעט אמונה שאפשר לשפר את המצב ומעט תמיכה עצמית.

אהבה עצמית היא בדרך כלל הגורם העיקרי שחסר לנו כאשר אנו מתמודדים עם בעיה, גם אם מחולל הקושי אינו אנחנו וגם אם לא עשינו דבר שיצר את הבעיה הזו. מחסור באהבה עצמית הוא הגורם המרכזי שמסב לנו מצוקה רגשית ומצמצם מאוד את רפרטואר התגובות שלנו. עקב מחסור זה נהיה קורבנות של הסיטואציה ובהתאם לזאת גם תתעצם הפגיעה. כאשר נתמלא באהבה עצמית,  הכאב לא ייחסך מאיתנו,  אך מהירות ההחלמה ויעילות ההתמודדות עימו יגדלו במידה רבה.

במסר הזה מסתתר קוד מהותי לחיים בריאים ומספקים.  הקוד מציג בפנינו משוואה הקשורה לתפקיד האהבה העצמית בחיינו .

קיומה או היעדרה של אהבה עצמית קובעים במידה רבה את שורש הבעיה ואת רמת הפגיעה בנו. בעיה בוחנת לכאורה את העמידות שלנו ואת רמת האהבה העצמית שלנו.  כאשר אהבה עצמית מתגברת אצלנו,  חלק גדול מהבעיות עובר לידינו ואנחנו לא שמים לב אליהן כלל. הבעיות שכן עוברות דרכנו ומשפיעות עלינו, מסבות לנו נזק מועט. אהבה עצמית מסייעת לנו לא רק להתגבר על בעיות מהר יותר אלא להישאר עם משקע חיובי ועם אופטימיות לשינוי עמוק יותר בעתיד .

כשאנחנו מתמודדים עם בעיות ועם מפגעי הסביבה, אנחנו מבינים שאהבה עצמית חסרה, ועצם חסרונה מעצים את הבעיה. כאשר אנחנו עוצרים לרגע את שטף המחשבות ומשיבים לעצמנו את האהבה העצמית גם כשאנחנו בשיא הדרמה השלילית, אנחנו משנים את המציאות והופכים את מה שרע, מסוכן ומעוות למצב שאנחנו יכולים להכיל, להתבונן בו, לגייס כלפיו אומץ, חמלה ואמפתיה ולהגן על הערכים ועל האינטרסים שלנו באופן יעיל.

יש פחד,  יש קושי,  יש אלימות,  יש מלחמות מיותרות,  יש פגיעות שרירותיות, יש סכנות ויש תאונות. כל אלה חלק מהחיים. אך כשאהבה עצמית מתעצמת, גורמים אלה מטרידים פחות ומערערים פחות את יציבות חיינו ואת משמעותם. אהבה עצמית מצילה את חיינו .

תרגול:

הכנות ליום כיף עם עצמי 1
רמת הרעיון: התחילי לתכנן יום כיף שלך עם עצמך. יום שלם של הנאות, הרפתקאות ומתנות רק בשביל עצמך. חשבי על יום ואם צריך תכנני לקחת חופשה כדי שתוכלי לפגוש את עצמך במקום מיוחד   .

הכנות ליום כיף עם עצמי 2
קחי את הזמן והעלי מגוון רעיונות. כתבי כמה מקומות שמתחשק לך לבקר בהם עם עצמך.  מה תרצי לאכול ביום הזה?  האם תרצי ללכת למקום קצת מוזר ומפתיע? מה יהיה בשבילך מיוחד ומגרה?
התחילי לדמיין את יום הכיף שלך ורשמי אותו.

הכנות ליום כיף עם עצמי 3
האם את יכולה לקבוע תאריך? כדאי לקבוע כבר עכשיו כמחווה של אהבה עצמית, כדרך להביע את האחריות שלך לעצמך. מוכנה לצאת לדרך הזו ?

 

פרק 27: הם לא ידעו, אבל הניצחון הוא שלך!

כשידוענים שולחים יד בנפשם אנחנו נדהמים,  כי למרות ההצלחה המסחררת שלהם,  העושר,  ההכרה,  המימוש העצמי,  הפרסום,  היכולת “לעשות את זה”, הגשמת חלומם, הנגיעה בתהילה והערצת ההמונים, הם עושים את הנורא מכול .

אנחנו שואלים את עצמנו – היכן הייתה האהבה העצמית של הידוענים הללו. ייתכן ולא נרצה לשמוע את התשובה ונעדיף לשמר את החלום ועימו את האכזבה מגיבורי התרבות האלה .

לעומתם,  אנשים במצבים קשים,  במצבי אובדן,  פיטורין,  עוני,  פירוק המשפחה ועוד, רובם מוסיפים לחיות למרות הקושי, למרות הכישלונות ,למרות הקיפוח ולמרות ההשפלה. מדוע אלה ממשיכים לבחור בחיים ואילו האחרים שהצליחו מעל ומעבר, אחוז מסוים מהם מגיע לשפל הנמוך ביותר שאדם יכול להיות בו ?

אהבה עצמית ואהבת החיים במקומם הפשוט ביותר,  ללא השוואה לאחרים וללא צורך באישור חיצוני היא היא הניצחון הגדול ביותר שאדם יכול לאחל לו. יש אנשים שהנתונים שלהם עשויים להוביל אותם לפרסום או לעושר כלכלי או להצלחות בולטות אחרות. יש אחרים שנשים לב אליהם פחות, נשמע עליהם מעט ולא נתרשם מהם כשיחלפו לידינו ברחוב. נחשוב לתומנו שהם “סתם אנשים” שאין בהם משהו מיוחד ואין בהם משהו שנוכל ללמוד מהם, להעריץ, להעריך או להודות .

בכל סיטואציה, קשה כקלה, עם קונפליקטים או בלעדיהם, עם עימותים עם אנשים אחרים ובלי, ניצב אותו אתגר לאדם, ללא קשר למה שקורה: לאהוב את עצמו יותר. אחרים אולי חושבים שנכשלת כי אינך עומד במה שהם מפנטזים על הצלחה או ניצחון. אך אם החיוך נמצא אצלך בפנים ,אם האמונה בעצמך הולכת ומתפתחת, אם התמיכה בעצמך הולכת וגוברת ואם ההערכה למאמציך אינה נפגעת ואולי אף משתפרת, או אז הניצחון האמיתי שוכן בתוכך,  הניצחון הגדול באתגר המשמעותי ביותר שקיים לבני האדם .

ישנם הרבה אנשים צנועים סביבנו שאינם בולטים במפגשים חברתיים ואינם מתאמצים להציג את הנכסים שלהם או את הרעיונות שלהם. חלקם אנשים שלא חשים שום צורך להוכיח את עצמם או להשיג אחרים באיזה שהוא מרוץ. האנשים השקטים האלה כנראה אוהבים את עצמם ומרגישים נינוחים עם עצמם גם אם לא קוצרים מחיאות כפיים סוערות. הם המנצחים העיקריים והם אלה שאפשר ללמוד מהם ולקבל מהם השראה רבה מאוד.

אהבה עצמית אינה קשורה בבולטות של האדם לעומת אחרים ואינה שייכת לתחרויות שבה החברה מדרגת אנשים באמצעות ציונים שבהם יש תמיד אנשים ש”הצליחו” או “ניצחו” וכל השאר בינוניים. הערכה זו שהחברה מגדירה אנשים,  נעשית בכלי ההערכה מוגבלים מאוד.  אהבה עצמית אינה קשורה לדרמה הזו ואינה משתפת פעולה עם מערכות ומסגרות שאינן באמת תומכות בטיפוח האינדיבידואל, אלא יוצרות סוג של הצגה זולה שבה יש אבחנה חדה ורדודה בין מנצחים ומפסידים, בין טובים ורעים ובין מצטיינים ונכשלים .

ההישגים הגדולים ביותר של אהבה עצמית אינם הצלחות שאחרים שמים לב אליהם, לפחות לא בהתחלה. אם רוב האנשים סביבך אינם מבינים את חשיבות האהבה העצמית ואינם קשורים אליה ברמת החוויה, המחויבות ותפיסת העולם,  או אז הסיכוי שהישגים של אהבה עצמית יקבלו מהם הערכה הוא אפסי. יתרה מזאת, הרבה פעמים תגובות שליליות ופוסלות מצד הסביבה לגבי שינויים שאדם בעל אהבה עצמית עושה, מגבירים את הידיעה שמה שהוא עושה הוא נכון, מתאים וראוי.

אהבה עצמית אינה צריכה כותרות. כאשר אדם אוהב את עצמו הוא אינו זקוק לפידבק מהאחרים כדי להרגיש ראוי, נחשב, טוב ונאהב. הוא זקוק למגע ולתקשורת אוהבת מסיבות אחרות, חשובות לא פחות, הוא זקוק לחיבורים רגשיים, למערכות יחסים מזינות ולהפריה הדדית. אך כל אלה לא יגדירו את האדם שאוהב את עצמו ולא יהיו תנאי שבלעדיו לא יוכל לחוש ראוי, מנצח ומשמעותי. את הרגשות הללו הוא יפתח מתוכו וימצא ,ימציא ויטפח תוך כדי גילוי כוחה המופלא של אהבה עצמית.

ברגע זה ממש אדם יכול לכבוש את עולמו ולהשיג את הדבר הגדול והחשוב ביותר, בשבריר שנייה ובלי להפוך את זה לאירוע דרמטי ויוצא דופן. אהבה עצמית היא ההישג הגדול ביותר שאדם יכול לשאוף אליו, והוא הניצחון החשוב שיכול לעמול בשבילו ולממש אותו במלואו. מי שאוהב את עצמו הוא המנצח האמיתי, ולא מי שהחברה הכתירה לידוען הפופולרי התורן או לזמר הכי טוב בשכונה. אנשים רבים כאמור מגיעים להישגים מרשימים ביותר בתחומם, אך מגלים בתוכם ריקנות מפחידה שהופכת לסכנה ממשית לחייהם, רק משום שאין להם תנאים מינימליים לטיפוח קשר עם עצמם .זאת משום שהם עסוקים מאוד בריצוי קהל המעריצים שתובע עוד ועוד בלי להתחשב בצרכים האנושיים של הכוכב שיצרו, ולכאורה אין לו חיים משל עצמו, זה שעליו הם מטפחים פנטזיות פרועות, זה שאיכות חייו כלל לא משנה לאיש .

לכן כשמתגנבת לראשך מחשבה שלא עשית מספיק,  לא הצלחת מספיק, לא ניסית מספיק ולא הצטיינת מספיק, רצוי לרענן את המושגים המיושנים האלה שהחברה הפרימיטיבית שלנו זרעה בתוכנו. לא מי שמשיג תמיד ציונים גבוהים הוא האדם המפותח והמתקדם.  מי שמוצא בתוכו חמלה אמיתית, מי שמסוגל לחוש אהבה כלפי עצמו ולאחר מכן כלפי חוץ ,האדם שמסוגל להיות בידידות עם עצמו בכל מצב ובכל תוצאה, מי שמסוגל לדבר אל עצמו בסובלנות ובפרגון – הוא האדם המפותח יותר, הגבוה יותר והמנצח האמיתי בהפרש ניכר מאחרים .

מושגים כמו “אושר” “שמחה” “סיפוק” הם חסרי כל תוקף ומשמעות כשאינם קשורים עקרונית ומעשית לאהבה עצמית. אין אושר ללא אהבה עצמית.  אין שמחה ללא אהבה עצמית ואין סיפוק אמיתי ללא אהבה עצמית.  אנחנו לא מסוגלים להרגיש טוב ולהתעצם ללא אהבה עצמית .אנחנו לא יכולים לחיות במרחב פנימי של חוסר סובלנות ובכל זאת להיות מאושרים. זה בלתי אפשרי. זהו שקר ששמענו אותו יותר מדי פעמים.

הבה נשיג את הניצחון הגדול שלנו כבר עכשיו. הניצחון האמיתי אינו קשור לעובדה שנקדים מישהו אחר או שנפגין יכולת עדיפה עליו. כאן אין לנו שום תועלת בזה שהגענו לפני החבר שלנו ובזה שהותרנו אותו מאוכזב בהפסדו.  כאן הניצחון האמיתי,  המהותי,  האותנטי והעמוק הוא בזה שכל יחיד ימצא בתוך עצמו את הדרך הביתה, את הדרך לאהבה בפנים ,את הדרך לחברות אמיצה שעומדת בגבורה מול גלי השליליות והקושי שפוקדים אותנו פעמים רבות. אהבה עצמית היא הניצחון האולטימטיבי ,הן מבחינה עקרונית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה רגשית. זהו הניצחון הנכון,  אנחנו לכל היותר ִמִתחרים בעצמנו,  משפרים את הישגי האהבה הקודמים שלנו, שוברים שיאי אהבה עצמית ומתעקשים להמשיך ולהשתפר גם מחר. זה הניצחון שלנו, הניצחון היחיד שקיים באמת .

תרגול:

לרענן את החיים 1
מה כדאי להחליף עכשיו בבית?  אהבה עצמית תתמוך בפרידה מחפצים שאפשר לשחרר ובהכנסת אחרים מתאימים יותר במקומם .בגדים? ספרים? רהיטים?  הרשי לעצמך להתרוקן ולהתנקות. מה הגיע הזמן להחליף, באהבה ?

לרענן את החיים 2
האם יש לך הרגל שאפשר כבר להיפרד ממנו? האם יש משהו שאת עושה כמעט בכל יום אך לא חייבת לעשותו? האם טוב לך להמשיך בהרגל הזה? 
מה האהבה העצמית שלך אומרת לגבי ההרגל הזה?  נסי לדמיין את חייך ללא ההרגל הזה. אהבי את מה שתראי בדמיונך, הוא עשוי להתרחש בעוד זמן קצר!

לרענן את החיים 3
ככל שאהבה עצמית מתפתחת,  כן פוחתים השקרים שלנו.  פשוט כי אין ברירה, אהבה עצמית מקיאה אותם החוצה… איזה דברים את רוצה לומר היום, דברים שלא יכולת לומר בעבר? איזה אמיתות רוצות להשתחרר ולהפסיק להסתתר בתוכך?

פרק 28: דבר לא יתחדש ולא יפרח בחייך בלי הזנה של אהבה עצמית

האנשים המתקדמים בחברה האנושית הם אנשים ששואפים להתקדם .אין זה משנה לאיזה תחום הם מנווטים את תשוקתם זו,  אך שאיפתם ממקמת אותם בדרך כלל בשורה האיכותית של בני האדם ובקבוצה האנושית שבה מתחוללים יותר שינויים חיוביים, צמיחה והתפתחות.

ברמה האידיאלית, אדם רוצה להתקדם בכל תחום שבו הוא מעורב, הן בתחומים שבהם קל לו להתקדם והן בשטחים שבהם הוא מרגיש תקוע ,מסורבל ולא זוהר או מוכשר. יש אנשים שמרחב העבודה הוא המגרש הביתי שלהם ובו יש להם יותר בטחון עצמי ויכולת לשאוף להתקדמות וליישום. יש אחרים שהמרחב הרגשי או הבין-אישי חזק אצלם והם יכולים לפתח ולקדם את התחום הזה בחייהם ביתר קלות וחינניות.

לעומתם, מי שאינו רואה את חייו כמסלול שבו ההתקדמות חשובה מאוד ויש לתת את הדעת להתפתחות, לשדרוג, לתיקון הקיים ולשיפורו – נאלץ להסתפק בסגנון חיים דל,  גם אם לכאורה הוא חי את החיים הנחשקים והרצויים ביותר לפי הקודים החברתיים הקיימים .

מי שנמצא במסע להגברת האהבה העצמית, מן הסתם הציב לעצמו מטרה להתקדם ולרפא ככל האפשר את מערכת היחסים הפנימית.  יש לברך על שאנשים מקבלים על עצמם אחריות להתמודד עם מה שלא זורם בתוכם או עם מה שמבקש רענון, טיפוח ותוספת ידע וכלים .

כל זה מביא אותנו להדגיש את הקשר בין אהבה עצמית ובין היכולת להתפתח, לקדם ולהתקדם, להשתפר, לסלק מכשולים מהדרך, לשמור את החזון חי גם בזמנים קשים, ולהוסיף ולדבוק בדרך למקום חדש גם כאשר תנאי המסלול אינם ידידותיים.

הקשר בין אהבה עצמית ובין התקדמות,  התפתחות,  צמיחה ושדרוג מכריע ויסודי כל כך,  אך אנשים רבים אינם מודעים לזאת.  על כן הם מגבילים מאוד את יכולתם לממש את תשוקתם לעבור מכיתה א’ של חייהם לכיתה ב’ ומשם למקומות העוד יותר משוכללים, שופעים ונכונים. כל עוד אהבה עצמית אינה חלק מהותי בכלים וברכיבי התהליך, לא נוכל לשבור את תקרת הזכוכית שהצבנו מעלינו, לא נוכל לצאת מהקופסאות שאליהן הכנסנו את עצמנו, לא נוכל לראות מעבר למה שאנחנו רגילים לראות, לא נוכל לערער על הנורמות הלא נכונות ולא נוכל לעשות את הדבר המיוחד שאליו אנחנו מייחלים.

אין זה פשוט להבין, משום שאנחנו רוצים בדרך כלל לתקן את מה שלא תקין ולשפר את מה שלא משופר. אך כל עוד איננו מסוגלים לאהוב את מה שקיים, כמות שהוא, עוד לפני שהוא השתנה, התרפא או השתדרג, שום דבר לא יזוז .

וכאן אנחנו עושים טעות יסודית. אנחנו נוטים לראות בחלקים החלשים או הלא משוכללים בתוכנו חלקים פסולים או נחותים.  אנחנו מותחים עליהם ביקורת מוגזמת ושיפוטיות קטלנית ומניחים שאם כך נתייחס אליהם, נוכל לגבור עליהם ולמגר אותם. אנחנו נוטים לגנות את מה שלא מוצא חן בעינינו, בנו, בדיוק כפי שאנחנו מגנים מה שלא מוצא חן בעינינו אצל אחרים. זה אותו מנגנון וזו אותה טעות.

שינוי אינו יכול להתפתח בכוח ולשנות בעיה שיש להעלים אותה ולהתגבר עליה.  שינוי אינו מתפתח ללא אהבה,  חמלה,  הבנה ואמפתיה לקיים .הקיים במצבו הנוכחי, בעיוותים ובחוסר ההרמוניה שלנו הוא הדבר שיש בידינו כעת, הוא המקום שממנו אנחנו מתחילים את מסעות הריפוי שלנו ,הוא האמת שאותה עלינו להכיר ולחשוף והוא הדבר שעם הזמן יתמוסס באמצעות מודעות נכונה וכלי טיפול וריפוי שונים שנבחר לאמץ.

באותו מקום תקוע שבו אנחנו נוטים לחזור על הטעויות שלנו, חסרה אהבה ברמה קריטית.  פעמים רבות הבעיה והתקיעותּ שקשורה בה משקפות יותר מחסור באהבה ופחות חוסר יכולת או ידע.  במקום שבו המחסור באהבה גדול מדי יתפתחו הפצעים הגדולים ביותר,  המדממים ביותר והקשים ביותר לריפוי .

עד שלא נאהב את מה שלא מפותח בתוכנו,  לא מסתדר,  לא זורם ולא חינני,  לא נוכל לעשות איתו דבר,  נישאר בחוסר הבנה עם עצמנו,  נשקיע משאבים רבים ונעשה מניפולציות כדי לעקוף או למגר את המוגבלות הזו ולא נצליח. אין סיכוי.

ומדוע?  כי במקום שבו חסרה אהבה,  שום דבר שאינו אהבה לא יכול לסדר את העניינים. במקום שבו חסרה אהבה חסרה גם האנרגיה הדרושה לטרנספורמציה,  לריפוי,  לשחרור ולפקיחת העיניים.  במקום שבו חסרה אהבה,  הכאב דומיננטי מדי ואינו ניתן לריכוך.  זה המקום שבו אנחנו נוקשים,  מצומצמים וחסרי מודעות לגבי הדרך שבה אפשר לפעול באופן מיטיב יותר .

כאשר אנחנו מעיינים ברשימות של “מה לעשות”  או במטרות,  בחזון ,ביעדים ובמשאלות שאנחנו מציבים בפנינו, ומגבשים תוכניות פעולה לקדם ,להתקדם ולהשיג, כדאי לזכור כלל חשוב: כל עוד לא נוכל לאהוב את הקיים ,המקולקל, הפגוע והלא מתפקד, לא נוכל להתקדם ממנו למשהו טוב יותר .

נפש האדם אינה מסוגלת לשפר משהו פנימי ולאמן אותו ללא מעורבות של אהבה מלאה וחסרת תנאים או השגות. כלומר, לאהוב את מה שיש כדי שאפשר יהיה לשנות את מה שיש. כל עוד זה לא קיים, דבר אחר גם לא יצמח .

וזה קשה. זה ממש לא פשוט. כיצד נצליח לאהוב את… מה שאנחנו לא אוהבים?

כיצד נוכל לתמוך באותם חלקים בנו שהחברה מסביב לא מוכנה לקבל ,לא מוכנה לראות ולא מוכנה להשלים עם קיומם ?

כיצד נוכל לתת לעצמנו יד כשאנחנו נכשלים ועושים את השגיאות החמורות ביותר ?

כיצד נוכל להתבונן בחמלה במקומות שבהם אנחנו לא זוהרים, מוכשרים ויצירתיים? איך נוכל לפתח רגשות חיוביים כלפי מה שלא נתפס בעינינו חיובי?

התשובה לשאלות האלה אחת: אהבה עצמית. 
כאשר אנחנו מפנימים אהבה עצמית אנחנו מבינים שאין לה גבולות. אדם שמכיר את האהבה בתוכו מבין שאפשר להעביר אותה לאן שיחפוץ, גם אם מדובר במטרה שלכאורה אין סיבה לתת לה תשומת לב אוהדת וחיובית .

אנחנו מסוגלים לאהוב הכול,  גם את מה שאנחנו מתעבים.  זה נשמע פרדוקסלי, אך זו האמת. שריר האהבה העצמית ושלוחותיו מסוגל לכוון את האנרגיה שלו לכל מקום אפילו לדברים שאיננו מסכימים איתם ולא מעוניינים בהם. אנחנו נעשה זאת ונאהב את הכול, אם נבין שאהבה היא רכיב חשוב מאוד בכל מהלך של שינוי, ריפוי והתפתחות. אנחנו נעשה זאת ביתר שאת אחרי שפעם או פעמיים נבחין שהפלא הזה אכן עובד .

התפתחות זה דבר יפה.  צמיחה זה דבר נפלא.  ריפוי זה דבר מקסים .אלה הדברים שאנחנו מחפשים. הם לא יתקיימו ולא יתאפשרו ללא אהבה עצמית. חבל על כל מאמץ שאינו מלווה ברכיב הבסיסי הזה. כדי לשנות יש לאהוב ועכשיו. את הכול. ומכאן אפשר להמשיך ולראות איך אפשר להזיז הרים ולחולל מהפיכות אמיתיות.

תרגול:

תזכורות אהבה עצמית 1
גזרי 20 חתיכות בריסטול לבן בגודל של קלפים, על כל אחת מהן רשמי והשלימי את המשפט “היום אני אוהבת אותך כי…” קשטי את הקלפים כרצונך.  בשבועות הקרובים הוציאי באקראי כל יום קלף אחד והתבונני בו כמה פעמים ביום .

תזכורות אהבה עצמית 2 
בדקי באילו מצבים בימים שגרתיים את נוטה לשכוח את עצמך ואת הצרכים שלך, ואת מתמקדת בנושאים אחרים. נסי בימים שגרתיים אלה לעצור,  ללכת למראה ולחייך או ללחוש לעצמך כמה מילות אהבה .

תזכורות אהבה עצמית 3
קני לעצמך חפץ קטן ואישי שיסמל עבורך אהבה עצמית, למשל בובה קטנה, אבן יפה או כל דבר שיהיה לך נעים להתבונן בו. אולי תרצי ליצור בעצמך את החפץ הזה. החליטי שחפץ זה ישמש לך תזכורת לאהבה עצמית והשתדלי לפגוש אותו פעמים רבות בימים הקרובים .

 

פרק 29: להאזין לתשוקה שלך מתוך אהבה עצומה

אנשים רבים חשים התרגשות למשמע ביטויים כמו “הגשמה עצמית .”התחושה הזו שקיים פוטנציאל מתוק שאם רק נצליח לממש אותו נהיה המאושרים בעולם לא עוזבת אותנו גם אם ננסה להיות מציאותיים ,ריאליסטיים או מפוכחים .

משהו בפנים, עמוק בפנים, כמה להזדמנות ולכלים לחבר בין מה שמהדהד בחללי הנפש של האדם לבין עשייה, השגה, הגעה ומפגש עם האמת של מה שאדם יכול להיות,  אם רק יתחבר לפוטנציאל החמקמק שלעיתים נעלם ולפעמים מגיח ומזמן אותו להתקרב אליו .

תפיסת העולם הזו,  שלכל אדם ישנה דרך ייחודית להבעה ולתרומה לסביבה, שלה אני שותף בכל מאודי,  נוגעת לשילוב בין חלקים רוחניים ,יצירתיים, רגשיים ומעשיים באדם. היא משלבת גם אלמנטים כמו חשיבה ,תכנון, חזון, אומץ, נכונות להיות חריג ושונה, אורך רוח, סבלנות, סובלנות לטעויות, לאי הבנות ולפידבק לא מחמיא מסביבה שמרנית שאינה מעודדת התפתחות, שינויים והפתעות.

אחד הגורמים החשובים ביותר שבלעדיו לא יהיה מימוש עצמי הוא התשוקה האנושית. התשוקה לבדה אינה יכולה לקדם אדם למקום כלשהו ,אך בלעדיה,  בלעדי האש הבוערת שמחממת את שרירי הנפש לתנועה ולעשייה, אי אפשר להתחבר לייעוד הפנימי ולכל ביטוי שמשקף את משאלת האדם להגיע למימוש עצמי .

התשוקה האנושית היא נושא שנוי במחלוקת. יש כלפיה דעות קדומות וגישות לא מחמיאות.  פעמים רבות התשוקה נתפסת כגורם שיש להיזהר מפניו ולהתייחס אליו בגישה של “כבדהו וחשדהו”. לעיתים רואים בתשוקה מרכיב הרסני שעלול לגרום לאדם לעשות מעשים לא נכונים, לא ראויים ולא הגונים. התשוקה נתפסת פעמים רבות כגורם שעלול לשחרר את האדם יתר על המידה, לגרום לו לפרוק כל עול, להרחיק אותו מדרך הישר ומהאחריות שלו, לנתק אותו מהמוסכמות החברתיות ומשיווי המשקל הרגשי שלו .

לעיתים קרובות הסטיגמה השלילית הקשורה בתשוקה מבטאת את מה שקורה כאשר אנחנו חשים ומביעים את התשוקה השלילית שלנו. התשוקה השלילית אכן קשורה בהתנהגות הרסנית ומתמכרת שאינה מביאה בכנפיה תועלת, תשוקה שמקטינה את האדם, מחלישה אותו, הופכת אותו תלותי וחסר שיקול דעת, מעצימה חלקים ילדותיים שבו ומרחיקה אותו מנתיבי צמיחה, התפתחות וריפוי. תשוקה שלילית גורמת לאנשים לפגוע בעצמם ובאחרים, ויכולה ליצור מצבים שגורמים לסבל, למצוקה, לייאוש ולאובדן .

תשוקה שלילית היא אכן גורם שראוי להישמר מפניו ולהתרחק ממנו .

תשוקה שלילית היא אחד הדברים שאהבה עצמית עשויה לרפא .

אך כל מה שהזכרתי על התשוקה השלילית הוא סוג של הטעייה ושל הסחת דעת מפני העיקר. תשוקה שלילית היא תוצר של ואקום, של חסר ושל חוסר מודעות. תשוקה שלילית היא ביטוי של מה שקורה כאשר אנחנו לא משכילים להאזין לתשוקה החיובית שלנו,  לתשוקה שמכוונת אותנו למקומות המיוחדים והמרתקים ביותר בנפש שלנו ולדרכים המיוחדות והיצירתיות ביותר שמאפשרות לנו לממש את מה שאנחנו מכנים “הפוטנציאל שלנו .”

אך כל עוד איננו מתחברים לתשוקה החיובית שלנו ומניעים אותה, פעולה שדורשת אומץ, נחישות והרפתקנות, נקבל כברירה מחדל את תמונת הראי של התשוקה החיובית, המתוקה והמבטיחה. כל עוד חיינו אינם מובלים על ידי תשוקה חיובית שתעזור לנו לעשות את הבלתי ייאמן ולשנות את מה שהכרחי לשנות, חיינו יהיו מונחים על ידי התשוקה השלילית שלנו.

זה סוג של חוק רוחני שפועל הרבה פעמים: כאשר אנחנו מזניחים את החיובי,  בא תחתיו השלילי המבטא את ההיפך הגמור ממנו שמסב לנו פגיעה, קושי והרס. כאשר אהבה אינה מטופחת בא במקומה פחד. כאשר לא מעודדים אופטימיות באה במקומה פסימיות. כאשר לא מפתחים יצירתיות באה במקומה תקיעות. כאשר לא משקיעים בתשוקה חיובית, באה במקומה תשוקה שלילית, מכאיבה ומיותרת. כך זה עובד .

אין זה פשוט להתחבר באופן הנכון לתשוקה החיובית,  לדבוק בה ,להאמין בה, ללכת בעקבותיה גם כאשר אחרים מלגלגים או תמהים לגבי הדברים המוזרים שמתחשק לנו פתאום לעשות ולגבי השינויים החדשים והלא צפויים שאנחנו מחליטים לחולל ביום בהיר אחד. חבירה אל התשוקה החיובית היא אתגר ראוי,  חשוב,  מהותי ועקרוני שמחבר את האדם אל הבריאות הרגשית שלו. האתגר הזה אפשרי ליישום רק כאשר אהבה עצמית נוכחת בסביבה, מטופחת, מתורגלת ומהווה חלק ניכר בהלך הרוח ובכלים שבהם אדם נעזר בחיי היום-יום .

קל למדי לא להאמין לאיתותי התשוקה החיובית שלנו. קל להטיל בה ספק, להתעלם ממנה ולתפוס אותה כלא הגיונית, לא סבירה ולא מדויקת .קל לחשוב שאם אין לנו הוכחה ברורה שכדאי להקשיב לתשוקה החיובית שלנו ואם אנחנו לא מאמינים שהיא חיובית ואמינה, או אז אין לתת לה מקום ראוי ותשומת לב הולמת. קל לגנות ולהתעלם מהדגדוגים הפנימיים שמציעים לנו לשנות, לעשות משהו קצת אחרת, לצאת להרפתקה, להפסיק לחכות ולהסתכן כדי להתקדם בחיים.

אהבה עצמית היא אחד הגורמים שמאפשרים לנו לעבור בהדרגה מתשוקה שלילית לתשוקה חיובית. זה סוג של תהליך גמילה שבו אנחנו לומדים אט-אט לוותר על הרגלים מזיקים,  ואת מקומם תופסים הרגלים מועילים ,מטפחים ומבריאים. אהבה עצמית יכולה ללמד אותנו להתרחק מהתשוקה השלילית שלנו ובו זמנית ללמד אותנו לחבור מחדש אל מה שידענו כילדים אך הספקנו לשכוח:  כיצד להאזין באופן מדויק לתשוקה,  כדי שיהיה לה סיכוי להעניק לנו את המתנות הנהדרות שלה,  מתנות שהן גורם הכרחי בדרך להגשמה עצמית.

אהבה עצמית תורמת לנו קצת נאיביות בריאה,  נאיביות הכרחית כדי לפַַתח מחדש אמון בתשוקה החיובית שלנו.  אהבה עצמית מנחה אותנו להקשיב ְלְמה שמגרה אותנו לפרוץ מחסום, לדלג מעל הביקורת המוגזמת מבפנים ומבחוץ, להתעלם מהספקות ו”לקפוץ למים” גם אם אנחנו לא בטוחים שאנחנו מוכנים לשחות במים הקרים. אנחנו זקוקים לאהבה עצמית הולכת וגוברת כדי שנוכל לתמוך בתשוקה החיובית ,אותו זרם אינטואיטיבי שמספר לנו את הסיפור שאנחנו ממאנים להקשיב לו.

ככל שנאהב את עצמנו יותר,  כן נאמין יותר לחלקים ה”משוגעים ”לכאורה שבתוכנו שגורמים לנו לקנא באחרים שהעזו ללכת בעקבותיהם אף שהיה כדאי לחכות עוד קצת,  ועוד קצת ועוד קצת עד שאנחנו נהיה כביכול מוכנים. ככל שנאהב את עצמנו יותר נטפח בתוכנו סוג מיוחד של אומץ האופייני רק למי שהצמיח את יכולת האהבה העצמית שלו, ולמי שמבין שאם מחפשים את הקול הפנימי, מנסים אותו, מאפשרים לו מרחב התנסות ומאמינים שיש בו ממש, יקרו דברים מיוחדים וחשובים בחייו ,יתחוללו אצלו שינויים מבורכים ונפשו תטעם עוד ועוד מההגשמה העצמית או מהמימוש העצמי.  כל אלה אפשריים בתנאי שנאזין יותר לתשוקה החיובית. כל אלה אפשריים אם נלמד לאהוב את עצמנו יותר. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן ועכשיו .

תרגול:

אהבה עצמית ותשוקה 1
השלימי 12-6 פעמים בכתב את המשפט “אני אוהבת אותי ולכן אממש בקרוב את תשוקתי ל ”…

אהבה עצמית ותשוקה 2 
כתבי רשימה של 12 התשוקות הגדולות שלך כיום. מתוכן סמני את שלוש התשוקות הנחשקות ביותר. לאחר מכן סמני בצבע אחר את שלוש התשוקות הקלות יותר למימוש. כעת, מתוך אהבה מתעצמת כלפי עצמך בדקי: איזו תשוקה מהרשימה הראשונה את יכולה לקדם בתקופה הזו כדי שהיא תמומש?  איזו תשוקה מהרשימה השנייה תוכלי להגשים כבר היום?

אהבה עצמית ותשוקה 3
נסי למקד את הימים הקרובים בתחושת “בא לי”.  מה בא לך מאוד לאכול בתקופה זו?  באיזה מקומות בא לך מאוד להיות כעת? עם מי בא לך להיפגש בימים אלה? מתוך אהבה גדולה אל עצמך בדקי: האם תוכלי לממש את אחד ה”בא לי” בהנאה ובחיוך?

 

פרק 30: לקחת סיכונים בעידודה של אהבה עצמית אמיצה

אהבה עצמית אינה רק הלך רוח שמשקף מערכת יחסים פנימית נעימה ,מזינה, אוהבת, תומכת וחברית. כאשר אהבה עצמית מתפתחת וצומחת, כל מה שמתחולל בנפש האדם הוא רק חלק, אמנם חשוב, אך לא יותר מחלק מהתמונה הכוללת שמתגלה אט אט ככל שמעמיקים את המיומנות באהבה עצמית ומתקדמים איתה למקומות שאליהם הנפש רוצה לצמוח ולהתרחב .

כל אדם בכל נסיבות חיים, מוכרח לעיתים להסתכן כדי להתמודד טוב יותר עם אתגר מסוים או כדי לחולל שינוי חיוני ביותר כדי לחיות את החיים הנכונים, הבריאים והמתגמלים יותר. לקיחת סיכונים אינה זכות שיש לממש רק במצבים קיצוניים או זכות הניתנת רק לאנשים יוצאי דופן .לקיחת סיכונים היא חלק בלתי נפרד מחיים ראויים,  שופעים,  מאוזנים ומהנים יותר.

מדוע לפעמים עלינו לקחת סיכונים ומדוע בלעדיהם מצבנו עלול להיות גרוע יותר?

יש בנו מצד אחד דחף לצמיחה, להתפתחות ולביטוי יצירתי, ומצד שני יש בנו פחדים, ביקורת מוגזמת, השפעות סביבתיות מעכבות ונורמות כלליות של דחיינות, מיעוט בביטוי עצמי ייחודי ולחץ לא לשנות, לא להשתנות ולא לחרוג ממה שהכלל עושה. לכן אם לא ניקח סיכונים שמביאים אל קדמת הבמה את מה שאנחנו מרגישים שעלינו לעשות, אך פוחדים, אנחנו לא רק נשארים במקום אלא נסוגים.  הסיבה לכך פשוטה:  במקום שבו אין התפתחות,  צמיחה ושינויים חיוביים,  צומחים הגורמים ההפוכים: שחיקה, תקיעות ושינויים לא רצויים. אנרגיית החיים פועלת בכל מקרה ומחוללת השפעה.  אם לא נגרום לאנרגיה לממש את הכוח שלה בכיוון הנכון היא תיאלץ לממש אותו בכיוון הלא נכון. זה מה שקורה כשפוחדים לקחת סיכונים.

לכאורה בטוח יותר לא להסתכן. אני מכיר את מה שיש לי, ולמה  לי לצאת לדרך לא נודעת אם היא תצליח או לא? בשביל מה לי החששות והמתחים כאשר אני לוקח סיכון?  לא עדיף להעביר עוד יום בלי מהומות ואתגרים גדולים מדי, ופשוט לחזור הביתה בשלום אל מה שצברתי, יצרתי, עשיתי ובניתי? למה לי לסכן את הכול בכל מיני מעשים ויוזמות שאין לי שמץ של מושג לאן יובילו אותי בסופו של דבר ?

כיוון שהאדם הוא כמו עץ.  האדם מצמיח ענפים ומהם מתפתחים פירות,  פירות ההגשמה והביטוי הייחודי של כל אדם.  כדי להגיע אל היכולת להניב מעצמו פירות עסיסיים ומיוחדים, האדם מוכרח להוציא ענפים, להרחיב את המגע שלו עם הסביבה, לחפש יותר, לנוע יותר, לטפח סקרנות ותשוקה להכיר וללמוד,  להעצים את הצורך בחוויות חדשות ,ולעולם לא לשקוט על שמריו.

הענפים של הצמיחה האישית, לפחות חלקם, לפחות בתחילת דרכם, הם תוצרי סיכונים שהכרחי לקחת.  הסיכונים הללו מגיבים לתשוקה בריאה שמבעבעת מבפנים ומנסה להוביל אותנו למקומות חדשים, מעניינים יותר ,רחבים ועמוקים יותר שבהם נוכל לחוות, להתבטא, לחיות ולקבל מהחיים יותר ממה שאנחנו מקבלים עכשיו.

אם אנחנו כמעט ולא לוקחים סיכונים,  אזי מצבנו נעשה מסוכן יותר ,משום שאם אנחנו מדכאים את היצר הטבעי שלנו לגדול, להתרחב, להצמיח ענפים ולנוע למרחבים חדשים או אז אנחנו נעשים חלשים, פגיעים, צפויים ,משעממים,  פחדנים והססניים.  עקב זאת נמצא את עצמנו במקום מביך ולא רצוי, ולא נבין כיצד זה קרה.
הרי אנחנו עושים בדיוק את מה שצריך, הלא כך? אנחנו אוכלים אוכל בריא, משתדלים להימנע ממחשבות שליליות, אנחנו אדיבים ונדיבים לחברים ולמשפחה, עושים את המוטל עלינו בעבודה, ובסך הכול אנחנו אנשים טובים למדי. ובכל זאת דברים משתבשים, ובכל זאת משהו בתוכנו מרגיש חסר, מרגיש שיש חלל פנימי שנותר ריק ומקלקל לנו את המסיבה שחשבנו שאנחנו שותפים לה .

כך קורה כשלא נוטלים סיכונים וממשיכים לנוע באותם שבילים תקופה ארוכה בלי להעז ולסטות מהם.  אנחנו נעשים אז קהי חושים,  מסוגלים פחות ופחות להבחין בדברים חשובים שאפשר לשנות בעצמנו,  מסתגרים בתוך הבועה של מה שמוכר לנו ומפתחים אנטגוניזם כלפי כל מה שלא שייך למרחב שלנו.  היצירתיות הולכת ודועכת,  ועימה גם הרוח הספונטנית ,המעוף, התשוקה והאיזון הרגשי שלנו.

אהבה עצמית נמצאת כאן כדי לעזור לנו ללמוד כיצד נוטלים סיכונים מבריאים, כיצד להגיב טוב יותר במקרה שהסיכון לא מוכיח את עצמו, כיצד ללוות את עצמנו ברגעי הפחד כאשר אנחנו יוצאים לדרך חדשה וחריגה ,כיצד לטפח חזון ונחישות בעודנו מגששים באפלה של יוזמה חדשה שאין לנו שמץ של מושג לאן היא תוביל אותנו.

אהבה עצמית עוזרת לנו לטפח אופטימיות טבעית והכרחית כדי לקחת סיכונים שיאפשרו לנפש להתקדם. אופטימיות היא מרכיב שקיים אצל כל אדם, אלא שבהיעדר אהבה עצמית ובהיעדר טיפוח הולם של היכולת לראות אפשרויות חיוביות עכשיו ובהמשך,  צומחת במקומה פסימיות.  כאשר אנחנו פסימיים אנחנו נחלשים ונחרדים משינוי. אהבה עצמית יכולה לתקן את המצב הזה. אהבה עצמית, באמצעות הרכות והחוכמה שלה, מעבירה אותנו בעדינות, בבטחה ובצעדים קטנים, מתפיסות עולם פסימיות וציניות ,לתפיסות עולם שיש בהן תקווה, הרפתקנות ונאיביות בריאה.

אהבה עצמית מוודאת שאנחנו באמת משרתים את הטוב שלנו. היא לא מאפשרת לנו להישאר בַַּמקום, כיוון שמי שאוהב את עצמו מעוניין בחיים הטובים ביותר שאפשר לחיות,  והם אפשריים רק בשילוב כמה סיכונים כחלק משגרת החיים.

יתרה מזאת: נטילת סיכונים חשובה לא רק בשביל השינוי שהיא מובילה אליו אלא גם בשביל רענון הנפש וחיזוקה. לקחת סיכונים זה טוב כשלעצמו וטוב גם כדי להתרגל לזה, כדי ללמוד לא לפחד מזה וכדי לראות בכך הרפתקה וחוויה גם אם לפעמים הסיפור נכשל ולא מצליח.  לקיחת סיכונים היא מיומנות שכל אדם שחייו חשובים לו מוכרח לחוש שיכולתו לקחת סיכונים מגיעה לרמה משביעת רצון. כל עוד אנחנו חוששים לקחת סיכונים אנחנו מתקשים לטפח דימוי עצמי חיובי שמאפשר לנו למצוא בתוכנו שמחה ,סיפוק וטעם לחיים.

מתוך האהבה העצמית שלנו ניכנס להרפתקאות שבעבר לא היינו מעיזים אפילו להרהר בהן. מתוך האהבה העצמית שלנו נסלח לעצמנו מראש בחיוך ובחיבוק,  על סיכונים שלא יניבו פירות ראויים.  מתוך האהבה העצמית שלנו נתרגש מעצם העובדה שאנחנו מעזים ועושים מעשה חדש ושונה. מתוך האהבה העצמית שלנו נבחר לא להיות אנשים שמעבירים עוד יום ועוד יום בניסיון לחמוק מצרות, אלא להיות אנשים שרואים בכל יום הזדמנות להתחדשות,  לצמיחה ולריפוי.  דברים אלה אכן יקרו,  ומהר מכפי שניתן לדמיין,  כאשר בחסות האהבה העצמית נלך בעקבות התשוקה הבריאה ,ניקח סיכון ונראה שלא רק השד אינו נורא כל כך, אלא שכבר מתחשק לנו לשרטט ולבשל את הסיכון הבא.

תרגול:

אהבה עצמית וסיכונים 1
סיכונים קטנים: רשמי שישה דברים שעלייך לעשות ואת דוחה אותם זמן רב. אף שהם לא נתפסים מסוכנים, נראה בהם “סיכונים” כיוון שדחיינות מבוססת גם על פחד. מתוך אהבה גדולה אל עצמך:באילו דברים תוכלי לטפל בימים אלה בנחישות ובהחלטיות?

אהבה עצמית וסיכונים 2 
סיכונים בינוניים : באילו דברים שאחרים עושים ואת לא,  את מקנאה?  באילו תחומי ביטוי יצירתי התביישת?  איזה סגנון לבוש מעולם לא העזת ללבוש?  האם ברחת ממשהו שהיית תקועה בו?מתוך אהבה כנה אל עצמך: באילו מהדברים הללו תסתכני ותנסי אותם בימים אלה ?

אהבה עצמית וסיכונים 3
סיכונים גדולים : סיכונים גדולים הם סיכונים שרק המחשבה עליהם גורמת ללב להאיץ את פעימותיו. עכשיו נרשה לעצמנו רק לדמיין .נסי לפנטז את עצמך בעתיד לוקחת איזה שהוא סיכון גדול וחריג ,מתוך אהבה עצמית. הרשי לעצמך לחוש את החוויה והישארי איתה באהבה. חזרי אליה לעיתים קרובות בימים הבאים .

פרק 31: הילד שבתוכך זקוק לאין–סוף אהבה עצמית

כולנו מסכימים שילדים זקוקים לאהבה רבה כדי שיתפתחו כראוי. ילדים ואנשים צעירים ניזונים מאהבה לא פחות מאשר אוכל. אהבה היא זו שנוטעת בהם את הביטחון, מפתחת אצלם דימוי עצמי חיובי, מניעה את היצירתיות שבהם ומעניקה להם תחושת שייכות וכוח להתמודד עם מגוון אתגרים.

כך גם הילד שבתוכך. החלקים הראשוניים והבסיסיים בנפש שלך, אותם חלקים באישיותך שנותרו כמות שהם, עם רוח של ילד, עם תמימות של ילד ועם רגישות וצרכים של ילד. הילדים האלה נמצאים בתוכנו, והם הגישה הישירה שלנו למקורות ההשראה, היצירתיות, החזון, החלום והמהפכה .ללא קשר אל הילד הפנימי שלנו, חיינו חסרים את הגוון, את הטעם, את התשוקה ואת השובבות שנחוצים כל כך כדי להגשים מטרות ולרפא את מה שתקוע, מציק ולא נוח .

אך הילד הפנימי, מסיבות מגוונות, נושא עימו גם את פצעי העבר, את הטראומות שלו ואת רגעי חוסר האונים שלו שבהם התקבלו לגביו החלטות שרירותיות שלא תאמו את צרכיו ואת רצונותיו.  הילד הזה חווה בצורה כלשהי תגובות שיפוטיות שבלמו את החיוניות ואת המקוריות שלו. הילדה הזו חוותה במצבים מגוונים חוסר שייכות חברתית,  עלבונות,  אובדנים ומפחי נפש. הילדים הפנימיים שבתוכנו נתקלו פעמים רבות בסיטואציות לא נעימות, ולא היו ברשותם הכלים או היכולת לשנות את השפעתן ואת האופן שבו הן פגעו בהם.

הילדים הפנימיים שבתוכנו שיכולים להוביל  אותנו למקומות הגבוהים והמרתקים ביותר בחיים, שמחוברים מאוד לאינטואיציה ולדמיון, נושאים בקרבם את הצלקות השקטות שמזכירות להם את המקומות שבהם העולם לא ידע לזהות אותם כראוי ואף ניצל אותם לצרכיו באופן לא הולם ולא מיטיב.  הילדים הפנימיים האלה של כולנו יכולים לקבל הזדמנות חדשה לטפל במה שהיה חסר,  מציק,  כואב ומשפיל.  הם יכולים לקבל מאיתנו אהבה אין-סופית שתעניק להם את המרחב הנכון, המבריא והמזין למוסס טראומות זו אחר זו באופן יצירתי ומקורי.

וזה התפקיד של האדם הבוגר:  לזהות את הילד הפנימי שקיים בתוכו ולהעניק לו אהבה אין-סופית, חסרת גבולות, שופעת ומתגברת. לא תמיד קל לעשות את שני הצעדים הללו, ומטרת תהליך הלימוד והגברת האהבה העצמית היא לגרום לאתגרים האלה להיות מעשיים, זמינים וברורים יותר.

למעשה,  הדרך הטובה ביותר להבין מהי אהבה עצמית היא באמצעות הדמיית הרגשות שלנו להרגשתנו כלפי ילדים קטנים, בין אם מדובר בילדינו או באחיינים,  נכדים או ילדי השכנים.  ילדים קטנים,  אפילו גורי חיות ,מעוררים בנו את האהבה הטהורה, מפיחים בנו את שיא החמלה ואת פסגת האמפתיה. יש לנו יכולת לחוש רגשות גבוהים ונקיים כלפי ילדים קטנים ,וזו אחת מהתרומות הגדולות של יצורים זעירים אלה לחיי האדם המבוגר .

כאשר אנחנו רוצים להבין לעומק מהי אהבה עצמית,  כדאי להיזכר בתחושות שיש לנו או שהיו לנו כלפי ילד קטן או כלפי תינוק שהיינו קשורים אליו בעבר או שאנו קשורים אליו בהווה. התחושות החמימות והחזקות כלפי הילדים האלה הן אותן התחושות שמתעוררות בנו כאשר אהבה עצמית הולכת ותופסת מקום גדול יותר בתודעתנו. אהבה עצמית פירושה אותם רגשות בדיוק שאנו חשים כלפי ילדים קטנים וחמודים. אהבה עצמית פירושה הכרה באותו ילד קטן וחמוד בתוכנו והאהבה שבאופן אוטומטי בוקעת מאיתנו למראה ילד אהוב במיוחד .

כאן נוכל לזהות את המקום שבו התרחקנו, כאנושות הכללית, ממקורות האהבה שבתוכנו,  בעודנו מעודדים את האנשים להתבגר ולהתגבר מהר מדי.  אנחנו רצים למעלה,  לומדים להפעיל ולתפעל,  לעמוד במשימות ,לדחות סיפוקים ולעמוד בציפיות של החברה, המשפחה, מקום העבודה ,בני הזוג ועוד.  את הילד שבתוכנו אנחנו ממהרים לשכוח ולזנוח,  כיוון שהוא כביכול “ילדותי”  מדי, “נאיבי”  מדי, “תמים”  מדי וכמובן רגיש ופגיע מדי, וזה לא מתאים לנו כשאנחנו רוצים כל כך להתקדם ולהשיג את מה שמצפים מאיתנו להשיג. אנחנו לומדים להתאפק, לחכות בסבלנות ,לַרַצות, להגיב רק כשמותר ולא להפריע למנוחת השכנים. אנחנו לומדים להיות מבוגרים ובו זמנית שוכחים במהירות רבה שיש בתוכנו ילד שזקוק להתייחסות קצת אחרת.

מהבחינה הזו אהבה עצמית היא אחד הפתרונות היעילים והמעשיים לגשר בין הצורך שלנו לעמוד בציפיות ובדרישות מהחברה לבין הצורך שלנו לשמור על קשר בריא ומיטיב עם הילד הפנימי שבתוכנו. כדי לתת לילד שבתוכנו את המקום הראוי לו ואת המרחב הנכון לו להמשך צמיחה ותרומה לחיינו כמבוגרים כל שעלינו לעשות הוא לטפח כלפיו אהבה עמוקה ואין-סופיתשלא מותנית ב”התנהגות טובה”. עלינו ללמוד להיות ההורים האוהבים של עצמנו, שתמיד יקבלו אותנו בחום ובהבנה, שלא ישפטו אותנו על השגיאות שלנו ויחבקו אותנו אליהם גם אם סטינו מהדרך הנכונה.

כל יום שאין בו התייחסות, ולו סמלית, לילד שבתוכנו ולצורך שלו באהבה אין-סופית הוא יום שבו החיים מעניקים לנו הרבה פחות מאשר היו יכולים לתת. אנחנו יכולים לחיות את החיים ולפעול את הפעולות השגרתיות שלנו בלי לתת את הדעת לעובדה שיש בתוכנו חלקים ילדותיים שזקוקים לחיבוק ,להכלה,  להכרה ולמקום לחזור אליו ולהתקבל בו בברכה.  אנחנו יכולים לשכוח את הילד הפנימי שבתוכנו, אך כך גם נוכל לשכוח מהגשמת חלומות רבים שאנו נושאים איתנו, חלומות שללא אנרגיית הילד הראשונית אין שום סיכוי לקדמם ליישום ממשי .

ושוב יש להדגיש את המסר הפשוט:  כל מה שהילד הפנימי שבתוכנו זקוק לו הוא לדעת שהוא נאהב. תמיד. זה נשמע בסיסי ולא מסובך, אך זה אינו כך כלל. למדנו לכעוס על הילד שבתוכנו, למדנו לבטל אותו או לייחס לו מאפיינים שכביכול מפריעים לנו לצמוח או להתקיים. למדנו להתרחק מהצרכים הילדיים שבנו כי חינכו אותנו שלהיות ילדותי פירושו להיות לא מפותח, לא ראוי ואולי אף מפגר או משוגע .

אמנות האהבה העצמית היא גם אמנות הקשר עם הילד שבתוכנו.  זו הסיבה שאנשים רבים עדיין מתייחסים לאהבה עצמית בביטול או בבהלה .אהבה עצמית מחיה את אותם חלקים ראשוניים, נקיים ולא נגועים, אלה שאינם מוטים או מושפעים מדעות קדומות ויכולים לראות את הטוב שבכל אדם ואת התקווה שבכל מצב. הילדים הפנימיים מעניקים לנו את האופטימיות שנשכחה ואת החזון לשינוי שפעמים רבות מוסתר מאחורי חומות של ציניות וספקות מוגזמים .

 הילד הפנימי שבנו יכול להעניק לנו מתנות רבות, חלקן יקרות מפז. את המתנות האלה אפשר לקבל כמעט ללא תמורה וכמעט ללא השקעה רבה .כל שנדרש הוא למקד את יכולת האהבה שבנו פנימה, אל הילד שבתוכנו ,להפסיק לבוא אליו בטענות ובדרישות ורק להעניק לו מרחב אוהד ומכיל ,בדיוק כפי שנכון לתת לכל תינוק שאנו אוהבים. כאשר נעשה זאת והילד הפנימי יחוש מספיק נאהב ובטוח, הוא יקום על רגליו, יצטרף לחלקים הבוגרים שבנו ויתרום את תרומתו הייחודית כל כך. אך בשביל זה, כפי שנאמר כאן רבות,  נדרשת אהבה.  אהבה עצמית שאפשר ליישם אותה באמצעות תרגול, תשומת לב, עוד חיוך למראה ועוד חיבוק עצמי. הילד הפנימי מרגיש זאת וניזון מכל הפעולות האלה. התפקיד שלנו הוא להמשיך להעניק לו את מה שהוא זקוק, החל מפעם ביום וכלה בכמות הולכת וגדלה של מחוות שיסייעו לו להשתקם בבטחה.

תרגול:

אהבה עצמית והילדה הפנימית
כתבי מכתב אהבה ותמיכה אל התינוקת שהיית. לא קל לנו להתחבר לחלק הזה שבתוכנו, אבל הוא חשוב מאוד. דמייני את עצמך ברגעים שנולדת, דמייני את עצמך מתחילה את חייך. כתבי מכתב אל הדמות שנולֶֶדֶת עכשיו. היי האימא המלאה של אותה תינוקת קטנה שהיא את.

אהבה עצמית והילדה הפנימית
כתבי מכתב אהבה,  פרגון והתפעלות לילדה הקטנה שהיית )גילאים 7-3(.   ראשית נסי להיזכר במה שתוכלי ודמייני אותה. 
לאחר מכן שבי לכתוב את המכתב. היי האימא העוטפת והחזקה של אותה ילדה. היא זקוקה לזה מאוד .

אהבה עצמית והילדה הפנימית
כתבי מכתב אל המתבגרת שהיית.  זוכרת אותה?  מה היו הדברים העיקריים שהעסיקו אותה?  אילו בעיות היו לה?  אילו חלומות?
מה שימח אותה?   כתבי אליה מכתב אוהב, מעודד ומחבק. היי שם בשבילה בכתב, הראי לה שהיא לא לבד, שאת לצידה מעתה ולעולם .

פרק 32: רק אהבה תאפשר פתיחת הטראומות לריפוי

נהוג לומר שאור השמש חושף, מחטא ומבריא .

הדבר קשור בדרך כלל לחשיפת דברים שאנשים נוהגים להסתיר ובגלל הסתרה זו הם סובלים. כמו כן מדובר בחשיפת פשעים, שחיתויות ודברים אפלים שמתרחשים בשקט בחברה שלנו ומזיקים לרוב האנשים ההגונים והישרים. בכל מקרה, חשיפת הדברים הלא נעימים וסיום תקופת ההסתרה וההחבאה מסמנים לרוב יציאה מהמקום המסובך, המזיק והחולה, בדרך למקום חדש, נקי, משוחרר ובריא יותר .

הטראומות שאנחנו נושאים עימנו הן כמו גושי אנרגיה תקועים ובהם אנחנו משקיעים משאבים, בלי שנשים לב לזאת, כדי שהן לא יכריעו אותנו לגמרי. אנחנו עסוקים חלק גדול מהזמן בקרב הישרדות רגשית לא מודע ובו אנחנו מנסים לעבור עוד יום ועוד יום בצילם של הפצעים העמוקים שמוסיפים ליצור לנו קונפליקטים, קשיים, מחסומים, הסתבכויות, חרדות, כאבים ,מועקה ועוד .

חלק מכוחות הנפש שלנו מגויס בקביעות  להגן על עצמנו מפני המסה הכבדה של הזיכרונות הלא נעימים שלנו שנאלצנו להדחיק ולשים בצד כשלא היו לנו כלים להתמודד עימם ועם הכאב שהם הותירו בנו .

כבוגרים אנחנו לא מספיק מודעים לכך שיש לנו אפשרויות לרפא, לרכך ,למוסס ולהקטין את גודש המטענים הפנימיים שמנהלים את חיינו. הדבר מתחיל בחוסר מודעות לכך שטראומות שקטות אכן שוכנות במעמקי הנפש שלנו, זה ממשיך בחוסר מודעות לכך שכדאי ליישם עליהן מהלכי ריפוי ובסוף ישנם ניכור וחוסר מוטיבציה לפתוח את תיבות הפנדורה שלנו ,מחשש שלא נעמוד בשיטפון הדוחה והמכאיב שיציף אותנו כאשר מנגנוני ההסתרה יתערערו.

אחת הסיבות שאנחנו מתקשים לחולל שינויים בחיינו היא חוסר הבנה לגבי תפקידה המכריע של אהבה בתהליכי ניקוי רגשי ופרידה ממה שהציק לנו זמן רב. כל עוד איננו תופסים את תרומתה החשובה כל כך של אהבה בטיפול במה שתקוע בתוכנו, לא נוכל לעשות דבר למען עצמנו ולא נוכל להשתחרר ממה שמצר את צעדינו שנים רבות. ללא שימוש הולם באהבה עצמית לא נצליח לשנות דבר, גם אם נתעקש מאוד לעשות זאת .

טראומות הן טראומות ואי אפשר לזלזל בעובדה הזו.  טראומות הן תכנים שמכילים חרדה רבה ותחושת סכנה אמיתית כלפי הגוף והנפש, אף שהסכנה שייכת לעבר ואינה נמצאת כאן יותר. טראומות הן סוג של שדים פנימיים שאין לנו חשק לפגוש בהם, להתעמת איתם ולהקשיב לדבריהם .טראומות הן מקום שבו אנחנו חלשים יותר,  ילדותיים יותר,  מבוהלים יותר ומבולבלים יותר  .

כל עוד לא ניעזר באהבה עצמית לריפוי מצוקות העבר שנותרו בהווה וממשיכות להשפיע בדרכים לא רצויות, וכל עוד ננסה לגשת אל האזורים האפלים והמפחידים בנפש בדרכים שאין בהן שימוש באהבה עצמית, לא נוכל באמת להתחיל מהלך שיחולל שינוי. שום דבר לא יקרה. כל מנגנוני ההגנה, המחסומים, האזהרות, מסכי העשן ואי ההבנות יתגברו במהירות וירחיקו אותנו מאזור הסכנה. אך כאשר ניגש אל אותם מקומות באמצעות הדרכתה של האהבה העצמית שלנו,  יתחילו להיפתח דלתות,  לאט ובזהירות, ונוכל לעשות את מה שמעולם לא יכולנו לעשות – לפתוח את הטראומות למצב של ריפוי.

אין שום תועלת לנסות להיות אמיצים כדי לעמוד בגלי ההדף של מנגנוני ההגנה שלנו. זה לא יעזור לנו, אנחנו נישאר בחוץ. כאשר אנחנו מתקרבים אל שורשי הטראומות שלנו, הילד הפצוע שבנו מתעורר ואנחנו מתמלאים בחוויה שלו ובתחושות הקשות שלו.  אנחנו מתחברים אליו וחווים את חוסר האונים שלו. בצורה זו לא נוכל להתקדם. אפילו אם נגייס מתוכנו עוז רוח ונחישות, הדבר לא יעלה בידינו. נישאר בחוץ. הנפש מתוחכמת מספיק כדי לא לאפשר לנו לעשות את המעשה הלא נכון. הנפש תתעקש שנבוא באהבה רבה, אחרת כדאי לחזור אחורה ולשוב רק כשנהיה מוכנים יותר למהלך החשוב הזה .

אדגים זאת במקרה של רגשי אשמה.  חלק מהותי בטראומות שאנחנו נושאים עימנו הוא התחושה שאנחנו אשמים במה שקרה לנו, גם אם לא עשינו דבר והיינו למעשה קורבן למציאות קשה שפגעה בנו באופן שרירותי ולא הוגן, כלומר טופחו שם רגשי אשמה. בכל מקרה קיימת בשקט ובאופן ילדי ופרימיטיבי, הלקאה עצמית על שהדבר קרה, גם אם כילדים לא יכולנו למנוע את מה שקרה. ילד נוטל על עצמו אשמה משום שהוא חווה שכל העולם קשור אליו, למעשיו, למחשבותיו ולעצם קיומו. אם קרה לילד משהו רע ,וכמובן אם האירוע חזר על עצמו ולא תוקן, הילד תופס את האירוע כקשור לעובדה שמשהו בו לא היה בסדר. הרי הוא היה יכול לכאורה למנוע את מה שקרה, למרות שלא כך הם פני הדברים.

רגשי אשמה הם חלק ניכר ביותר בדרמת הטראומה ובקושי שלנו להיפרד מהמטענים הקשים שנתקעו עמוק במרחבי הלא מודע שלנו. רגשי אשמה הם אחד המרכיבים החמקמקים שתוקעים אותנו בזיכרונות הכואבים בלי לתת לנו אופציית מילוט אמיתית.

כאשר אנחנו מנסים כביכול בכלים של היגיון וחשיבה ריאליסטית ובוגרת להתחקות אחר הזיכרונות הכואבים,  איננו מסוגלים לתפוס את עומק האשמה שקיים בנו בהקשר לטראומות המודחקות.  כאנשים בוגרים אין שום סיבה לחוש אשמים על משהו שאחרים עשו לנו. קשה לנו לחוש שמשהו לקוי בנו רק משום שנפגענו ורק משום שלא הצלחנו למנוע את הפגיעה .כל עוד איננו מצליחים לחבור באופן רגשי אל ההאשמה הזו, אותה חווינו כאמיתית כילדים, לא נוכל להתקדם. לא נוכל לאוורר את הפצעים, לא נוכל ליהנות מאור השמש המחטא והמבריא שיאפשר להם להגליד ולסיים את תפקידם ההיסטורי .

אך כאשר אנחנו מתחברים לעצמנו מצוידים באהבה עצמית,  בחמלה גדולה,  באמפתיה,  בהתחשבות בעצמנו,  בנכונות לסלוח לעצמנו אף שלא עשינו רע, ביכולת להכיל, להקשיב, ללטף ולהבין באמת  את עוצמת רגשי האשמה שאינם הגיוניים אך נוכחים מאוד, או אז יש סיכוי שהנפש תרשה לנו לראות ולחשוף את מה שהסתירה מאיתנו תמיד בקפדנות .

כדי שנוכל להגיע למצב הזה,  אהבה עצמית אמורה לזרום בעורקינו בקלות. יש לנו עבודה לעשות, עבודת חיים – הגברה תמידית של אהבה עצמית כך שהיא תתרומם לרמות שבהן נוכל להיעזר בה כדי לעשות את מה שבעבר לא היה סיכוי לעשות. אהבה עצמית תבטל אט אט את רגשי האשמה, תרשה לנו להיות שוב ילדים תמימים שזכאים לקבל את מלוא החום,  ההזנה וההגנה,  וזכאים להיות כמות שהם,  ילדים שאוהבים לחיות,  לשחק,  לחוות ולהתנסות.  אהבה עצמית תאפשר לנו לבקר אצל הילדים שבתוכנו,  להאזין למה שנותר כואב ומעיק,  ולהציע מגע סבלני ומרפא שיקדם את הנפש להפעלת מנגנוני ההבראה הטבעיים שלה .

תרגול:

חיוכים למראה 6
מדוע חשוב להזכיר? כך זה באהבה עצמית ובמה שדומה לה. מוכרחים להזכיר, אחרת נסחפים למקומות פחות טובים. חייכת אל המראה היום? החיוך כבר הפך להרגל? חייכת למראה גם במקומות ציבוריים?

הישגים יומיים
תפיסת העולם של אהבה עצמית קשורה למה שיש בחיי השגרה. בכל יום אנחנו מגיעים להישגים וכדאי לשים לב אליהם. מתוך אהבה עצמית, כתבי לעצמך מילות הערכה ותודה על כמה דברים שעשית בימים האחרונים. זכרי – אהבה עצמית היא הפוכה מראיית עצמך ומעשייך כמובנים מאליהם  .

הכרת המחסור באהבה עצמית
חשבי היטב על אחת הבעיות שמציקות לך בימים אלה. אם תתרכזי כראוי לבטח תגלי שסביב הבעיה רמת האהבה העצמית שלך נמוכה ,וזה לא עוזר לך. הדבר עובד גם הפוך – ככל שתעצימי ביוזמתך את האהבה העצמית כשאת בתוך הבעיה,  הסיכוי לשינוי ילך ויגדל .בדקי את עצמך – מהו הנושא שבו העניינים תקועים והאהבה העצמית שלך נמוכה במיוחד? האם תוכלי לעשות שם עבודה רגשית עם עצמך?

פרק 33: להיות המרפאים הראשיים של עצמנו

ריפוי עצמי הוא אחת התכונות המופלאות והמרתקות בכל מערכת ביולוגית,  החל מהיצורים הקטנים ביותר וכלה במנגנון המורכב ורב הניסיון והחוכמה של גוף האדם.  בגוף האדם  רכיבים רבים וכלים משוכללים להתמודד עם מצבי פגיעה וחולי תוך שיקום והפעלה מחדש של מערכות שניזוקו .

ויתרה מזאת היא היכולת האנושית הגדולה לרפא את כאבי הנפש כגון קונפליקטים, מורכבויות, טראומות שהצטברו בגוף ובנפש, דיכאון, חרדות ,עצב וחוסר אונים. כל אלה ועוד ניתנים במקרים רבים לשינוי על ידי תהליכי ריפוי עצמי, וההבדלים בין המצב שלפני הריפוי לבין המצב שאחרי הריפוי עשויים להיות דרמטיים ומפתיעים מאוד .

אך יש גורם חמקמק ולא ברור שפעמים רבות יעשה את ההבדל בין מימוש יכולת הריפוי הטבעית של נפש האדם לבין הישארותו מנוכר ובור לגבי האפשרויות להיחלץ ממשברים וממצבים לא נוחים שפוקדים אותו: אמון עצמי. מידת האמונה שיש באדם בקשר ליכולתו להגיב באופן יצירתי ומקורי כאשר הוא נקלע לאירוע או לשינוי לא צפוי ולא רצוי.  מידת האמונה שיש באדם לגבי הכלים,  הכישורים ויכולת ההתמודדות שלו ,יקבעו אם הוא יוכל לנצל את התכונות הייחודיות שלו ולרפא את עצמו או שיישאר חסר הבנה וניסיון בזה .

אמון עצמי הוא תוצר של אהבה עצמית. ככל שאדם חווה יותר רגעים של אהבה עצמית, ידידות עצמית ותמיכה עצמית, קל לו יותר לטפח את האמונה לגבי הכוחות שלו, יכולת ההסתגלות שלו, מגוון התגובות שעומדות לרשותו נוכח גירוי מאתגר ומידת העמידות שלו למצבים של קושי, כאב וסבל. ככל שאדם אוהב את עצמו יותר כן הוא מאמין בעצמו יותר. ככל שאדם מאמין בעצמו,  הגוף והנפש שלו מגיבים בהתאם ומפיקים מעצמם כוחות ריפוי נרחבים.  ובכלל,  ככל שאדם מאמין בעצמו,  הסביבה מגיבה אליו טוב ,שופעת אליו, מפנקת אותו ומאפשרת לו להכיר דרכים לטפל בעצמו ולהשיג את הדברים שלהם הוא זקוק.

במצב של משבר וכאב האדם מקבל מסר ברור שמשהו אינו כשורה .הסיבוכים,  אי ההבנות,  המצוקה,  המועקה,  הקשיים והסרבול מודיעים לאדם שדבר-מה בחייו אינו מתנהל כראוי.  כאשר אדם אוהב את עצמו מספיק,  הוא יכול להגיע למצב שבו הוא שואל את עצמו ברֹוֹך ובסבלנות שאלות כמו “הבעיה שיש לי עכשיו, הקושי הזה, מה הוא בא להזכיר לי ?איזה מסר הוא מבקש להעביר לי עכשיו?” אדם שאוהב את עצמו מספיק ,מזכיר לעצמו שאם יש בעיה כבדת-משקל כנראה שמטרתה להזכיר לו היכן עדיין חסרה אהבה עצמית והיכן עדיין הוא בורח מעצמו.  אדם שאוהב את עצמו מספיק, יראה בבעיה הזדמנות ויאשים פחות את הסביבה ואת הגורמים החיצוניים לו כאחראים בלעדיים על המשבר שלהם .

ריפוי עצמי הוא תהליך טבעי ואוטומטי. איננו אמורים להפעיל אותו או לכוון אותו, הוא מתרחש מעצמו. אנחנו, כאנשים שחותרים להסביר מהי אהבה עצמית, יכולים לסייע לריפוי טבעי להתרחש באמצעות יצירת התנאים המתאימים.  אנחנו יכולים להפסיק להפריע לו,  יכולים לטפח אותו ולהעניק לו ביטחון.  אך אנחנו לא יכולים להפעיל אותו בלחיצת כפתור ולדרוש את סוג הריפוי ואת הקצב שלו.  כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לפתח בו אמון. כשיש בתוכנו אהבה עצמית ותמיכה עצמית אנחנו יכולים לטפח בתוכנו את גדלות הנפש שיש בה מידה של ענווה ושל פרופורציות לגבי מה שאנחנו מסוגלים לעשות מתוך תכנון והבנה בקשר למה שיכול לקרות מעצמו.

אין זה פשוט להפוך למרפאים של עצמנו, משום שאת עיקר עבודת הריפוי יעשו בתוכנו באופן ספונטני וחסר שליטה, מערכות מתוחכמות שעימן נולדנו וכמעט איננו מודעים להן .

כאשר אהבה עצמית תתעצם, נלמד לחוש בתוכנו את האמת הפשוטה, את העובדה המדהימה: נפש האדם יודעת לרפא את עצמה ולגרום לה לצמיחה ,לשינוי ולהתפתחות .

תפקידו של האדם המודע הוא לעזור לנפש לרפא את עצמה לעיתים קרובות .תפקידו של האדם המודע הוא לעבד את האדמה שממנה צומחים הדברים המופלאים ביותר בחיים ולהתמודד עם הפחד, הספק, הציניות, ההישענות המוגזמת על ההיגיון,  הביקורת המופרזת,  הפסימיות והסקפטיות.  כל התכונות האלה מרחיקות את האדם מיכולת הריפוי הטבעית שלו. כל אלה יצטמצמו בעקביות ככל שאהבה עצמית תתגבר,  ויהפכו לחשובים פחות ,לנחשבים פחות ולרצויים פחות. כל זה יתרחש ככל שאהבה עצמית תתפוס את מקומה ברחבי התודעה האנושית ובדרך שבה אדם מדבר אל עצמו ,מתייחס אל עצמו, מציג את עצמו ותופס את עצמו .

בהמשך למה שתואר בפרקים הקודמים, אפשר לשוב אל אותו ילד פנימי ,שמצד אחד מכיל את היצירתיות,  את האינטואיציה ואת הדמיון,  ומצד שני מכיל את הטראומות,  את הפצעים ואת השריטות שמשפיעים כל כך על הנפש. אותו ילד פנימי, אותו חלק רך, תמים וקליל הוא גם אותו חלק שמכיר היטב את תכונות הריפוי העצמי של נפש האדם. ובמילים אחרות: ככל שנגביר אהבה אל החלקים שמייצגים בנו את שנות הילדות, את שנות התמימות ואת שנות הפליאה, כן נזמן אל חיינו יותר הזדמנויות לריפוי ,לשינוי ולסילוק בעיות ממושכות .

יש לשוב ולציין את הלא מובן מאליו: ריפוי עצמי של נפש האדם מתרחש מעצמו, בקצב לא צפוי ובדרך שלא ניתן לתכנן מראש. אפילו אם נחשיב את עצמנו לחכמים ולמתוחכמים, מעמקי הנפש יהיו תמיד צעד לפנינו ,חכמים יותר, הוליסטיים יותר ומדויקים יותר. לא נוכל לקבוע עבורם איך ייראה הריפוי ובמה יתבטא השינוי. המעט שנוכל לעשות הוא להבין את מקומנו ואת תפקידנו מתוך ענווה וראייה עמוקה של הדרך שבה הדברים מתרחשים באמת .

אנחנו יכולים להיות רק  עוזרים של כוחות הריפוי הטבעיים שלנו, סוג של סייעים ותומכים שמאפשרים לחלק העמוק והמתוחכם שבנפש לעשות את שלו ללא הפרעה,  ללא מחסומים וללא מעצורים.  כאשר נלמד להבין כראוי את המקום הזה, ללא יהירות וללא ניסיון להשתלט על המצב, או אז נוכל להפוך למרפאים הראשיים של עצמנו שיודעים לכוון את הנפש למקום הנכון, שמצליחים לממש תוך שיתוף פעולה נכון יותר את הפוטנציאל הגלום בנפש ובביטויה .

אהבה עצמית תעזור לנו להסיר מכתפינו משא כבד מדי ואחריות מוגזמת למה שקורה ותעזור לנו לסלוח לעצמנו במקום לשוב ולהאשים את עצמנו .האשמה עצמית מייצרת אווירה שקרית ולא מהימנה לגבי מה שקורה. אהבה עצמית תסלול את הדרך לפיוס עצמי מהיר יותר, לאמפתיה כלפי תהליכים שעלינו לעבור ולהגברת היכולת לקבל ללא בהלה את הבעיות ואת החריקות של החיים.  אהבה עצמית תעניק לנו את מתנת הריפוי העצמי,  תכונה שקיימת בכל אדם אך כמעט ולא באה לידי ביטוי בסביבה פנימית שאין בה אהבה. אנחנו נתרום את חלקנו בעסקה: נעניק לעצמנו אהבה ומרחב תומך וסלחני. הנפש מצידה, תגמול לנו בתהליכי ריפוי עצמי שילכו ויתרבו, ככל שיתברר שכבר אין לנו כוונה למנוע מעצמנו את הנס הזה, נס שככל שנאהב את עצמנו יותר, כך ייראה לנו פחות זר, מפתיע או חד פעמי .

תרגול:

רשימת תומכי אהבה עצמית
ערכי רשימה של אנשים שלידם את מרגישה נוח עם עצמך.  אנשים אלה הם תומכי האהבה העצמית שלך. ערכי רשימה של המקומות והמצבים שבהם את חשה נינוחה ובטוחה בעצמך. מקומות ומצבים אלה גם הם תומכי האהבה העצמית שלך.  חשוב שתכירי אותם ,תטפחי אותם ותגבירי את נוכחותם בחייך  .

רשימת מצמצמי אהבה עצמית
ערכי רשימה של אנשים שלידם, מכל סיבה שהיא, את מרגישה לא נוח עם עצמך.  אנשים אלה מצמצמים את האהבה העצמית שלך.
ערכי רשימה של המקומות והמצבים שבהם את חשה לא בנוח עם עצמך. גורמים אלה מפחיתים את יכולתך לאהוב את עצמך.  חשוב שתכירי אותם, תמצאי את הדרך לצמצם את השפעתם ואת נוכחותם בחייך .

הערכת תשומת הלב שלך להשפעות
התבונני בשתי הרשימות הנ”ל. הראשונה מייצגת את הכוחות שתומכים באהבה העצמית שלך.  השנייה מייצגת את הכוחות שמצמצמים את האהבה העצמית שלך.  נסי להעריך:  היכן את נמצאת יותר, ברשימה הראשונה או בשנייה? מה את יכולה לעשות כדי לשפר את המאזן הזה?

פרק 34: אופטימיות: משימת-על לאנשי האהבה העצמית

אני רוצה להציע לכם הצעה ידידותית ונדיבה  שכדאי לזכור,  הצעה שתלווה אתכם בכל מקום ועם הזמן נעשית יותר ויותר משתלמת בעיקר לאנשים שמבינים עד כמה אהבה עצמית חשובה ועד כמה ראוי המאמץ שאנחנו משקיעים כדי לטפח אותה ולהעצים אותה.  הצעה זו היא אחד היסודות  של הרוח האנושית החיובית והבריאה ושל כוחו של האדם לחולל שינויים חשובים שהופכים את חייו וחיי אחרים לטובים וראויים יותר.

אני מציע לך להציב את האופטימיות שלך באופן קבוע במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות שלך, במטרות שלך, ביעדים שלך ובערכים שלך. אופטימיות היא אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשות האדם, ובלעדיה חייו קשים, מסובכים, מתסכלים ומכאיבים הרבה יותר מחייו של מי שזיהה את האפשרות ואת היכולת לקדם את האופטימיות למקום מרכזי ויציב בחייו.

אופטימיות היא משימת-על לאנשי אהבה עצמית,  והיא אחת הסיבות המרכזיות להתרגשות בענייני אהבה עצמית. אנחנו כאן, במסע הזה, לא רק כדי ללמוד לחיות טוב יותר עם עצמנו, אלא כדי לקבל את הכלים הנכונים והיעילים לטיפוח אופטימיות. אופטימיות או היעדרה, תקבע מה נעשה ,מה נבחר, מה נחליט, לאן נוכל לצמוח ועם מה נוכל להתמודד באופן נכון יותר ומהיר יותר .

חשוב להבהיר שאופטימיות אינה תפיסת מציאות פגומה או לא ריאליסטית. אופטימיות אינה בריחה מהמציאות ואינה ניסיון לצבוע בכוח את החיים הקשים בצבעים ורודים שאינם תואמים את הקיים .ממש לא. אופטימיות היא סוג של יכולת, סוג של בחירה הנובעת ממטען בריא וחיובי בתוך האדם,  לראות את החלקים החיוביים והמעוררי תקווה בתוך המציאות .

האדם האופטימי הבוגר והמפותח אינו מתעלם מהבעיות,  מהכאבים ,מהסכנות או מהפחדים. האדם האופטימי אינו מנסה בכוח לברוח מהלך רוח פסימי. האדם האופטימי לומד לראות את ניצוצות האור בחשיכה, בלי להתעלם מקיומה של החשיכה.  הוא רואה את הקיים,  אבל מפרש אותו אחרת.  הוא מבין בדיוק מה שקורה,  אך לא נחפז  להתייאש ולברוח אל הלך רוח קודר שמשקף חוסר אונים, חוסר יכולת וחוסר דרכים יצירתיות להתמודד עם הקיים. האדם האופטימי הוא האמיץ יותר והמעורר השראה בזאת שאינו ממהר להספיד את עצמו או את המצב וממשיך לחפש למרות הקושי סיבות לכך שיש סיכוי שהדברים ישתפרו.

אופטימיות היא הכוח שמניע את היצירתיות האנושית,  את התחכום ,את המקוריות ואת השאיפה להתפתחות ולשינויים חיוביים.  כשאין אופטימיות יקשה עלינו מאוד לנוע,  לנסות,  להתמודד ולתת מעצמנו את החלקים הטובים והבריאים יותר בבואנו לטפל באתגרי החיים שלנו. בלעדי האופטימיות לא נראה את האופק שאליו אנחנו יכולים להתקדם, אופק שבו דברים יהיו ראויים וכדאיים יותר. בלעדי האופטימיות האפשרויות שלנו מצטמצמות ועימן הכלים העומדים לרשותנו למימוש עצמי ולעוד דברים שהיינו רוצים לקבל בחיים .

אופטימיות, בניגוד למה שרבים חושבים, היא מיומנות ויכולת שאפשר ואף הכרחי לטפח.  אופטימיות אינה מתהווה מעצמה אצל כמה אנשים ברי מזל. אופטימיות ניתנת להשגה מתוך עבודה עצמית שכוללת תמיד את משימת הגברת האהבה העצמית, עכשיו ובעתיד. אופטימיות היא סוג של שריר שאפשר להעצים את יכולת תפקודו,  וכאשר לא עושים זאת,  האדם מוצף בפסימיות צינית שכולנו פגשנו בתוכנו ונתקלנו בה גם אצל אחרים.                                   
אותם אנשים שטוענים בלהט שאהבה עצמית היא מטופשת ורוחנית מדי, שמטפחים אותה רק אנשים מוזרים, מחבקי עצים או אנשים שאינם מחוברים לאדמה,  גם טוענים באותה דרגת שכנוע פנימי שאופטימיות היא נחלתם של נאיביים בלבד, של אנשים שלא מבינים מה באמת קורה ,שמתעלמים מהבעיות האמיתיות, שבורחים מהתמודדות ונמנעים לכאורה מהעבודה הקשה והאפורה של החיים.  אנשים אלה אינם שמים לב שטיעוניהם קלושים ושהאמת הפוכה לגמרי. יקשה עלינו מאוד, אם בכלל ,לשכנע אותם בטעותם, אך לפחות כדאי שאנחנו, אנשי האהבה העצמית ,נבין מה נכון ומי צודק.

כאמור, האמת הפוכה לגמרי. פסימיות היא נחלתם של החלשים יותר .פסימיות היא מקום של פחד שאליו בורחים אנשים שעצלים מדי לטפח את התכונות החיוביות שבהם,  ובראשן כמובן אהבה עצמית.  אהבה עצמית ,אהבה בכלל,  תקווה ואופטימיות הן סיכונים שחלק מהאנשים נמנעים לקחת מחשש שמשהו לא יסתדר אצלם. הם פוחדים מכאבי האהבה, לכן הם בורחים ממנה. הם פוחדים מכישלון או מהפסד, לכן אינם לוקחים סיכונים .הם פוחדים לטפח תקווה שמא יתאכזבו. הם פוחדים מהאופטימיות כי היא דורשת אומץ, נחישות ויכולת להתעמת עם הסביבה שמנסה לשכנע אותם שהדברים אינם יכולים להסתדר להם מעבר למה שהחברה מתכננת עבורם .

הכאב שאנשים אלה חוו כאשר לפעמים האופטימיות לא הצדיקה את עצמה מציג בפניהם סוג של “הוכחה”, כך הם חושבים, שאין טעם לקוות ולשאוף שיהיה טוב,  משום שיהיה רע.  אנשים אלה הם החלשים והם אלה שמפסידים חלקים נרחבים ממה שהמציאות הריאלית מציעה.  הם אלה שמצמצמים את חייהם לטווח צר, נטול סיכונים ונטול סיכויים שבו הפסימיות שלהם מוכיחה את עצמה,  והאופטימיות של אחרים נתפסת זרה, מפחידה ומסוכנת. אין בהם מספיק אהבה עצמית כדי לערער על המצב שאליו נקלעו. אין בהם מספיק אהבה עצמית כדי להבין שהם בעצמם יצרו את המציאות המזויפת הזו שבה לפסימיות יש הרבה יותר מקום מאשר לאופטימיות.

חסידי הפסיכולוגיה החיובית גורסים שאכן כך הוא הדבר וכדאי לסגל לעצמנו דפוסי חשיבה אופטימיים יותר ולסלק מתודעתנו את המרכיבים הפסימיים, הציניים וחסרי התקווה, כיוון שאופטימיות בריאה יותר לאדם ומיטיבה עימו.  וכך הולכת ומתפשטת בקרב אנשים רבים ההכרה שכדאי להרגיל את עצמם לחשוב חיובי כי כך יהיה חיובי .

אך פעמים רבות זה לא מצליח כי אין זה מספיק. כל עוד לא ניצור בתוכנו את התשתית הרגשית לחשיבה חיובית ולאופטימיות, לא נצליח להשריש הרגלים כאלה בתודעתנו.  הרגלים אלה יתפוררו וייעלמו במשבר הראשון שיפקוד אותנו או כשנחווה הלך רוח קודר, ביקורתי ולא חביב.

ובמילים אחרות, כל עוד הנפש אינה עוברת שינוי שמשמעותו ריכוך וחיבור מעמיק אל האהבה הטבעית שקיימת בה, לא ניתן לאמץ הרגלים ארוכי טווח של אופטימיות. אהבה עצמית מזינה את האופטימיות וגורמת לה לצמוח ולהישאר יציבה נוכח הגירויים השליליים הרבים. אהבה עצמית היא חלק בלתי נפרד מאופטימיות, ואופטימיות היא חלק בלתי נפרד מאהבה עצמית .שני גורמים אלה הם ביטויים גבוהים של נפש האדם ומהווים את הדרך הבריאה,  המוצלחת והמשתלמת ביותר לחיות.  שניהם לא יהיו מובנים ומקובלים אצל מי שעדיין לא הפנים אותם. אם שני הגורמים הללו קיימים אצלנו, הם מהווים את הסמנים העיקריים לכך שאנחנו מפתחים כראוי את הנפש שלנו ומזינים את עצמנו בחומרים המשובחים ביותר .

תרגול:

הכנה למשבר
משברים היו ומשברים יהיו,  אך בעזרת כלי אהבה עצמית אפשר לצמצם מאוד את המחיר שלהם.   כתבי מכתב אהבה,  תמיכה,פרגון ועידוד שתקריאי לעצמך בעתיד בעת משבר שקשור ליחסים המשפחתיים.  השפיעי היום על העתיד שיהיה  .

הכנה למשבר
אולי בעתיד  הגוף שלך ייאלץ להתמודד עם מחלה, לאו דווקא מחלה קשה. בכל מקרה, במצב זה תזדקקי לסיוע רגשי רב, סיוע שתכיני כבר עכשיו.   כתבי מכתב אהבה,  חמלה,  הבנה וחיבוק אל עצמך בעתיד, כאשר תרגישי לא טוב פיזית. כשהיום הזה יבוא פתחי את המכתב וקראי לעצמך. זו תהיה עזרה חשובה עבורך .

הכנה למשבר
לצערנו, משברים מסוגים רבים יכולים לפקוד אותנו: לעיתים משבר כלכלי,  לעיתים משבר אמון לעיתים משבר של אובדן או פרידה .הם חלק מנוף חיינו וכדאי לנו לבחור לא להתעלם מהם ולהכין את עצמנו באהבה עצמית.  כתבי מכתב אהבה,  דרבון,  הכלה ותמיכה אלייך שמיועד לכל סוג של משבר שאינו קשור למשפחה או למחלה .הרעיפי מילים חיוביות ומעודדות משום שמשבר הוא זמני, בעיקר כשמטפלים בו נכון.  טפלי בעתיד שלך כבר עכשיו  .

 

פרק 35: לעשות שלום בתוכי כדי לצאת אל העולם עם מסר ברור

המושג “שלום”  נשמע לעיתים קרובות באזור שלנו,  והוא משקף מצב מורכב מדי, מבלבל מדי ולפעמים אף בלתי אפשרי. כאשר אנחנו מדברים על אהבה עצמית ועל המחיר של היעדרה,  המושג “שלום” וכל מה שהפוך לו יכול להיות מוגדר יותר ולהוביל לצעדים מעשיים שכל אדם יכול לעשות כדי לתרום להפחתת האלימות בסביבתו .

במקומות שונים בעולם אנשים נלחמים זה בזה, הורגים זה את זה, רודפים אחר אנשים אחרים ונוקטים יצירתיות רבה כשפוגעים או נוקמים באחרים .לעיתים הגזע האנושי מיוחד ושונה משאר היצורים בזה שהוא פוגע בבני אותו גזע פגיעה קשה מאוד .

בני אדם הם הסכנה הגדולה ביותר לבני אדם. זה מנוגד לחלוטין לכלל היסודי שעליו מבוססת הישרדות המינים בטבע – שלא פוגעים ולא הורגים ,אלא אם מוכרחים ובנסיבות ספציפיות מאוד, בני אותו גזע. פגיעה של אדם בבני אדם אחרים היא סוג של טיפשות אבולוציונית, חוסר אחריות ופגיעה עצמית. רצח של אדם בידי אדם אחר הוא סוג של התאבדות .

כיצד קרה שבני האדם,  היצורים המתוחכמים ביותר,  התנהגו משחר קיומם באופן שנוגד בגסות חוקי טבע ראשוניים? איפה איבדנו את הקוד החשוב שמאפשר לאנשים לחוש ביטחון בקרבת  אנשים אחרים וגרם לנו להישמר זה מזה במקום שנתמוך בצרכים הקבוצתיים והאישיים שלנו ?

אם נרצה לבדוק את התופעה הזו בזיקה לאהבה עצמית, נוכל להבחין בכמה גורמים שמסבירים כיצד מגיע האדם לשפל כזה ולהתנהגות שמביישת את חוכמתו, את היצירתיות שלו, את הרוח שלו ואת מעשיו.

כלל בסיסי בתיאוריה הפסיכו-קריאטיבית שמתבססת בין השאר על ראיית האהבה העצמית כחלק מהותי באיכות חיי האדם, הוא שכאשר איננו מטפחים בנו תכונה מסוימת, התכונה ההפוכה לה תשכון בתוכנו. אם לא נטפח מספיק את האופטימיות, נסבול מפסימיות, מציניות ומחוסר אמון .אם לא נטפח את ההתלהבות שלנו נסבול מכבדות,  מחוסר חזון ומחוסר יכולת לממש רעיונות מעניינים. אם לא נצמיח אהבה בתוכנו, ישכון בקרבנו פחד ומלחמות פנימיות בין חלקים שונים באישיות שלנו .

אדם שאוהב את עצמו אינו מסוגל לפגוע בעצמו ובאחרים, וכמובן שלא בכוונה תחילה. ככל שאהבה עצמית גוברת, האדם מתקשה להזיק לאחרים כיוון שאהבה עצמית לא משפרת רק את הקשר של האדם עם עצמו, אלא משפרת את הקשר שלו אל הסביבה. ככל שאדם אוהב את עצמו, הוא מרגיש שהזולת הוא חלק ממנו ושהוא חלק מהזולת. לכן ברור לו שכל פגיעה שיסב לאדם אחר היא למעשה פגיעה בו עצמו .

מכאן אפשר להסיק שאדם הפוגע באנשים אחרים או רוצה לפגוע בזולת או פוחד שמא יפגעו בו –  נמצא בחסר מהותי של אהבה עצמית.  אהבה עצמית מנטרלת את החלקים בתודעה שמבוססים על אלימות מעשית או פוטנציאלית. ככל שאדם אוהב את עצמו יותר, כן הוא מוצף פחות בפחדים מוגזמים, והוא נאחז  יותר בתקווה ובהתחברות עם אנשים, כולל אנשים שבעבר נחשבו מסוכנים, אויבים ופוגעניים  .

המילה “שלום”  משקפת את הטרנספורמציה ואת הריפוי שעל האדם לעשות כשברצונו להרחיק את עצמו מאזורי האלימות בתוכו ולהתחברלתכנים של אהבה, חיבור, תקווה ויצירה משותפת.                                                

המילה “שלום” מחוברת מבחינת כללי המסע שלנו לאהבה עצמית בקשר חזק שלא ניתן להתרה. כל עוד אנחנו נמצאים בקונפליקט בעל מאפיינים אלימים עם אדם אחר או עם קבוצה אחרת, סימן שאנחנו חסרים אהבה עצמית ומשועבדים למה שקורה כאשר היא חסרה בתוכנו .

כל עוד אנחנו מעורבים פיזית או רגשית במצב של עוינות מתמשכת ,חשדנות ופחד ממפגש עם אנשים מסוימים,  סימן שבאותו מקום קיימת מלחמה פנימית בין חלקים אצלנו לבין המבנה הרגשי שלנו. אותה מלחמה פנימית משקפת מחסור ניכר באהבה עצמית ואף התמכרות למצב הזה ,לחיכוך הלא נעים בינינו לבין עצמנו, שלאחר מכן ישתקף כחיכוך בינינו לבין אנשים סביבנו .

“שלום פנימי” הוא מושג שאולי כבר שמעת עליו. “השלום מתחיל בתוכי ”הוא סלוגן מוכר. מושגים אלה מקבלים משמעות רק כאשר הם מתקשרים ומתחברים למשימת האהבה העצמית, שהיא המחויבות הגבוהה ביותר של האדם. וכאן אפשר להבין מדוע. המחיר שאנחנו משלמים על מיעוט באהבה עצמית כולל גם את מה שאינו עולה בדעתנו – פגיעה של איש ברעהו כל עוד לא נכיר את מסלול האהבה העצמית שיסייע לנו יותר מכול לזנוח את האופציות של הפגיעה ההדדית ובמקומן לחפש דרכים בונות,  אמיצות ויצירתיות לדיאלוג, להסכמות, להסכמים ולעבודה משותפת, לא נגיע לשלום פנימי.

אפשר תמיד להאשים את הצד השני שהוא מזיק,  חשדן ואלים יותר .אפשר תמיד לטעון שהאחרים התחילו ואנחנו רק מגינים על עצמנו. אנחנו מתוחכמים וחכמים ותמיד נמצא טיעון משכנע שיסביר מדוע אין לנו שליטה על האלימות סביבנו, ואם האחרים יתעשתו הכול יהיה בסדר. זה שקר גס וחוסר אחריות מצידנו. כאשר נצמיח אהבה עצמית וכאשר אנשים נוספים יעשו כן, התודעה האנושית תשלול על הסף את אופציית המלחמה כי אנשים לא ירצו לפגוע בעצמם באמצעות פגיעה באחרים. וזהו המס הברור שנשלח ממני,  ממך ומהרבה אנשים,  כאשר אהבה עצמית צומחת בתוכנו.  הבה נסיים את המלחמה עם עצמנו ונפנה לעידן חדש ובריא יותר, ובו גם נסיים את המלחמות עם כל אחינו בני האדם, כי כך נכון וטוב יותר לחיות

תרגול:

מה שאני לא אוהבת בי 1
לא חשוב עד כמה נטפח אהבה עצמית, יהיו רגעים, מצבים ותקופות שבהם נרגיש שיש בנו דברים שאיננו אוהבים.  נשתדל לטפל בזה! חפשי את החלקים שאינך אוהבת בך הקשורים בעבודה שלך. ערכי רשימה מפורטת ככל האפשר  .

מה שאני לא אוהבת בי 2
בוודאי יש צדדים בך שאינך אוהבת בתחום הרגשי, הרומנטי, ההורי ,המשפחתי והחברי. נסי לפרט ככל האפשר את הגורמים שהיית רוצה שלא יהיו, שישתנו או שיתפתחו בך בתחומים האלה .

מה שאני לא אוהבת בי 3
כעת חייכי והחליטי שאת מתכוונת לאהוב בשפע וללא גבולות את הדברים שציינת בשני הסעיפים הקודמים.  כתבי את כל הפריטים הנ”ל בטור, זה מעל זה. לאחר מכן רשמי לכל פריט תגובה של אהבה כמו תגובתה של אימא שרואה את הילד שלה לא מסתדר ובאה אליו באהבה גדולה ובחיוך שהופכים את הבעיה לבעיה קטנה הרבה יותר .

 

פרק 36: להתלהב, להתנסות, לקפוץ מהצוק ולהתענג על הצניחה הבטוחה

תם ולא נשלם. הפרק האחרון של ספר זה, מטרתו לעורר את המודעות לחשיבותה הגבוהה כל כך של אהבה עצמית ולעבודה שיש לעשות כדי לטפח אותה.  ספר זה הוא מסוג הספרים שמעניקים ידע וכלים ב”דלת האחורית”,  וזה אומר שמשהו מתחולל בנפש האדם שקורא ומתרגל עם החומרים שבספר, מבלי שיהיה מודע לכך באופן מלא .

אהבה עצמית היא דרך חיים והמחויבות הגבוהה ביותר. אהבה עצמית היא פסגת הרגשות כפי שהיא פסגת החוויות הרוחניות. למרות חשיבותה וההשלכות המהותיות של קיומה או של היעדרה,  אהבה עצמית זמינה מאוד, מעשית, ברורה וקרובה להישג ידו של כל אדם. בדיוק כפי שאנחנו נדרשים לטפח כל מערכת יחסים שאנחנו רוצים בה,  באמצעות  מעשים ,יוזמות,  תשומת לב,  התמודדות ועדכונים שוטפים,  כך גם חייבת להיות מערכת היחסים שיש לאדם עם עצמו .

חיוכים למראה אינם עניין של מה בכך. הם התזכורת השוטפת של אהבה עצמית, הם המחווה הפשוטה כל כך  והמשנה מציאות. מוכרחים לחייך למראה, כי אם לא נעשה זאת, הדמות שנראה במראה אינה  משדרת לעולםדבר, וודאי שלא אהבה או משהו דומה. ולא רק חיוכים למראה, אלא גם בחירה באהבה עצמית, בהגנה עצמית, בתמיכה עצמית, בסליחה עצמית ,באמפתיה עצמית ובחמלה עצמית.  כל אלה וגרסאות נוספות של אהבה וחיבה הן הגורמים הנחוצים  לקיים ולהעצים אהבה עצמית. המסע הזה לעולם  לא נגמר, אלא אם נרצה מאוד  להתדרדר למקומות שבהם נשכח את טעמה של אהבה אמיתית וגם נכעס על אחרים שלא מעניקים לנו מטוּּבה .

אהבה עצמית מעניקה לנו חיים. חיים ללא התלהבות הם חיים חלקיים מאוד.  אם אינך חווה מדי פעם בפעם התלהבות מדבר מה,  סימן שישנם אזורים כבויים בנפשך שבהם אינך מרשה לעצמך את החופש להיסחף ולעוף למקומות נפלאים וטובים יותר.  אהבה עצמית היא חומר הדלק וההזנה ההכרחיים כדי שאדם ירשה לעצמו להתלהב וליהנות מעוצמת החוויה ברגעים בהם האדרנלין זורם יותר וכשהאנרגיה מתגברת .

חיים ללא התנסויות, ללא ניסיונות וללא ניסויים הם חיים מצומצמים ,מוגבלים,  סגורים ולא מספקים.  תפקידו של האדם להתנסות במגוון חוויות, אף שאינו חייב לחוות כל דבר בעולם. חלק גדול מהצמיחה האישית ,מהלימוד ומההתפתחות קשור באופן ישיר להתנסויות, לטעימות, לניסוי וטעייה, לכישלונות בעקבות התנסויות נועזות, להיכרות עם השונה והמוזר ולהליכה גם בשבילים שלא כולם מהלכים בהם.

אהבה עצמית היא זו שנותנת את הלגיטימציה ואת הדחיפה להתנסות ולנסות.  כאשר אדם יודע שקיימת בתוכו תמיכה ורשת ביטחון שתסלח ותלטף גם במקרים של כישלונות, או אז יעז האדם להתנסות יותר, למתוח את גבולותיו,  להרחיב את אופקיו,  להצליח ולהיכשל,  להצטיין ולהיות בינוני, לבזבז ולחסוך, להתבלבל ולהיות ממוקד. אהבה עצמית תיתן לנו את האור הירוק לכל האפשרויות ותוביל אותנו להכרה שהתנסות בכל הדברים האלה וברבים אחרים,  נעימים יותר או פחות,  היא הכרחית לצמיחתנו ,לריפוי הכאבים שלנו ולהגשמת המשאלות הגלויות והכמוסות שלנו.

אדם שלא מתנסה מספיק דומה לאדם שבוחר לא לנוע קדימה אל התחנה הבאה בטיול. ההתנסות גורמת לאדם להבין טוב יותר את עצמו ואת חייו. דבר לא יחליף את ההתנסות הבלתי אמצעית בעולם החומר, לא הרצאות, לא ספרים ולא מסכים המעניקים מציאות וירטואלית. דבר לא יחליף את ההתרגשות של ההתנסות האמיתית. דבר לא ידמה לתהליכים הרגשיים ולהתמודדות הישירה כאשר אדם מתנסה, נפגש, מתחכך, מתערבב, מתלכלך ונחשף .

כדי שכל מה שצוין כאן יתקיים, אנחנו זקוקים למנה הולכת וגדלה של אהבה עצמית.  כל מה שלא לקחנו ולא קיבלנו מהחיים אף שהיה נחוץ לנו, נותר מרוחק מאיתנו כיוון שלא הייתה בתוכנו מספיק אהבה עצמית שתתמוך בלקיחת סיכון, בקבלת החלטה וביציאה לדרך בלי להתעכב יתר על המידה. כאשר אהבה עצמית נוכחת אנחנו יודעים שהסיכון אינו כה גדול כפי שאנחנו חושבים, כיוון שיש תמיד בתוכנו בית חם לחזור אליו, הבית שאנחנו בונים ומְַתַחזקים באמצעות האהבה העצמית שלנו.

וכן, לעיתים עלינו לקפוץ מהצוק. לעיתים עלינו לסמוך שדברים טובים יקרו בעקבות מעשה נועז שנעשה, אף שאין לנו ודאות מלאה לגבי התוצאות שהמעשה יניב. לפעמים עלינו לעזוב מישהו או משהו למרות חוסר נעימות .מדי פעם בפעם עלינו להחליט במהירות על נסיעה או על לימודים,  בלי שיש לנו כלים לבחון את השלכות הבחירה. לעיתים עלינו להיות קצת יותר פזיזים, בדיוק כפי שלעיתים עלינו להיות קצת יותר שקולים. פה ושם עלינו לעשות בהקדם משהו שרוב האנשים עדיין אינם  מסוגלים לעשות,  אבל אצלנו הוא כבר זועק, אף  שלא נקבל תמיכה ואישור מהסביבה לעשות אותו.

לעיתים עלינו לקפוץ מהצוק ולגלות אחרי כמה חבטות שהמצנח אכן נפתח ומציאות טובה יותר מחכה לנו למטה. אך אם לא נקפוץ מהצוק לעולם לא נדע. לא נוכל להעריך את מה שיקרה על ידי התבוננות מלמעלה, והעתיד יישאר לא ברור. נהיה חייבים פשוט לקפוץ מהצוק, ואם לא נקפוץ נסבול מהעיכוב אבל באמצעות אהבה עצמית נוכל לקבל הזדמנויות נוספות .

אהבה עצמית נמצאת כאן כדי לעודד אותנו להשתנות לאדם בריא וטוב יותר מבחינת היעדים הפנימיים שלנו.  אהבה עצמית אינה רק טיפוח יחסים טובים עם עצמנו, אלא היא יסוד הכרחי בדרך להפיכת האדם למה שהוא רק חולם להיות. הפוטנציאל המופלא בגנטיקה שלנו יכול להתממש רק אם אהבה עצמית תהיה בסביבה ותאפשר לנו להתנסות,  להתלהב ולקפוץ מהצוק כשצריך .

אין ולא תהיה שום אהבה אמיתית בהיעדר אהבה עצמית.  בכל מקום שבו חסרה אהבה עצמית האדם גורם לעצמו פגיעה והתמכרויות .בהיעדר אהבה עצמית הפחד והחששות גוברים,  המעצורים גדלים ואשליית חוסר היכולת,  הפסימיות וחוסר האונים הולכים וגדלים .כשאין אהבה עצמית אנחנו חושבים שאנחנו אנשים מעשיים, נורמליים ,לא חריגים ולא משוגעים, אך עמוק בפנים אנחנו מגיעים למקום כואב ,תקוע ומסובך יותר .

זו הבחירה שלך וזו ההזדמנות שלך. כל גרם של אהבה עצמית יחסוך ממך מאה גרם של כאב וסבל.  כל מחווה של התחשבות עצמית והגנה עצמית יקרבו אותך אל האנשים העמוקים יותר, הגבוהים יותר והבריאים יותר בנפשם.  יחד איתם ניצור אט אט קהילה שמבוססת על האהבה הראשונית והחשובה מכולן,  האהבה העצמית,  זו שבאופן טבעי זורמת החוצה ומעניקה בחדווה את מסר האהבה בין איש לרעהו .

תרגול:

חיוכים למראה 7
כן, כלי זה הוזכר כאן פעמים רבות. המחווה הסמלית, המיידית ,השגרתית שקובעת כל כך את המציאות היא אמצעי שכדאי להתמסר אליו. אז אולי כדאי להחזיק בתיק מראת אהבה עצמית קטנה? אולי רצוי מדי ערב בערב לתרגל דקת חיוך רצופה למראה? אלה החלטות שתקבלי בינך לבין עצמך  .

סיכום תהליך
ככל שהתמסרת יותר לעבודה בספר זה כן התקדמת ביכולת האהבה העצמית שלך. זכרי שהתקדמות בנושא זה היא עניין אין-סופי. כמי בכתב את הדרך שעברת כאן, . כתבי לעצמך את מה שהתחולל כאן ,מה למדת, מה שינית ומה עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. כתבי הכול .

מתנת סיום
מגיע לך, הרווחת את זה ביושר. העניקי לעצמך מתנת סיום שמשקפת את הכבוד ואת ההערכה כלפי עצמך.  מתנה שתשמח אותך.  אולי תרצי להזמין את עצמך לארוחה טובה? אולי בא לך לפנק את עצמך ולקנות לך בגד חדש?   צייני את האירוע הזה,  צייני את האהבה העצמית המתגברת שלך .